היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט העביר הערב (שני) לראש הממשלה בנימין נתניהו את הסדר ניגוד העניינים בעניינו. ההסדר נועד למנוע מנתניהו שימוש בכוחו כדי להשיג יתרונות במשפט שבו הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. כעת יוכל מנדלבליט להודיע לבג"ץ בהמשך השבוע שהוא מגן על נתניהו בעתירות הדורשות את הוצאתו לנבצרות.
למרות התנגדות נתניהו לכמה מהמגבלות שיוטלו עליו, סבורים במשרד המשפטים שההסדר יקים חומה רחבה דיה בין החלטותיו שיכולות להשפיע על המשפט לבין החלטות שהוא נוהג לקבל כראש ממשלה.
הסדר ניגוד העניינים כולל מכתב של המשנה ליועץ, דינה זילבר, המפרט את האיסורים המוטלים על נתניהו, ואלה עוסקים בחמישה נושאים: החלטות הנוגעות למינויים במערכת אכיפת החוק (יועמ"ש, פרקליט מדינה ומפכ"ל); החלטות הנוגעות למינויים של שופטים לעליון והמחוזי ירושלים; החלטות הנוגעות לעדים או לנאשמים אחרים במשפט; עיסוק בתחום הפעילות של משרד התקשורת שיש לה השפעה על התיק הפלילי; איסור מעורבות בחקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי.
המשמעות היא, בין השאר, שנתניהו לא יוכל לעסוק במינויים הנוגעים למערכת אכיפת החוק. כאמור המפכ"ל, אבל גם קצינים אחרים כגון ראש אגף החקירות, מפקד להב 433 ואנשי חקירות של הרשות לניירות ערך. כך גם לגבי בכירים במשרד המשפטים, לרבות משנה ליועץ לעניינים פליליים.
ייאסר על נתניהו להיות מעורב באף שלב חקיקה של יוזמות כגון "החוק הצרפתי" (שנועד לדחות את העמדתו לדין לתקופה שלאחר כהונתו), "פסקת ההתגברות" (שנועדה לעקוף פסקי דין של בג"ץ במידה שיחליט על מניעותו מהמשך כהונה), חוק חסינות חברי הכנסת, חוק חנינה בטרם משפט ועוד. עם זאת, נתניהו יוכל להשתתף בהצבעות בכנסת הנוגעות לנושאים אלה.
כמו כן ייאסר על ראש הממשלה לעסוק בתחום פעילות משרד התקשורת שיש לה השפעה על תיקו הפלילי. בנושאים אחרים בתחום הסדרת שוק התקשורת יוכל נתניהו לקבל החלטות בכפוף לאישור נקודתי של היועמ"ש.
לפני שלושה חודשים דחה ראש הממשלה את טיוטת חוות הדעת למניעת ניגוד העניינים שהגיש לו היועמ"ש, וטען שאין למנדלבליט סמכות לקבוע זאת היות שהוא זה שהגיש כתב אישום נגד נתניהו ולכן נמצא בעצמו בניגוד עניינים.
"חוות הדעת מחייבת"
הסדר ניגוד העניינים מפורסם בתום חמישה חודשי מו"מ בין לשכת מנדלבליט לבין פרקליטי נתניהו, עוה"ד יוסי כהן ומיכאל ראבילו. במקביל הוחלפו טיוטות בין המשנה ליועמ"ש זילבר ועוזרו הבכיר של מנדלבליט, גיל לימון, לבין פרקליטי נתניהו שהתייעצו איתו לאורך כל הדרך. גם כמה פגישות נערכו בין הצדדים, כשבכל אחת מהן ביקש אחד הצדדים לשנות את התנאים, לרוב בשל הנחיות ראש הממשלה.
בסופו של דבר, בעיקר בשל בג"ץ הנבצרות של נתניהו, הואצו המגעים והצדדים הגיעו להסכמות ברוב הנושאים. עם זאת, בשל העובדה שחוות הדעת של היועמ"ש הן מחייבות, נתניהו ייאלץ לעמוד גם במגבלות שעימן הוא לא מסכים.
בכמה נאומים בחודשים האחרונים אמר מנדלבליט שהסדר למניעת ניגוד עניינים עם נתניהו הוא תנאי הכרחי כדי שימשיך להגן עליו בבג"ץ הנבצרות. בכך יוכל מנדלבליט לומר שהושג הסדר שירחיק את נתניהו משימוש במשאבי הממשל, כגון החלטות ומינויים, במישרין או בעקיפין, כדי לקדם נושאים אשר ישפיעו לטובתו, על מצבו המשפטי.
עוזרו הבכיר של היועמ"ש, גיל לימון, קבע שהפרת חוות הדעת, "תוצאתה הבלתי נמנעת היא הפרה של חוקי המדינה ושל פסקי הדין של בתי המשפט, ובסופו של דבר פגיעה קשה בשלטון החוק. ניגוד עניינים אינו ענין נקודתי אלא מצב מתמשך שהוא פועל יוצא של עניינים אישיים מחד גיסא, וסמכות ואחריות בתפקיד הציבורי מאידך גיסא. ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים מתקיים כל עוד בעל התפקיד הוא בעל סמכות, או בעל יכולת להשפיע על עניינו האישי, בין אם עומדת על הפרק החלטה קונקרטית שמממשת את החשש לניגוד עניינים ובין אם לאו".