הליכודיאדה באילת ב-2018
(מאיר אוחיון)
ביקורת על הליכודיאדה, בפעם השלישית: מבקר המדינה, ד"ר מתניהו אנגלמן, קובע כמו קודמו בתפקיד כי אירוע הליכודיאדה הנערך כמעט מדי שנה באילת הוא תרומה אסורה. בנוסף הוא התייחס לשימוש במעון ראש הממשלה בירושלים לאירוע פוליטי, אך סבור כי הדבר אינו מנוגד לחוק. הדברים נכתבו בדו"ח מיוחד, המתייחס להתנהלות הסיעות בכנסת ב-2018, בזמן הכנסת ה-20, ובפריימריז במפלגות השונות לקראת הבחירות לכנסת ה-21, ה-22 וה-23.
בנוגע לפריימריז לראשות הליכוד, שנערכו בדצמבר 2019 ובהן התמודדו ראש הממשלה בנימין נתניהו וגדעון סער – שעבר לעמוד בראש מפלגת "תקווה חדשה", התייחס המבקר אנגלמן לשימוש בבית ראש הממשלה ברחוב בלפור לצורך כנס פוליטי. המבקר כתב כי סעיף 28 לחוק אוסר שימוש בנכסים של גוף מבוקר בקשר לתעמולת בחירות מקדימות. עם זאת, הוא ציין, סעיף נוסף מאפשר "שימוש בנכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר כנסת". המבקר כתב כי על פי עקרון השוויון, הסעיף חל גם על נכסים שהועמדו לרשות ראש הממשלה ובכלל זה מעון ראש הממשלה.
בהמשך מפרט המבקר כי סעיף "השתתפות בהוצאות ראש ממשלה מכהן" מתיר שימוש במעון לצרכים מפלגתיים, בכפוף לנשיאה בעלויות, וקובע כי "המדינה לא תישא בהוצאות כלכלה הכרוכות באירוח פגישות ואירועים בעלי אופי מפלגתי במעון הרשמי". המבקר אנגלמן ציין עוד כי "שימוש במעון ראש הממשלה לצרכים מפלגתיים יכול שיתאפשר באופן מידתי וסביר – וברי לכל כי לעניין זה יש להבדיל בין קיום מפגשים בהשתתפות מספר קטן של משתתפים לבין עריכת כנס של כ-300 משתתפים".
המבקר אנגלמן, שקבע כי לא נמצאו ליקויים בביקורת על החשבונות, סיכם: "נוכח האמור, יש להימנע משימוש במעון ראש הממשלה לעריכת כנסי בחירות תעמולתיים רבי משתתפים, ובעניין זה רשמתי לפניי את הבהרת המועמד, כי הדבר נעשה לאחר קבלת ייעוץ משפטי, כי השתתף מתקציבו בעלות הכנס וכי יימנע מכך להבא".
בעניין נוסף מצא המבקר כי שוב התברר שעוזרי שרים שהתמודדו בבחירות המקדימות וכן יועצים פרלמנטריים של חברי הכנסת היו מעורבים במערכת הבחירות המקדימות ופעלו לקידום התמודדותם של אותם מועמדים שרים וחברי כנסת, וזאת בלי שהדבר בא לידי ביטוי בחשבונותיהם של המועמדים, שהוגשו למבקר המדינה.
המבקר העיר כי להתנהלות המתוארת יש השלכות בכל הנוגע למימון הליכי הבחירות המקדימות ולחובות הדיווח של המועמדים בנוגע למערכות הבחירות האמורות.
בפרק אחר, שעסק במפלגות, התייחס המבקר אנגלמן - כמו קודמו בתפקיד, השופט בדימוס יוסף שפירא - לאירוע הגדול שעורך הליכוד מדי שנה באילת. המבקר אנגלמן כתב: "בדומה לתקופות השוטפות הקודמות, גם בתקופה השוטפת הנוכחית התקיים אירוע הליכודיאדה. הדבר נדון בדוחות קודמים, שבהם נקבע כי נוכח הקשר הישיר והמובהק בין סיעת הליכוד לבין האירוע אשר בא לידי ביטוי במאפיינים שונים, ובהם שימוש בשם הסיעה ובסמליה, השתתפות אקטיבית של נבחרי ציבור של הסיעה, העברת מסרים של תמיכה בסיעה לאורך האירוע והקישור שנעשה במישור הציבורי, לרבות הסיקור התקשורתי בין הסיעה לבין האירוע, היה על הסיעה לתת לאירוע ביטוי בחשבונותיה, ונדרש לבחון את התרומה הגלומה בקיומו לפי המגבלות הקבועות בחוק הנוגעות לתרומות".
בשל כך, כתב המבקר כי "נוכח האמור, קבעתי כי גם בתקופה השוטפת הנוכחית לא עמדה סיעת הליכוד במגבלות הקבועות בחוק בעניין קבלת תרומות, וזאת בשל קבלת התרומה הגלומה בקיומו של אירוע הליכודיאדה, שהיא תרומה אסורה לאור המגבלות הרלוונטיות הקבועות בחוק בנושא".
אנגלמן הדגיש כי הדו"ח הקודם של המבקר שפירא, שבו נכללו הקביעות על הליכודיאדה, פורסם לאחר שהתקיים אירוע הליכודיאדה בינואר 2018, במהלך התקופה השוטפת הנוכחית, כך שלא היה בידי הסיעה סיפק לפעול לגביו. כמו כן, לאחר פרסום הדו"ח הקודם החלה הסיעה לנקוט פעולות שונות לניתוק הזיקה עם האירוע, ובכלל זה שליחת מכתבים מהיועץ המשפטי של הסיעה אל מארגני האירוע, שבהם הם נדרשו להתחייב כי באירועים הבאים שבהם ישתתפו חברי הסיעה, וכן בפרסומים השונים שלהם באמצעי התקשורת, הם לא ישתמשו "בשם ליכוד בכלל... ובכלל זה... כחלק מהביטוי ליכודיאדה... ובכל סמל אחר של תנועת הליכוד", וגם לא תתאפשר "חלוקה של טפסי התפקדות לליכוד במהלך האירועים... ושל חומר תעמולה של הליכוד ו/או חבריו המבקשים להתמודד בבחירות של מוסדות התנועה ו/או מטעמה כגון לכנסת או לרשויות המקומיות". נוסף על כך, נערכה פגישה בין גורמים בסיעה לבין מארגני האירוע להבהרת הנושא".
אבל לא רק על הליכוד הייתה לאנגלמן ביקורת. בפרק העוסק בסיעת בל"ד נמצא כי "בדומה לתקופות השוטפות הקודמות, גם בתקופה השוטפת הנוכחית כללה סיעת בל"ד בחשבונותיה הוצאות עבור קייטנה לילדים. הנושא כבר נדון בהרחבה בדוחות קודמים, שבהם נקבע כי גם אם יש בקייטנה משום פעילות של שמירה על קשר עם הציבור, דבר הנתון בספק נוכח גילאי המשתתפים בה, הרי במבחן הדומיננטיות מכלול הנסיבות מוביל למסקנה כי בסבסוד של הקייטנה גלומה הטבה כספית ישירה למשפחות המשתתפים. הטבה זו, שהיא האלמנט הדומיננטי בעניין, לעומת כל אלמנט של קידום תעמולתי של הסיעה ושמירה על הקשר עם הבוחר". בסופו של דבר הליכוד נקנס ב-100 אלף שקלים ובל"ד ב-25 אלף שקלים.
החובות של הסיעות: כ-119 מיליון שקלים
המבקר אנגלמן התייחס גם לחובות של הסיעות. מהנתונים עולה כי נכון לסוף 2018 לסיעות התחייבויות שוטפות בסך כולל של כ-119 מיליון שקלים והתחייבויות לזמן ארוך בסך כולל של כ-5 מיליון שקלים. כמו כן, לחמש סיעות גרעון מצטבר בהיקף כולל של כ-24 מיליון שקלים.
הסיעות עם הגירעון הגדול ביותר, נכון לסוף 2018 הן: הבית היהודי עם מעל 20 מיליון שקלים, רע"מ עם 1.4 מיליון שקלים, דגל התורה עם 1.2 מיליון שקלים, אגודת ישראל עם כמיליון שקלים ובל"ד עם כ-420 אלף שקלים.
ליקויים בהתנהלות חברי כנסת
עוד ציין המבקר בדו"ח ליקויים הנוגעים לחברי כנסת ומתמודדים מהליכוד: ניר ברקת - אי-רישום הוצאות, היעדר אסמכתאות להוצאות, חריגה מתקרת הוצאות. הקנס: 25 אלף שקלים. איוב קרא - אי-הגשת תצהיר של מועמד, אי-מתן הסבר לכיסוי גרעון, אי-רישום הוצאות, אי-ניהול חשבון בנק כנדרש, היעדר אסמכתאות להוצאות וחריגה מתקרת הוצאות. הקנס: 22 אלף שקלים. אסנת מארק - מסירת דו"ח כספי באיחור רב, היעדר אסמכתאות להוצאות, הוצאות לא סבירות. הקנס: 13 אלף שקלים.
פטין מולא - אי-ניהול חשבון בנק כנדרש, הוצאות שאינן הוצאות בחירות, אי-החזר תרומות כנדרש, תרומות ממי שזהותו לא נבדקה ותרומות מתאגיד. הקנס: 13 אלף שקלים. עטאף קרינאווי - אי-הגשת דו"ח כספי. הקנס: 7,000 שקלים. קטי שטרית - אי-רישום הוצאות, היעדר אסמכתאות להוצאות, חריגה מתקרת הוצאות. הקנס: 7,000 שקלים. ירון מזוז - היעדר אסמכתאות להוצאות, חריגה מתקרת הוצאות. הקנס: 6,000 שקלים.
גם לגבי חברי כנסת ומתמודדים במפלגות אחרות עלו ליקויים: סלאח סעד (העבודה) - אי-ניהול חשבון בנק כנדרש, היעדר אסמכתאות להוצאות וחריגה מתקרת הוצאות. הקנס: 12 אלף שקלים. נזאר אעלימי (העבודה) - אי-הגשת דו"ח כספי. הקנס: 7,000 שקלים. גור מינצר (מרצ) - אי-ניהול חשבון בנק כנדרש, קבלת תרומות מתאגיד וחריגה מתקרת הוצאות. הקנס: 6,000 שקלים.
