הרשויות בארצות הברית פרסמו הלילה (בין שני לשלישי) את תוצאות מפקד האוכלוסין – מפקד שנערך אחת לעשור וקובע לא רק כיצד יחולקו שלל תקציבים פדרליים, אלא גם כמה כוח תקבל כל אחת מ-50 מדינות ארה"ב בבית הנבחרים האמריקני ובחבר האלקטורים הבוחר את הנשיא. על פי המפקד, טקסס, פלורידה וצפון קרוליינה יזכו במושבים נוספים בבית הנבחרים – עובדה שיכולה להגדיל את סיכויי הרפובליקנים לכבוש מושבים דמוקרטיים בבחירות אמצע הכהונה שייערכו בשנה הבאה.
לפי המפקד, אוכלוסיית ארה"ב מונה כעת 331,449,281 בני אדם. זהו גידול של 7.4% מאז המפקד הקודם, שנערך ב-2010, אולם מדובר בקצב גידול אוכלוסייה איטי באופן יוצא דופן: רק בעשור אחד בתולדות ארה"ב נרשם גידול צנוע יותר, העשור של שנות ה-30, בעקבות "השפל הגדול".
פרסום הנתונים, שהתעכב במשך חודשים בגלל מגפת הקורונה, צפוי להוציא כעת לדרך קרבות פוליטיים ומשפטיים במדינות ארה"ב השונות על האופן שבו ייקבעו גבולותיהם החדשים של מחוזות הבחירה בכל מדינה. לאופן שבו ישורטטו הגבולות תהיה השפעה עצומה על השאלה מכמה השפעה תיהנה כל מפלגה לא רק ב-50 המדינות עצמן, אלא גם במוסדות הפדרליים בוושינגטון. המפלגה הדמוקרטית מאשימה בשנים האחרונות יותר ויותר את הרפובליקנים בהזזת גבולות של מחוזות בחירה כך שיכללו מצביעים רבים יותר המזוהים עם מפלגתם ויגבירו את סיכוייהם לגרוף מושבים רבים יותר בקונגרס. הליך שכזה, שהתקיים כבר במאה ה-19, מכונה "ג'רימנדרינג".
בית הנבחרים, נזכיר, הוא הבית התחתון של הקונגרס האמריקני. לפי החוקה האמריקנית, 435 המושבים שלו, וכך גם הקולות בחבר האלקטורים הבוחר את הנשיא פעם בארבע שנים, מתחלקים בין 50 מדינות ארה"ב לפי גודל האוכלוסייה בכל אחת מהן. אחת לעשר השנים, כשנערך מפקד אוכלוסין, מחולקים המושבים מחדש. בסנאט, שהוא הבית העליון של הקונגרס, מספר המושבים קבוע: שניים לכל אחת ממדינות ארה"ב, בלי קשר לגודל אוכלוסייתה.
לפי תוצאות המפקד שפורסמו הלילה, טקסס, שנהנתה עד כה מ-36 מושבים בבית הנבחרים ומ-38 אלקטורים, תקבל שניים נוספים, כך שכוחה יגדלה ל-38 ו-40, וחמש מדינות יקבלו מושב נוסף בבית וקול נוסף בחבר האלקטורים: פלורידה (שתעלה בכך ל-28 מושבים ו-30 אלקטורים), צפון קרוליינה (14 ו-16), קולורדו (8 ו-10), מונטנה (2 ו-4) ואורגון (6 ו-8). שבע מדינות הפסידו מושב אחד בבית הנבחרים כל אחת: ניו יורק (ירדה ל-26 מושבים ו-28 אלקטורים), קליפורניה (52 ו-54), אילינוי (17 ו-19), מישיגן (13 ו-15), אוהיו (15 ו-17), פנסילבניה (17 ו-19) ומערב וירג'יניה (2 ו-4). עבור קליפורניה, המדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב, זהו אובדן ראשון של מושב בכל 170 שנותיה כמדינה.
ההקצאה מחדש של המושבים בקונגרס ושל הקולות בחבר האלקטורים יכולה להיות אכזרית, ולעתים ההכרעה מתקבלת על חוט השערה: כך למשל אם בניו יורק היו נמצאים במפקד שתוצאותיו פורסמו הלילה עוד 89 תושבים, היה די בזה כדי שתשמור על המושב שאיבדה בבית הנבחרים, ומי שהייתה מאבדת מושב היא מדינת מינסוטה.
5 מושבים יספיקו לרפובליקנים
הגידול בכוחן הפוליטי של מדינות כמו טקסס, צפון קרוליינה ופלורידה, שבהן שולטים הרפובליקנים בבתי המחוקקים המקומיים ושבכולן ניצח בבחירות האחרונות לנשיאות דונלד טראמפ, יכול להספיק לרפובליקנים בבחירות הבאות כדי למחוק את הרוב הדמוקרטי הקטן השולט כעת בבית הנבחרים האמריקני בוושינגטון. יצוין כי בכל שלוש המדינות הללו הואשמו הרפובליקנים לאורך השנים בהליך אגרסיבי של ג'רימנדרינג, אותה שיטה שבה מפות הבחירה משורטטות כך שייטיבו עם מפלגה אחת על חשבון האחרת.
קייל קונדיק, אנליסט פוליטי מאוניברסיטת וירג'יניה, אומר שדי לו במבט בהקצאת המושבים החדשה בבית הנבחרים כדי לקבוע שהרפובליקנים ירוויחו לפחות כמה מושבים בבחירות הבאות. הדמוקרטים, נזכיר, שולטים כיום הן בבית הלבן, הן בסנאט והן בבית הנבחרים, וכדי להחזיר את הבית לשליטת הרפובליקנים ב-2022 די לרפובליקנים אם יעבירו לידיהם חמישה מושבים יותר מאלה שיכבשו מהם הדמוקרטים.
בטקסס, פלורידה וצפון קרוליינה, מדינות שהרוויחו יחד ארבעה מושבים נוספים בבית הנבחרים, תהיה לרפובליקנים שליטה מלאה על השרטוט מחדש של מחוזות הבחירה, עובדה שצפויה להיטיב עמם. מנגד באורגון וקולורדו, שהרוויחו מושב כל אחת ושבהן שולטים הדמוקרטים, המפלגה הדמוקרטית לא תשלוט באופן בלעדי בשרטוט מחדש של המפות, בין השאר בשל הסכמי פשרה פוליטיים שגיבשה עם הרפובליקנים המקומיים.
7 צפייה בגלריה
בתור לקלפי בלוס אנג'לס, קליפורניה, בשנה שעברה. אובדן ראשון אי-פעם של מושב
(צילום: EPA)
יצוין כי אף שלעת עתה דפוסי ההגירה בארה"ב הם כאלה שבמסגרתם אמריקנים עוברים למדינות שבשליטת הרפובליקנים, ועובדה זו יכולה לחזק בשנים הקרובות את כוחה הפוליטי של המפלגה הרפובליקנית, בטווח הארוך לא בטוח שמדובר בחדשות טובות לרפובליקנים. בתוך רבות ממדינות ארה"ב שבהן צומחת האוכלוסייה בחדות הולך וגובר כוחם של הדמוקרטים, בין השאר משום שרבים מהמהגרים המגיעים אליהן משאר ארה"ב הם צעירים ושחורים, הנוטים להצביע לדמוקרטים.
פירוש הדבר הוא שבעתיד עשוי להתחולל במדינות אלה מהפך שייתן את היתרון לדמוקרטים. כך למשל בטקסס, הנחשבת באופן מסורתי למעוז רפובליקני, כבר התנהלו בשנים האחרונות כמה קרבות פוליטיים צמודים ביותר בין המפלגות. אם הדמוקרטים יזכו שם ליתרון, הם יוכלו להעביר את 40 האלקטורים של טקסס בבחירות לנשיאות אל הצד שלהם, ולהנחית מכה קשה ביותר על סיכויי הרפובליקנים לשוב לבית הלבן.
המדינה ה-51? גידול חד בבירה
כאמור הגידול באוכלוסיית ארה"ב בעשור שבין 2010 ל-2020 היה האיטי ביותר אי פעם למעט בעשור של שנות ה-30, תקופת השפל הגדול. הסיבות להאטה בקצב הצמיחה בעשור האחרון הן בין השאר הירידה בשיעור הילודה והירידה החדה במספר המהגרים לשטח ארה"ב בעקבות הצעדים החריפים שנקט ממשל טראמפ נגד ההגירה. המדינה שאוכלוסייתה גדלה בקצב הגבוה ביותר היא יוטה (18% מאז 2010), ואילו בשלוש מדינות הצטמצמה האוכלוסייה – במערב וירג'יניה (ב-3.2%), מיסיסיפי (0.2%) ואילינוי (0.1%).
אוכלוסיית וושינגטון הבירה, לעומת זאת, גדלה ב-14.6%, ל-689,545. הדיווח על הגידול הזה בא פחות משבוע אחרי שהדמוקרטים בבית הנבחרים אישרו שוב חוק הקורא להכריז על וושינגטון הבירה כמדינה ה-51 של ארה"ב.
וושינגטון DC היא מעוז דמוקרטי מובהק, ואם היא תהפוך למדינה – הדמוקרטים ייהנו בוודאות מעוד מושבים בסנאט ומקולות נוספים לטובתם בחבר האלקטורים. עם זאת, כדי לאשר סופית את המהלך נדרש אישור הסנאט, וחלוקת הכוחות בו אינה מאפשרת לדמוקרטים – וגם לא צפויה לאפשר להם – לעקוף את התנגדות הרפובליקנים בשנים הקרובות.
