בית המשפט גזר היום (ד') 6.5 שנות מאסר בלבד על עודד אבו ריזק (21) מרמלה שירה ופצע קשה את השייח עלי אל-דנף סמוך למסגד בעיר ב-2019. אבו ריזק ירצה עונש קל אף שתועד במצלמות בדרך לזירת הירי ורץ ממנה מיד לאחר הירי, דגימת DNA שלו אותרה על האקדח והוא נעל נעליים דומות לאלו של היורה. צפו בתיעוד הבלעדי שהגיע לידי ynet בתחילת הידיעה.
גזר הדין ניתן לאחר הליך גישור והסדר טיעון, שבמסגרתו הוסרה עבירת ניסיון רצח. הצדדים הסכימו על העונש, לצד פיצוי של 25 אלף שקלים לקרבן.
לפי כתב האישום המקורי שהוגש לבית המשפט המחוזי בלוד, השייח אל-דנף, ראש התנועה האיסלאמית ברמלה ומורה במקצועו, נוהג להעביר דרשות ברחבי העיר כולל במסגד "עומאר" ברחוב אסתר המלכה. משפחת הנאשם הסתכסכה עם משפחתו של השייח ולכן החליט הנאשם לרצוח אותו.
ב-12 באוקטובר 2019 יצא אבו ריזק למסגד לפנות בוקר, חרף העובדה שהיה במעצר לילי בגלל תיק אחר. ב-05:20 הוא המתין לשייח וכאשר זה הגיע ברכב, ניגש אליו אבו ריזק וירה בו מטווח קצר. לאחר מכן נמלט חזרה לביתו כאשר בדרך השליך את האקדח במבנה נטוש.
הקורבן העיד במשפט: "הגעתי לחניון מול המסגד, הבחור עבר מהחלק הקדמי של האוטו, אני מסתכל עליו, זה הבחור שאמרתי לו לפני שנייה שלום. ואז הוא יורה בי מטווח אפס. אני מסתכל בתדהמה, 'למה? מי אתה בכלל? מה עשיתי לך?', התחלתי לצעוק 'אלוהים תציל אותי! אללה אכבר!'.
"הוא הפסיק לירות. עד עכשיו אני רועד, היו שבעה כדורים", אמר השייח בעדותו. "אחד פגע בי בבטן, נפגעתי ברגל. הוא ברח. הסתכלתי, אף אחד לא היה בחניון לעזור לי, הלכתי לכיוון המסגד, כשהגעתי ראיתי שכולי דם. התמוטטתי בכניסה". השייח נפצע באורח קשה, הורדם והונשם ונזקק לניתוחים, אך שרד.
בתחילת המשפט נראה שמבחינת הפרקליטות שזו הולכת להיות הרשעה בטוחה בניסיון רצח. "השיח לא יודע לזהות מי פגע בו. אבל יש מצלמות אבטחה שתיעדו את מסלול הנאשם לזירת האירוע וחזרה ממנה", אמרה התובעת בנאום הפתיחה. "התביעה תוכיח שלא יכולה להיות מחלוקת שהדמות המתועדת במצלמות היא זו שניסתה לרצוח את השייח". בנוסף, נמצאו גם דגימת DNA מטביעות האצבע של אבו ריזק על האקדח.
אך למרות התיעוד והדגימה, התיק הסתיים בהסדר מקל בין הפרקליטות לסנגורו של אבו ריזק. עבירת ניסיון הרצח הומרה בעבירה קלה יותר – חבלה בכוונה מחמירה, והעונש שיכול היה להגיע ל-20 שנות מאסר נקבע על 6.5 שנים בלבד.
התיק הגיע להסדר בשל קושי ראייתי. אל-דנף לא זיהה את היורה בוודאות בזירה. הוא אמנם תיאר שיש לו אף רחב נוטה ימינה, אך לא זיהה אותו במסדר זיהוי. בנוסף, ה-DNA של היורה נמצא על האקדח, שאותר בבניין נטוש סמוך, אבל הסנגור הראה כי היו עליו טביעות אצבעות של שני אנשים נוספים שזהותם לא ידועה.
מצלמות האבטחה תיעדו דקות ארוכות את אבו ריזק יוצא מביתו למקום, וגם אדם שנראה כמוהו בורח בריצה מהאזור לאחר הירי, נועל נעליים זוהרות כמו אלה של אבו ריזק. אבל הירי עצמו לא תועד. מומחה איכונים שהעיד קבע ששיחה שקיים אבו ריזק לא בהכרח התקיימה מהזירה. בסופו של דבר דובר בראיות נסיבתיות. כדי להימנע מאפשרות של זיכוי חתמה הפרקליטות על ההסדר המקל ועל אבו ריזק נגזר עונש קצר יחסית, שמתחשב בהיעדר העבר שלו ונטילת האחריות שלו למעשים.
סנגורו של אבו ריזק, ירון גיגי, מסר כי "הסדר הטיעון נולד לאחר שהחלה שמיעת הראיות אשר חשפו קשיים ראייתיים ממשיים שהגבירו את הספק בדבר זהות המבצע. בין היתר, ההגנה חשפה כי בכלי הנשק שירה את הכדורים לעבר הקורבן נמצאו טביעות אצבעות של אחרים, שלא אותרו עד עצם היום הזה. בית המשפט הנכבד בחוכמתו הרבה הצליח לגשר בין הפערים והתוצאה הסופית מצוינת וראויה".
מהפרקליטות נמסר: "במהלך ניהול התיק התגלו בו קשיים ראייתיים. בין היתר, בעקבות עדותם של עדים לרבות המתלונן שמסרו פרטים נוספים בנוגע לזהות הנאשם, חוות דעת מומחה מתחום הסלולר לגבי איכונו של הנאשם בזירה על פיה לא ניתן לשלול שהנאשם שהה בביתו הנמצא מספר מטרים מזירת העבירה ולא בזירה עצמה.
"לאור זאת, התיק הועבר לגישור ובמסגרתו הוצעה על ידי השופט המגשר ההצעה לסיים את התיק בהסדר הטיעון עליו הוסכם. הנאשם הודה והורשע בחבלה בכוונה מחמירה עם הסכמה לעונש של 6.5 שנות מאסר בפועל ופיצוי כספי למתלונן".