שלמה גזית, ששימש בין היתר כראש אמ"ן, כדובר על של מערכת הביטחון במלחמת יום הכיפורים וכמתאם הפעולות בשטחים, הלך היום (ה') לעולמו, בגיל 93.
לאחר מלחמת יום הכיפורים נחשב גזית לאחד הבכירים היחידים במערך המודיעין של צה"ל שלא היה קשור למחדל 1973, ולכן היה המועמד היחיד לתפקיד ראש אמ"ן אחרי פרסום דו"ח ועדת אגרנט.
בריאיון לרונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" לפני ארבע שנים הוא סיפר: "מהיום שנכנסתי לתפקיד שאלתי את עצמי מה הייתי עושה לו ישבתי בראש השולחן במקום אלי זעירא. איך אני הייתי נוהג? האם הייתי מגיע למסקנה אחרת לגבי כוונות האויב ואומר שהוא כן מתכוון לצאת למלחמה? המסקנה שהגעתי אליה הייתה שכנראה הייתי מגיע לאותה הערכה, אבל הייתי מציג אותה אחרת לקברניטים – לא בביטחון מוחלט ולא בהחלטיות כמו שאלי עשה. ההבדלים בינינו ניכרו עוד קודם, כשהוא היה ראש אמ"ן ואני מתאם הפעולות בשטחים, והיינו מגיעים להציג נושא לקבינט. כשאתה מביע ספקנות, פעמים רבות מתקבלות החלטות שונות".
אחד החידושים המרכזיים שהכניס גזית לאמ"ן בניסיון ליצור מנגנונים שימנעו חזרה על טעות 1973 היה הקמתה של "מחלקת הבקרה" – המוכרת לכל כיחידת "איפכא מסתברא". תפקידה עד היום הוא לקרוא תיגר על המוסכמות והלכי המחשבה המקובלים בחטיבת המחקר ולהציג תמיד את העמדה ההפוכה והמתנגדת.
גזית אמר באותו ריאיון לברגמן: "לא רציתי בתפקיד הזה, כי דובר אז על משימה גדולה, אם לא בלתי אפשרית – שיקום אגף המודיעין שהיה הרוס ומושפל. אבל ידעתי שאין טעם להתווכח. לא הייתה לצה"ל אלטרנטיבה לאיוש התפקיד. הייתי הקצין הבכיר היחיד שהיה לו ניסיון מודיעיני קודם, ולא הייתה לו שום מעורבות במחדל יום הכיפורים".
גזית נולד בשנת 1926 באיסטנבול שבטורקיה. עלה לארץ בשנת 1933, לתל אביב. בצעירותו למד בבית ספר תיכון בתל אביב והצטרף לארגון ה"הגנה" בעירו. בחודש יולי 1944 התגייס לפלמ"ח ושובץ בפלוגה ח' בקרית ענבים. בשנת 1945 יצא לקורס מפקדי כיתה בג'וערה ולאחריו שובץ כמפקד כיתה במחלקת בית הערבה.
לאחר מכן מונה למפקד מחלקה ברמת הכובש ובגבעת השלושה. לאחר זמן מה מונה על ארגון הרזרבה בירושלים, ולקצין הביטחון של הגדוד השני. השתתף כמפקד בפעולת הסזון בבנימינה. במסגרת המאבק בבריטים השתתף בליל הרכבות, בליל הגשרים, באבטחת הקמת י"א הישובים בנגב ובאבטחת צינור המים בנגב.
עם פרוץ מלחמת העצמאות ירד עם עוזי נרקיס להקים את פלוגת צפון ים המלח. בהמשך יצא לקורס מפקדי מחלקה בדורה ולאחריו מונה למדריך בקורס מפקדי כיתה בדליה. עם חידוש הקרבות מונה לסגן מפקד פלוגה בגדוד השישי ולמפקד הפלוגה המסייעת/המפקדה של הגדוד. במסגרת תפקידיו השתתף בכיבוש צובא, בכיבוש רכס התותחים באזור לטרון, בקרבות מבצע דני ובקרבות באזור בית שמש ונתיב הל"ה במבצע יואב.
בשנים 1954-1955 שימש כרל"ש הרמטכ"ל. לאחר מכן היה סמג"ד בגדוד 51 של גולני, מדריך בפו"מ, ראש ענף תכנון אסטרטגי, סמח"ט גולני, חבר בצוות ההקמה ומדריך במכללה לביטחון לאומי, ראש מחלקת מחקר באמ"ן, מתאם הפעולות בשטחים, ראש אגף מודיעין בין השנים 1974-1979. גזית השתחרר בדרגת אלוף בשנת 1981.
לאחר שחרורו מצה"ל שימש נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנים 1981-1985. אחר כך כיהן מנכ"ל הסוכנות היהודית. בנוסף שימש בין היתר כחוקר בכיר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים.
