עומסים בתחבורה הציבורית ברחבי הארץ
(צילום: משה מזרחי, שחר גולדשטיין, מוטי קמחי, עמית הובר, שמיר אלבז, בראל אפרים )
אחרי שקבינט הקורונה החליט להעלות את התפוסה, בשבוע האחרון תועדו ברחבי הארץ אוטובוסים עמוסים וצפופים, חלקם ללא חלונות. מאז החלטת הקבינט לפני כשבועיים התחלואה בישראל נמצאת במגמת עלייה ואתמול עמד שיעור החיוביים על 3.9%. "כל הנוסעים עלו דחוסים על האוטובוס", סיפר סיני גז שתיעד את העומס בקו 10 באשקלון. "ואז עולה פקחית ורק בודקת את הרב קו ויורדת, זה מצב הזוי".
גז סיפר כי יומיים לאחר אותו מקרה, נתקל במצב דומה גם בקו 3 בעיר. "מתחילת הקורונה אני נוסע פחות בתחבורה ציבורית ומעדיף להימנע. אמרתי שאתן צ'אנס ואחזור אבל זה פשוט כישלון וזה מאכזב ברמות, זו נסיעה בתוך העיר".
לדבריו, שרת התחבורה מירי רגב "רוצה לקדם את הפריפריה אבל אין רכבות עד שעה מוקדמת בערב, אין שאטלים, התחבורה הציבורית מפוצצת, וכל זה בסיטואציה של אבטלה מטורפת. ואין אופציה לנסוע בתחבורה ציבורית. זה אבסורד בעיניי. המצב אפילו פחות טוב ממה שהיה לפני הקורונה".
עו"ד רועי רון אמר כי "סגירת הרכבת בשרון שולחת אלפים כמוני לעמידה בפקקים או לנסיעה בצפיפות אדירה באוטובוסים. היא מגבירה את הסיכון לקורונה. אין שאטלים ולא תגברו את האוטובוסים". הוא הוסיף כי בכוונתו להגיש עתירה בנושא.
סופי מחיפה דיווחה על עומסים בשעות אחר הצהריים בנסיעה משכונת הדר לשכונות הכרמל. "קו 3 וקו 133 פשוט עמוסים בטירוף. בגילי זה כבר מסוכן לנסוע בצפיפות כזו בתקופת קורונה, אבל זה כאילו שלאף אחד לא אכפת".
בנימין מתל אביב אמר שתדירות האוטובוסים אינה גבוהה מספיק. "אנחנו כל כך הרבה זמן בזה שאני כבר לא זוכר אם מתישהו היה טוב יותר. הקווים שמגיעים לרמת גן ולפתח תקווה מלאים", אמר בנימין.
לא מדובר במקרים בודדים. גם צלמי ynet תיעדו עומסים בתחבורה הציבורית ובמיוחד בערים הגדולות – תל אביב, ירושלים, חיפה, אשקלון וראשון לציון. עומסים תועדו גם בקווים הבינעירוניים ממרכז הארץ לצפון בסופי השבוע משום שהרכבת, בשונה מהתקופה שלפני הסגר השני, לא פעילה כלל בסופי השבוע. גם באמצע שבוע השירות לקוי וחלקי בשל עבודות תשתית נרחבות, עובדה שמעבירה את הנוסעים אל האוטובוסים העמוסים גם כך.
היעדר הרכבות בסופי השבוע מאלץ את הנוסעים לתכנן את נסיעותיהם בימים חמישי וראשון העמוסים באוטובוסים שנוסעים על תוואי הרכבת המושבתת. לעומסים תורמים גם הביקושים העולים לשירות תחבורה ציבורית.
ואולם, משרד התחבורה החליט להתמודד עם העומסים על ידי הגברת הצפיפות, רגע לפני החורף שצפוי להחמיר את התפשטות המגפה. בחלק מהאוטובוסים בישראל אין חלונות כלל ושהייה בהם בצפיפות עלולה להגביר את התחלואה. המשמעות של הגדלת התפוסה היא 49 נוסעים באוטובוס עירוני ו-45 נוסעים באוטובוס בינעירוני.
מי שאישרה את ההחלטה, שנוסעים רבים הגדירו כמקוממת, היא ועדת הכלכלה של הכנסת בראשותו של ח"כ יעקב מרגי. הוועדה שמתחה ביקורת נוקבת על המתווה הצביעה לבסוף בעדו, וזאת חרף העובדה שנציג משרד הבריאות ד"ר אריק האס לא ידע להצביע על השיקולים האפידמיולוגיים בהחלטה ועל מתווה מסודר שהסתבר שלא הוכן מול משרד התחבורה קודם להבאת התקנות לאישור.
במשרד התחבורה הודיעו שיתגברו את השירות העירוני באמצעות אוטובוסים של חברות ההסעות הפרטיות, אלא שהבטחות דומות נשמעו מכיוון המשרד מאז פרוץ משבר הקורונה ועדיין לא הורגש שינוי בשטח.
שמרית נוטמן, מנכ"לית ארגון "15 דקות", אמרה כי "משרד התחבורה מתנהג בחוסר אחריות כשהוא מאפשר ביד אחת להעלות את התפוסה באוטובוסים וביד השנייה הוא משאיר את הרכבות סגורות בלילות ובסופי שבוע, מה שיכול היה לרווח את מספר הנוסעים באוטובוסים בסופי השבוע וגם בראשון ובחמישי בשעות השיא. אנחנו מצפים מהמשרד לנהוג במדיניות אחראית ששומרת על בריאות הנוסעים, כדי להחזיר את אמון הנוסעים בתחבורה הציבורית".
"הפער בין התחבורה הציבורית לפרטית החריף"
בארגון "פיוצ'ר מוביליטי" ערכו בדיקה ל-20 מסלולים למוקדי תעסוקה ברחבי הארץ בחודש שעבר באמצעות תחבורה ציבורית ובאמצעות רכב פרטי. ברכב פרטי זמן הנסיעה ירד בממוצע ב-24% מהתקופה המקבילה אשתקד. זמני הנסיעה התקצרו במיוחד מנתניה להרצליה ולעתידים בתל אביב, מרעננה ומחדרה לעזריאלי בתל אביב ומרחובות לתל אביב.
בנובמבר 2019 ההפרש בין שעות העומס לשעות הלילה עמד על 20 דקות ובנובמבר השנה על 10 דקות. כלומר, הנתונים מצביעים על ירידה בתנועה בכבישים ועל קיצור משמעותי במשך זמן הנסיעות היומיות באמצעות הרכב הפרטי, כפי שנהגים רבים אכן מדווחים.
8 צפייה בגלריה
"הגדלת התדירות הייתה מקטינה את הצפיפות ומקצרת את הזמנים". אוטובוס עמוס בתל אביב
(צילום: אסף זגריזק)
לעומת זאת, זמן הנסיעה בתחבורה הציבורית לא התקצר כלל. "היעדר שיפור זמני התחבורה הציבורית מעיד באופן ברור על ירידה באיכות השירות בתחבורה הציבורית", אמרו בארגון, "הכבישים התפנו במהלך השנה האחרונה אך נוסעי התחבורה הציבורית לא נהנים מכך כלל. הסיבה היא ככל הנראה ירידה בתדירות כך שההחלפות בין אמצעי התחבורה השונים ארכו זמן רב יותר ובכך התארך המסלול".
כתוצאה מכך, הפער במסלולים שנבדקו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד גדלו ביותר מפי 2. הפער הגדול ביותר נמדד בנסיעה מרחובות לרמת החייל בתל אביב – ההפרש בין נסיעה ברכב פרטי לנסיעה בתחבורה ציבורית גדל בחצי שעה ביחס לשנה שעברה. מפתח תקווה ללוד הפער גדל ב-27 דקות ומלב העיר בתל אביב לקריית הממשלה בירושלים גדל הפער ב-25 דקות. מקריית טבעון לבית החולים רמב"ם בחיפה גדל הפער ב-19 דקות.
הנתונים מתבססים על נתוני משרד התחבורה בסיוע הסדנא לידע ציבורי, ומפות הנסיעה של גוגל. מוקדי התעסוקה נבחרו על פי סקרי כוח האדם שפרסמה הלמ"ס.
מיכל גלברט, מנכ"לית "פיוצ'ר מוביליטי", אמרה כי "הפער בין התחבורה הציבורית לפרטית, שגם כך היה קיים עוד לפני הקורונה, פשוט הלך והחריף וזו תוצאה של מדיניות בעייתית. הדרך להתמודד היא להגביר תדירות בתקופה שבה צריך לשמור על ריחוק חברתי ולא להקטין ולבטל בסופי שבוע. הגדלת התדירות גם הייתה גורמת להקטנת הצפיפות וגם הייתה מבטיחה שהזמנים מתקצרים".
תגובת משרד התחבורה
ממשרד התחבורה נמסר: "בעקבות החלטת הממשלה להרחיב את פתיחתם של עסקים רבים במשק גדל מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית באופן משמעותי. בשבוע האחרון עמד מספר הנוסעים היומי בתחבורה הציבורית על כ-2 מיליון נוסעים ביום.
"מגמת הגידול נמשכת בכל אמצעי התחבורה הציבורית; רכבת ישראל, רכבת קלה ואוטובוסים. כתוצאה מכך, נדרשנו להגדיל את שיעורי התפוסה באוטובוסים, בעיקר בקווי השירות העירוניים, ברכבת ישראל וברכבת הקלה, בהם לא ניתן לתגבר באמצעות חברות הסעה שברשותם אוטובוסים המתאימים לשירות הבינעירוני בלבד.
"יצוין, כי פעילות הפקחים בתחבורה הציבורית עדיין מבוצעת בהיקף נרחב כך גם ההקפדה על הנחיות משרד הבריאות הכוללות בין השאר הקפדה על עטיית מסכות".
