את שרון פגשתי לראשונה ב-2002, בשיא האינתיפאדה השנייה ובשלהי מבצע "חומת מגן" במוצב תל א-ראס בשכם. הוא מפקד עורב נח"ל ואני קצין המודיעין של חטיבת הצנחנים. לא הייתה לנו היכרות מוקדמת, אבל חוברנו לטובת משימה מיוחדת שמטרתה להביא מודיעין חדש לגזרה. חמש בבוקר, מצב מבצעי, אני מתדרך אותו וכבר באותו הרגע ברור לי איך המבצע ייגמר.
אסמן יוצא למשימה בשיא הדריכות, בשיא הרצינות, ומביא מודיעין חסר תקדים. בזכות הפעילות המבצעית שלו בנינו תיק מודיעיני ייחודי ששירת לאורך שנים את כל הכוחות שנכנסו לשכם ולקסבה. לימים נכתבו ספרים על הקרבות בקסבה ועל ההישגים - שחלקם הגדול בזכות התפקוד המקצועי והרציני שכל כך מאפיין את אסמן. את החוברת הזו שמרתי איתי עד היום.
כמעט 20 שנה אחרי, חזרנו לעבוד כתף אל כתף, בפיקוד הצפון, אני כקצין המודיעין ושרון כקצין אג"ם. בילינו יחד ימים ולילות, עשרות אם לא מאות שעות משותפות דנים בדילמות גדולות, באירועים קשים, באירועים מבצעיים, בעשייה האופרטיבית, בוויכוחים (שפתרנו בהתערבויות) והרבה שיחות על דפ"אות ותרחישים. אבל על התרחיש הזה לא דיברנו, לא נערכנו - ובגלל זה כל כך קשה לנו.
נאומו של אל"מ שרון אסמן ז"ל בטקס חילופי מפקד חטיבת הנח"ל
(צילום: שמיר אלבז)
גם ברגעים המורכבים ביותר, אחרי לילות ללא שינה, תחת מתח ועומס, שרון תמיד שמר על ערכיות, אנושיות, צניעות, ענייניות נטולת אגו, מערכתיות וקור רוח. היה קשה, אבל מדי פעם שרון "שיחרר" חיוך לאוויר, אמרנו לו שהוא לא "אסמן" אלא "אייס־מן" ללא דופק, אבל מתברר שטעינו.
בתור קצין אג"ם היה שרון הדבק המקצועי של הפיקוד, אבל באופיו המיוחד היה גם הדבק האנושי של הפיקוד. ברמה האישית, בשיחות עם שרון גיליתי גם מוזיקאי מחונן שאוהב ג'אז ורוק. הערכתי אותו מאוד והתחברנו הרבה מעבר לשותפות המקצועית. פגשתי אדם ערכי, שאינו הולך רכיל, מאפשר לכולם לבוא לידי ביטוי, דמות מלכדת ואמיצה.
תיעוד מתוך דבריו של אל"מ שרון אסמן ז"ל מערב מפקד בסימן מבצע 'צוק איתן' בחטיבת הנח"ל
(צילום: דובר צה"ל )
לפני כמה ימים התכתבנו. נבצר ממני להגיע לטקס ההחלפה שלו, איחלתי לו בהצלחה, ודיברנו על זה שעם המזל שלו, לבטח בקדנציה שלו כמח"ט הנח"ל יתרחש מבצע גדול. ככה הרגשנו, זה עוד דבר שחלקנו במשותף, בכל מקום שהלכנו - האירועים הגדולים הגיעו.
ידעתי שגם כששעת ה"ש" תגיע - שרון יהיה ערוך לכל תרחיש ויצטיין כפי שעשה בכל פעם שניצב נוכח אתגר. אבל בכל התרחישים ששוחחנו עליהם ותרגלנו - את התרחיש הזה לא סימלצנו ולא דמיינו.
שרון היקר, אתה תחסר למדינת ישראל, תחסר לצה"ל שמאבד את אחד המפקדים המוערכים ביותר והראויים ביותר, תחסר לי ולחברים מהפיקוד, ובעיקר למשפחתך שלך.
אני מרכין ראש, מבטיח שנעטוף ונחבק את המשפחה, את שרון אשתך ואת הילדות, ונזכור אותך.
אוהב אותך בכל ליבי.
ש.ח.
