קבינט הקורונה התכנס הערב (שני) לדון בתמונת התחלואה ולנסות להגיע להבנות על אסטרטגיית היציאה מהסגר ושלבי היציאה השונים. ואולם, בניגוד להצהרתו שלפיה ההחלטות בנושא יתקבלו ביום חמישי - עדכן ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הקבינט כי הן יוכרעו רק ביום שני הבא.
עיקרי הדיון בקבינט הקורונה:
- ההחלטה על הקלות או החמרות - רק בשני הבא
- נתניהו על גמליאל: "כולנו מחויבים לקיום הכללים"
- נתניהו קרא לחרדים: "שזה לא יהפוך לטרגדיית בית השואבה"
- מ"מ המפכ"ל: "צפי לחיכוכים לא פשוטים בשמחת תורה"
- פרופ' גמזו: "להכפיל את הקנס על הפרות של עסקים"
בפתח הישיבה התייחס נתניהו להפרת תקנות הסגר שמיוחסת לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. "כולנו מחויבים לקיום הכללים, גם לגבי התקהלויות וגם לגבי שאר הכללים הקשורים בשגרת הקורונה, זה כולל שרים ושרות חברות וחברי כנסת, כל נציגי הציבור", אמר נתניהו.
הוא הוסיף: "בעניינה של השרה גמליאל אני מציע לחכות עם המסקנות עד שתסתיים הבדיקה שמתקיימת עכשיו במשרד הבריאות. אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות, כדאי לפעול לפי נתונים ובדיקות ולא לפי דיווחים ראשוניים ואני מציע כאן להמתין, בקרוב מאוד נקבל את התמונה המלאה".
ראש הממשלה ביקש לשלוח תנחומים למוקיריו של האדמו"ר מפיטסבורג, הרב מרדכי לייפר, שהובא היום למנוחות באשדוד, אך יחד עם זאת אמר בנוגע לעימותים שנראו בהלוויה ההמונית וברמיזה על המשך ההפגנות נגדו כי "זו הפרה חמורה של הכללים. זה יוצר שתי בעיות שראינו גם בהתקהלויות אחרות - גם מדגרה של קורונה וזה גם פורם את האחדות. זה דבר שהוא בלתי נסבל.
"אנחנו רואים את זה גם בתפילות לצערי, רואים את זה גם בהפגנות. אני קורא גם לציבור החרדי וגם לציבור החילוני - לכל אזרחי ישראל - לקיים את הכללים. אנחנו רוצים קיום אחיד של הכללים ואכיפה אחידה. יש כאן ניסיון לעשות את זה עם כל הקושי הגדול שיש בדבר. בסופו של דבר אנחנו צריכים את השיתוף של אזרחי ישראל וגם של מנהיגי הציבור.
"שמחת בית השואבה לפנינו. הרבנים עצמם אמרו השנה - הימנעו מזה. אפשר בנקל להפוך את שמחת בית השואבה לטרגדיית בית השואבה. לכן, הכלל הפשוט - שומר נפשו ירחק. ונשמרתם לנפשותיכם מאוד. אני מבקש את שיתוף הפעולה של כולם במאמץ אחד בסוכות - לאחד את עם ישראל סביב הכללים הפשוטים הללו".
בהתייחסו להמשך הסגר הכללי אמר ראש הממשלה: "אנו חייבים לפעול על סמך נתונים. אמרתי אתמול שיש אופטימיות זהירה, אבל אני יותר זהיר מהנזהרים, אני חושב שלמדנו שכדאי לעבוד בצורה מאוד מדודה ומסודרת. אנחנו כרגע אוגרים את הנתונים הללו כל יממה. יהיו לנו נתונים רק לאחר סוף השבוע הבא, אחרי יום ראשון. שר הבריאות ביקש לאסוף את הנתונים עד ליום שני, אחרי שמחת תורה, כדי לקבל החלטה מושכלת. לכן, אני לא מתכוון להביא לא הקלות וגם לא החמרות לסגר עד ליום שני.
"לגבי המדדים והיעדים להגדרת מדרגות היציאה - זוהי החלטה לא פשוטה. אנחנו רואים מה קורה כרגע, לא רק אצלנו, אלא מה קורה בעולם. באירופה יש גל שני והוא הולך ומתעצם. במדריד, פריז ולונדון, כנראה נכנסות במהירות לסגר, יש שם גם הקלות, אבל הן כבר שם. אירופה פתחה אחרינו והיא סוגרת אחרינו, אבל היא סוגרת גם כן".
במהלך הדיון ביקשו נציגי המשטרה את אישור הקבינט לאפשר כניסה לבתי מגורים ושטח פרטי לנוכח העתקת אירועים לבתי מגורים או חצרות פרטיות. במשטרה ציינו כי "נדרשת סמכות כניסה בהתקיים חשד סביר להפרת איסור התקהלות ללא צורך בצו שיפוטי (לשוטר בלבד)".
ממלא-מקום המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, אמר בהתייחסו למגזר החרדי כי "יש לא מעט בתי כנסת שנסגרו, בשבת יש מאות אירועי מחאות וגם אירועי שמחת תורה ויש צפי לחיכוכים לא פשוטים עם המשטרה כדי לאכוף את ההנחיות. לגבי גובה הקנסות, ככל שהקנסות יהיו גבוהים יותר - האכיפה תהיה קשה יותר".
במהלך הדיון דיברו השרים על הצורך בהנפקת אישורים לעובדים חיוניים כדי שהמשטרה תוכל לאכוף את הסגר. השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה אמר שאישורים מעין אלה נדרשים על מנת לאכוף את הסגר. אוחנה אמר עוד: "לא הגיוני שניתן סיוע לעסקים שמפירים את ההנחיות".
"מצפים לראות ירידה בקרב החרדים"
הפרויקטור פרופ' רוני גמזו אמר בדיון כי מבחינת תנועת כלי רכב לא היה הבדל ממשי בין הסגר החלקי בראש השנה לסגר המלא שהחל לפני יום כיפור. גמזו אמר עוד: "לגבי החרדים אנחנו מצפים ומקווים לראות בימים הקרובים ירידה. הגענו לכמויות בדיקות גדולות, אנחנו עדיין נעקוב אחרי 'קו כתום' שנותן אחוז מאומתים מתוך קטיעת שרשרת".
פרופ' גמזו אמר עוד: "יש להגביר אכיפה על עסקים ולהדק את נושא האכיפה והקנסות. יש עסקים שאומרים 'אוקיי אני אשלם את ה-5,000 שקלים והעיקר שהעסק יוכפל'. אנחנו מציעים להכפיל את הקנס מ-5,000 ל-10,000. באירועים מרובי משתתפים שהם אסורים, להגדיל את הקנס מ-5,000 ל-50,000. אנחנו רוצים לאכוף את החתונות. צריך קנס הרתעתי הרבה יותר גדול".
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר בדיון כי הוא "בעד להחמיר אבל זה לא הקסם שיפתור את כל הבעיות". שרת התחבורה מירי רגב העירה: "אלו כלים שלובים יחד עם הסברה". מנדלבליט הגיב: "יפסלו לנו את הכלים האלו. אין דבר כזה ששוטר נותן קנס של 50,000 שקל. אפשר גם 100,000 שקל ויותר אבל צריך הליך משפטי". בדיון הסתמן כי יוקם צוות של משרדי ביטחון הפנים, המשפטים והבריאות שיבחן הגדלת הקנסות.
פרופ' אלי וקסמן, ראש הצוות המייעץ למל"ל, אמר: "הירידה שרואים בימים האחרונים במספר החולים היא ללא ספק איננה משקפת את הירידה בהדבקה אלא ירידה במספר הבדיקות. זה אומר שקשה לבסס תמונה אמינה.
"יש סימנים לכך שיש בלימה בעלייה המאוד מהירה שהייתה כאן. אם משקללים את מספר הבדיקות יש סימן לבלימה אבל לא לירידה. ארגון הבריאות העולמי אומר שאם שיעור החיוביים הוא מעל 5% אז יש שיעור תחלואה גבוהה". פרופ' וקסמן הזהיר: "אסור לשקול שום הקלות בשלב הנוכחי. חייבים להציב יעדים ברורים של ירידה מובהקת לפני ששוקלים הקלות". ראש הממשלה נתניהו השיב: "אנחנו כרגע לא הולכים לקבל שום החלטה על פתיחה והקלות, לא יהיו שינויים היום".
שר האוצר ישראל כץ התעמת בדיון עם שר הבריאות יולי אדלשטיין. השר כץ טען כי יש לאפשר פתיחת המשק והעסקים הקטנים מיד לאחר החג, כדי למנוע פגיעה קשה במשק ואבטלה המונית.
לדברי השר כץ, משרד הבריאות חייב להבחין בין מקומות העבודה, שלפי כל הנתונים אינם מהווים מוקד הדבקה וחיוניים לפעילות המשק וכלכלת ישראל, לבין מוקדי הפרות המוניות של יחידים וקהילות, ששם חייבת להתבצע אכיפה קפדנית שאינה מתבצעת כיום.
השר כץ אמר: "כדי להפסיק את ההדבקה ההמונית נדרשת קבלת החלטות באופן ענייני ונכון ולא ייתכן שמשרד הבריאות ישאיר עשרות אלפי עסקים ומאות אלפי עובדים כבני ערובה בידי מפירי החוק".
העימות בין השניים התפתח לנוכח הודעת שר הבריאות על כוונתו להביא לאישור הממשלה את הארכת הסגר על מקומות העבודה בארבעה ימים נוספים, עד 14 באוקטובר, ללא כל דיון מוקדם בהיבטים הכלכליים.
שרת התחבורה מירי רגב דיברה בדיון במשך 10 דקות על ההפגנות ועל הצורך לשים להן סוף, כלשונה. בתום הדיון נקבע כי ביום א' יתקיים דיון מקדים לדיון שיתקיים ביום ב' בקבינט הקורונה, ובו ידונו השרים באפשרות להקלות בסגר.
לקראת הדיון התפרסמו נתונים על ירידה במספר החולים המאומתים, אך לצד ירידה בכמות הבדיקות, במיוחד במגזר החרדי. כן נרשמה התמתנות בקצב העלייה בחולים הקשים ויציבות במספר המונשמים. לצד זאת נרשם שיא נפטרים מקורונה בשבוע החולף ויציבות במספר המאושפזים.
8 שלבים: מסתמנת הסכמה על מתווה היציאה מהסגר
עוד לפני פתיחת הישיבה מסתמנת הסכמה על מתווה אסטרטגיית היציאה מהסגר, בין משרד הבריאות והפרויקטור גמזו לבין ההצעה שגיבשו שרי כחול לבן ביחד עם צוות מומחים. על פי המתווה יהיו שמונה שלבים של יציאה כאשר אין עוד הסכמה על תאריכים. מעבר בין שלבים יהיה לאחר המתנה של לפחות שבועיים ובכפוף לעמידה במדדי תחלואה ולא על ידי תאריכים קבועים מראש.
בשלב הראשון ייפתחו עסקים שאינם מקבלים קהל במתווה סגול; פתיחת מערכת החינוך לגילאי 6-0 ונתב"ג יהיה פתוח לנסיעות עסקיות. התנאי שנקבע למעבר לשלב הזה הוא מקדם הדבקה 0.8 וממוצע של 10% בדיקות חיוביות. בשלב השני מערכת החינוך תיפתח עד לכיתה ד' כולל, פתיחה של המסחר תחת מתווה סגול והמגזר הציבורי עם 50% עבודה מהבית. התנאי לשלב זה הוא ירידה לממוצע של 5% בדיקות חיוביות.
פרופ' ערן סגל: "בשבוע הבא נגיע לאלף חולים קשים"
(צילום: ירון ברנר)
בשלב השלישי תהיה קבלת קהל במגזר הציבורי והפרטי במתווה סגול, פתיחת מספרות, עסקי קוסמטיקה, קליניקות פרטיות, מסעדות ובתי קפה אך ורק בשטחים פתוחים במתווה הסגול. בנוסף יתאפשר טייק אווי. התנאי לשלב זה הוא מספרי תחלואה יומיים של 1,200 חולים ו-650 חולים קשה.
בשלב הרביעי ייפתח הספורט המקצועני על כל מרכיביו, במתווה הסגול, חדרי כושר, מועדונים ובריכות שחייה ציבוריות. התנאי: 800 חולים ביום, 500 חולים קשה. בנוסף נתב"ג ייפתח במתווה השמיים הפתוחים, מסעדות ובתי קפה בפנים ובחוץ בתנאי התו הסגול ובהתאם למתווה הרמזור. גם אירועי תרבות ייפתחו לפי מתווה הרמזור. התנאי: 600 חולים ביום, 350 קשה.
בשלב הבא תהיה פתיחה של מערכת החינוך עד לכיתה ח' ובשלב השביעי תיפתח מערכת החינוך עד לכיתה י"ב כולל. התנאי לשלב הזה: 200 חולים ביום ו-100 קשים. בשלב השמיני והאחרון תהיה חזרה לתכנית הרמזור על כל מרכיביה, תוך התאמת הלקחים שנלמדו עד כה.
עוד נקבע, כי תכנון פרק הזמן במעבר בין שלבים יותיר די זמן, ולא פחות מ-14 יום, לקיום התהליך החוקי (הצבעות קבינט, אישורי ממשלה לתקנות ואישורי ועדות הכנסת). צעדי החמרה יינקטו ככל שיידרשו לנוכח הרעה במדדים, וייושמו בתהליך מהיר לבלימת עליית התחלואה.
נתוני הסגר: ירידה מובהקת בתנועתיות
השר אופיר אקוניס (הליכוד) אמר לקראת ישיבת הקבינט כי "הממשלה צריכה לאפשר את פתיחת המסחר בחנויות רחוב ומסעדות החל מ-18.10, וכן פתיחה מחודשת של השמיים בהקדם".
מסע הלוויה באשדוד של האדמו"ר מפיטסבורג שנפטר מקורונה
(צילום: ירון ברנר)
שר העבודה והרווחה איציק שמולי (העבודה) אמר לקראת כינוס הקבינט כי "הירידה בתחלואה מעודדת ויש לשמור על המגמה בצד התנעה מבוקרת של המאמץ לשיקום החברה והמשק. יש לאשר פתיחת עסקים ללא קבלת קהל, כולל איסוף עצמי (טייק אווי) תוך הטלת מגבלה על מספר האנשים בחדר, פתיחת מערכת החינוך לגיל הרך לפי מתווה משרד העבודה בחודש מאי והסרת מגבלת התנועה מהבית כדי לאפשר לציבור לצאת לפעילויות פנאי או מחאה באוויר הפתוח, תוך הקפדה ואכיפה יתרה של הכללים".
משרד האוצר דורש לפתוח מיד אחרי סוכות באופן מלא את כל המגזר הפרטי במקומות העבודה שאין בהם קבלת קהל ולהחזירם לפעילות מלאה, בשל תרומתם המשמעותית לתוצר. "הפתיחה הזאת לא תשנה את התחלואה. זה יהיה השלב הראשון של יציאה מהמשבר", אמרו הערב במשרד האוצר. הנזק מעוד שבועיים של סגר מוערך באוצר ב-13 מיליארד שקל.
באוצר אמרו היום כי העלות לכל שבוע של הסגר הנוכחי היא גבוהה במיליארד שקלים יותר מהסגר שהיה בחודשים מרץ ואפריל. לפי בנק ישראל, כל שבוע בסגר הנוכחי אף עולה יותר ב-1.8 מיליארד שקל לכל שבוע מאשר בסגר הראשון.
מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אמרה בדיון בקבינט הקורונה כי "הסגר פוגע משמעותית בכלכלה. אנחנו מציעים לפתוח עסקים שהם ללא קבלת קהל. לפי הוצאות בכרטיסי אשראי, רואים ירידה בפעילות הכלכלית בכל התחומים. אנשים נוסעים מעל קילומטר וחצי אבל לא למקומות העבודה, אולי הם מטיילים וחוגגים אבל הם לא במקומות העבודה".
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר לפני הדיון כי "נתניהו חייב לרדת מהעץ ולהקשיב לאנשי המקצוע בוועדה, אי אפשר להתייחס לאנשי רפואה בכירים כעלה תאנה".
השר פרץ הוסיף: "מיטב המומחים טוענים שסגר מהודק אינו אפקטיבי והנזק הכלכלי בו גובר על התועלת, לכן אין כל סיבה שלא לאפשר לעסקים קטנים שאינם מקבלים קהל ולמעונות יום לפעול כבר אחרי החגים".
ראש הממשלה נתניהו זימן לישיבת קבינט הקורונה גם את השר יובל שטייניץ שקורא לסגר הדוק יותר.
במצגת שהוכנה לישיבת הקבינט על ידי "מגן ישראל" בראשות פרופ' גמזו, הוצגו נתונים שונים, בין היתר על אפקטיביות הסגר עד כה. מהנתונים עולה כי ניכרת ירידה מובהקת בתנועתיות במגזר הכללי במהלך הסגר, על פי מגוון מדדים. עוד עולה כי השפעת הסגר השני על התנועתיות קטנה מהשפעתו של הסגר הראשון, בכל המגזרים. במגזר הערבי, השפעה זו קטנה במיוחד.
בבדיקה לא זוהה הבדל בתנועתיות בין הימים שלאחר ראש השנה, אז הוטל סגר שהוגדר חלקי, לשבוע שלאחר יום הכיפורים, אז הוטל סגר שהוגדר סגר מלא.
בהכנת הכתבה השתתף גד ליאור
