בשמיעה ראשונה אפשר היה לחשוב שסת’ רוגן נמצא במצב הסוטול הרגיל שלו. הרי מדובר באחד התומכים הגדולים של ישראל מבין שחקני ליגת העל בהוליווד, מי שב-2014 חתם על מכתב תמיכה בישראל במהלך מבצע "צוק איתן" והתבטא שוב ושוב על זכותה להגן על עצמה. אז איך יכול להיות ששש שנים אחרי, רוגן אומר שכל הקונספט של מדינת ישראל לא נשמע לו הגיוני, ושכילד לא סיפרו לו את האמת עליה.
אלה דברים קשים לעיכול, וכצפוי רוגן התנצל עליהם, אבל מי שעוקב אחרי מה שקורה לדור הצעיר של יהדות ארה"ב לא יכול להיות מופתע. רוגן בן ה-38 אפילו קצת מבוגר מכדי לייצג את הדור הזה, כמו גם נטלי פורטמן בת ה-39, שביטלה לפני שנתיים את הופעתה בטקס קבלת פרס "בראשית" כי לא רצתה להיראות כתומכת בראש הממשלה בנימין נתניהו. הדור שבא אחריהם בוטה אפילו יותר.
לפעמים קל לשכוח שרק אחרי מלחמת ששת הימים התאהבו באמת יהודי ארה"ב במדינה הקטנה במזרח התיכון. אבל מהרגע שזה קרה, זו הייתה אהבה ללא תנאים. עד תחילת המאה ה-21, התמיכה בישראל הייתה משותפת לא רק לכל יהודי אמריקה, מכל קצוות הקשת, היא גם הייתה קונצנזוס דו-מפלגתי.
השינוי החל בעשור הקודם, בעיקר כי התחיל לצמוח דור שרואה את העולם אחרת. רוב הצעירים היהודים באמריקה גדלו על ליברליזם ויהדות רפורמית, שמתנגדים לאפליה ומחויבים לצדק חברתי. החבר'ה האלה מביטים עכשיו על ישראל – מחוק הלאום, דרך משבר מתווה הכותל, ועד הצבעות על טיפולי המרה, איש טלוויזיה פופולרי שרוצה לפסול תוכנית סאטירה וילדות שנשלחות הביתה בגלל מכנסיים קצרים בשנת 2020 – ומתקשים לראות את הערכים שאמרו להם שמדינת היהודים מייצגת.
ויש כמובן את נושא הסכסוך עם הפלסטינים, שמשפיע מאוד על היחס של צעירים יהודים ליברלים לישראל. סקר גדול שערך מרכז המחקר "פיו" לפני כמה שנים, העלה כי רק רבע מהיהודים בני 18 עד 29 בארה"ב חשבו שממשלת נתניהו "עושה מאמץ כן להביא להסדר שלום עם הפלסטינים". לכך צריך להוסיף את הבעיה האובייקטיבית של המרחק הגדל מתקופת השואה, והקושי להשאיר אותה נוכחת מספיק בתודעה של צעירים יהודים באמריקה.
ועדיין, פצצת הזמן הזו הייתה יכולה להישאר בשליטה אלמלא החליט נתניהו להפוך את ישראל לסניף של המפלגה הרפובליקנית, אף שיותר מ-70% מיהודי ארה"ב מצביעים בקביעות למפלגה הדמוקרטית. תחילת השבר הפוליטי הגדול הייתה ביחס המעליב כלפי ברק אובמה, מהנשיאים הפופולריים בהיסטוריה, כולל מפגן חוסר כבוד בהופעה של נתניהו בקונגרס, שבה העביר ביקורת על נשיא ארה"ב בביתו שלו.
דור שלם של צעירים ליברלים שגדל על אובמה פיתח טינה כלפי נתניהו, כמי שמייצג את מדינת ישראל, וזו הושלמה עם היצמדותו לדונלד טראמפ שמבטא את כל מה שהיהדות הצעירה באמריקה סולדת ממנו.
בישראל חושבים שאפשר להסתדר בלי יהדות אמריקה. זה אולי נכון ברגע זה, אבל כשבעוד 12 שנה תחליט הנשיאה אלכסנדריה אוקסיו-קורטז להקפיא את הסיוע, ויהדות אמריקה תמשוך בכתפיים, תיראה הקרבת הקונצנזוס סביב ישראל בארה"ב לטובת הישרדותו של נתניהו כמו טרגדיה היסטורית.
- ציפי שמילוביץ היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
