לפני חודש וחצי בוטל חוק בישראל על ידי שר, רק כי כך הוא החליט, בחוסר סמכות, תוך דילוג על החלטת המחוקק. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, דווקא זה שמקדם את קמפיין ה"משילות", זה שטוען שבית המשפט כופה את דעתו על הכנסת ולא מכבד את הפרדת הרשויות - דווקא הוא החליט לרמוס את החלטת הרשות המחוקקת.
זה הסיפור: ביום האחרון של 2018 אושר בצעד היסטורי החוק לאיסור צריכת זנות. נקבעה בו לראשונה הטלת קנסות על צרכני זנות בישראל החל מכניסתו לתוקף ב-10 ביולי 2020. אבל אף שעברו חודש וחצי מתאריך היעד, המשטרה לא יכולה להתחיל באכיפה כי השר מסרב לחתום על צו שמסמיך אותה לכך. הוא עושה זאת תוך ניצול פרצה שקובעת שעל מנת שהמשטרה תוכל לאכוף חקיקה מנהלית, על השר להסמיכה לכך.
השר אוחנה לא היה בין 74 תומכי החוק לאיסור צריכת זנות של הח"כיות לשעבר שולי מועלם, זהבה גלאון ועליזה לביא. הוא לא הצביע בעדו באף אחת משלוש הקריאות. הוא גם לא השתתף בעשרות הדיונים על החוק או על מעני השיקום מזנות שאותם נלחמנו להרחיב. זאת מלבד דיון אחד, שבו אני זוכרת איך נכנס לפתע לחדר וברגע ששמע מה הנושא על הפרק - קם ועזב תוך שניות.
לאחר אישור החוק בכנסת, בתקופת ממשלת המעבר, נכנס אוחנה לתפקיד שר המשפטים. בין המשימות שהגיעו לשולחנו הייתה גם האפשרות להתקין תקנות רשות לחוק. מסיבותיו, הוא בחר שלא לעשות זאת לפני שעבר לתפקידו הנוכחי.
ביוני האחרון, לקראת כניסת החוק לתוקף, נערך בוועדת החוקה של הכנסת דיון על היערכות משרדי הממשלה לאכיפת החוק. משרדי הבריאות והרווחה הציגו את העבודה שנעשתה לקראת החוק (מכרזים ליצירת מענים חדשים לנשים בזנות, הרחבת מערכי השיקום, דירות לאימהות בזנות ועוד). גם נציגת המשטרה סיפרה על היערכותה, אבל מיד לאחריה עלתה נציגת המשרד לביטחון פנים והודיעה שהשר מבקש לדחות את כניסת החוק לתוקף, שכן לדבריו יש תחילה להתקין את תקנות הרשות שנקבעו.
מה רבה הייתה התדהמה בחדר כשגילינו שמי שעד לפני כמה שבועות היה אחראי להתקין את התקנות ובחר שלא לקדמן, מודיע כעת כי כל עוד לא יותקנו התקנות אין להתחיל באכיפת החוק.
למרבה צערו של השר, חברי הכנסת שהשתתפו בדיון, בניהולה של ח"כ קארין אלהרר, סירבו לקבל את עמדתו בעד הדחייה, שכן הם הבינו את הדחיפות באכיפת האיסור על צריכת זנות והמסר המעוות שיעבור לצרכני הזנות בדחייתו. כמוהם הבין שר המשפטים אבי ניסנקורן, שעדכן שהוא עמל על התקנת התקנות בהקדם, כפי שאכן קרה.
אבל התקנת התקנות לא סיפקה את השר אוחנה, ששינה את נימוקו, וכעת, לדבריו, הוא לא חותם על הצו כי "אכיפת חוק הזנות בלי מתן מענה שיקומי וטיפולי לאוכלוסייה העוסקת בזנות – תביא לנזק קשה בעיקר לאוכלוסייה זו".
זו לא העת לדון בביטול שעושה במחי יד לעשרת ארגוני השיקום מזנות שפועלים בישראל, או לעובדה ששר הרווחה איציק שמולי בעצמו מתייצב מאחורי מוכנות משרדו למשימה. זו גם לא העת, אף שזה מפתה אותי, לדון בדברים הקשים שאומרות שורדות הזנות ששומעות על החלטת השר ובזעקתן של נשים רבות שחיכו שנים שהמדינה תושיט להן יד, תכיר בכאב שלהן, תעניש את מי שפגעו בהן, ובעיקר – תשים גדר ברורה שיכולה לעצור את הנפילה חזרה למה שהן מגדירות כתהום.
זו גם לא העת להסביר מה עושה צעד כזה לצרכני הזנות. במו עינינו ראינו שרבים מהם הפסיקו לצרוך זנות כבר עם אישור החוק בקריאה טרומית, ובשנה לאחר מכן זכינו לעלייה של 210% בפניות נשים מזנות לשיקום (כיום מדווחות נשות השטח על חזרה של רבים לצרוך זנות ועל תורים ארוכים, גם בעת הקורונה, מחוץ ל"דירות הדיסקרטיות").
אבל אבקש להסביר שעד כמה שקיוויתי שכל אלה יגרמו לשר שאמון על ביטחון הציבור לרצות להזדרז לקדם את החוק (כפי שעשה קודמו גלעד ארדן), הפעם הם לא רלוונטיים. שכן לשר אוחנה אין - ואסור בשום אופן להסכים שתהיה - סמכות לבטל חקיקה של הכנסת, לא משנה באיזה תחום.
הפעם מדובר "רק" בחקיקה שתפקידה למנוע את דרדור הדור הבא לזנות. אבל תקדים כזה, שבו שר לוקח סמכות לא לו לבטל את עבודת המחוקק, חייב לעורר כל אזרחית ואזרח במדינה להגיד לו – עד כאן.
לפני שבוע עתר המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות לבג"ץ בנושא. אני מאמינה שהעתירה תצליח, אבל מקווה שהיא תתייתר. אסור לעבור לסדר היום על צעד כזה, ואני מצפה שמפלגת הליכוד, שבה היו שותפים רבים וטובים לקידום החוק, ידרשו תשובות מהשר אוחנה. הגיעה העת שגם חברי כחול לבן לא יאפשרו לצעד דורסני שכזה לעבור בממשלה שבה הם חברים, ובעיקר שיו"ר הכנסת יריב לוין ימנע את המצב שבמסגרתו שר בממשלה מעביר לפרלמנט מסר כל כך מסוכן.
- עו"ד ניצן כהנא הייתה מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com