כך מכשירה מעבדת "כרמל" את אמצעי הלחימה
(צילום: ג'רמי פורטנוי )
הסמכה של רחפן בסטנדרט המחמיר ביותר של צבא ארה"ב בדרך לעסקת ענק עם מדינה אסייתית, במעבדה בפתח תקווה: 1,000 רחפני "תור" מתוצרת התעשייה של אלביט נמצאים בימים אלה בדרכם לצבא במזרח הרחוק, בעסקה שנחתמה בשנה האחרונה והיקפה נאמד ב-153 מיליון דולר. לטובת העסקה, עברו הרחפנים הסמכה שארכה כחצי שנה במעבדה שנותנת את תו התקן של צבא ארה"ב. צפו בתיעוד מהמעבדה שבפתח הכתבה.
העסקה שעליה חתמה אלביט עם הצבא האסייתי כוללת גם העברת מערכות תקשורת ווידאו נוספות. מדובר באחת מעסקאות הרחפנים הגדולות שנחתמה בין חברה ישראלית ללקוח זר, אם לא הגדולה שבהן. רחפן ה"תור" נכנס לפעילות מבצעית כבר לפני שלוש שנים, אך לטובת העסקה שודרג לגרסה מתקדמת וחזקה יותר.
ואולם, לטובת העברתו לידי הצבא האסייתי דרשה אותה מדינה להעביר אותו הסמכה לסטנדרט האמריקני, המחמיר ביותר. במשך קרוב לחצי שנה, ורגע לפני העברת הרחפן לשימוש חיילי הצבא האסייתי, עבר ה"תור" הישראלי את הסמכת מעבדת "כרמל" הישראלית לניסויי קרב. מדובר באחת המעבדות הבודדות בעולם שמסמיכה אמצעי לחימה שונים, לפי התקן של צבא ארה"ב.
ביקור במעבדה הייחודית, שמבחוץ נראית כמו עוד מפעל רגיל באזור התעשייה סגולה בפתח תקווה, חושף את הבדיקות המחמירות שעבר התור, לצד אמצעי לחימה רבים שאושרו בה ב-40 השנים האחרונות, מאז שנוסדה המעבדה שמספקת שירות גם לצה"ל, לתעשיות ביטחוניות ולחברות לציוד רפואי.
ריסוק, הרעדה, חשיפה לשינוי מהיר בין טמפרטורות קיצוניות, סופת גשמים, קרינת שמש, שהייה בתנאי חלל, חול, אבק וקורוזיה הם רק חלק מהמבחנים שהמתינו לרחפן התור, ולאמצעי לחימה רבים אחרים שעברו כאן במהלך השנים.
מדובר בין היתר בחיישנים זעירים במשקל של גרמים בודדים לאיתור אויב, ובעמדות נשק וירי בספינות טילים, ששוקלות כמה טונות. חלק מאמצעי הלחימה נבדקו ואושרו במבצעי בדיקה אד-הוק, של שעות בודדות ובאישון לילה, לקראת פעולה מיוחדת וחשאית, ואחרים גם נסקרו ונבחנו כאן במשך שנתיים.
לאור עסקת הענק, רחפן ה"תור" יהיה הרחפן הצבאי היחיד שייוצר בישראל באופן סדרתי. "הרחפן עבר פה אינקוויזיציה", תיאר מנהל ומייסד המעבדה, דב כרמלי. "יש לתעשיות הביטחוניות הגדולות מעבדות בדיקה משלהן, אבל אנחנו מעבדת לוויין להשלמת פערים עם ציוד בדיקה ייחודי, הסמכות מתאימות ומענה מהיר, שחשוב לגוף הביטחוני שרוכש את המוצר לקבל מצד שלישי".
כרמלי סיפר שמוצרים רבים שיוצאו על-ידי התעשיות הביטחוניות עברו במעבדה. "כבר היה לנו מצב שלקוח ביקש בדיקה מהירה לאמצעי שלו ב-07:00, והדו"ח הוכן לו כבר בשעה 10:00, אבל לעיתים פתחנו את המעבדה גם ב-3 לפנות בוקר", אמר. מלבד התור, נבחנו כאן מזל"טים, מל"טים, מערכות אוויוניקה לכלי טיס, אמצעי לחימה אלקטרונית, מצלמות אלקטרו-אופטיות ועוד.
אבק מיוחד מארה"ב ותמיסת מלח
בתא הקורוזיה במעבדה נחשף רחפן התור לתמיסת מלח בריכוז של 5%, במשך שבועות ארוכים. "הרבה מוצרים לא עוברים תחילה את מבחן האטימות בתא סופת הגשם. בתא האבק אנו מביאים אבק מיוחד מארה"ב, בגודל מוגדר, כדי לראות שאין כשל במערכות הפנימיות של הרחפן בזמן שהוא פועל", סיפר כרמלי. "בתא החול הרחפן קיבל מתז של חול בהזרמת אוויר בטמפרטורה של 70 מעלות לבחינת הציפוי שלו".
בתא השמש, שהוא מעין תנור, אמצעי הלחימה מדלג במעלית קטנה מעלה ומטה בין טמפרטורות קיצוניות של מינוס 80 ל-200 מעלות חום. לצד זאת, הרחפן עבר גם בדיקת הרעדה, בעודו עובד, על משטח ייחודי ששוקל שמונה טונות. לקראת העברתו לצבא הזר, נבדקה גם דרך השינוע שלו: המזוודות שיישאו אותו במטוס טולטלו כדי לוודא שתכולתן לא תתפרק בטיסת השינוע.
רחפן התור משמש למגוון משימות איסוף, תצפית ומעקב, אך יש לו גם יכולות תקיפה קטלניות בחשאי. הוא טס לטווחים של 10 קילומטרים ויכול לתצפת עם מצלמתו המתקדמת, ביום ובלילה, לטווח של חמישה ק"מ נוספים. הרחפן, שמיועד לדרג הפלוגה או הגדוד בשדה הקרב, נושא מטען ייעודי במשקל של שלושה ק"ג, פי שניים מהמטען שנושא מזל"ט רוכב שמיים, גם הוא מתוצרת אלביט, ושנמצא כבר בשימוש בצה"ל.
התור יכול לחוג באוויר עד 70 דקות ברצף, באופן אוטונומי ועם חסינות לחסימת GPS, תוך התבססות על תקשורת צבאית מוצפנת. סוללה חכמה ושקטה במשל של חמישה ק"ג מעניקה לו אנרגיה באופן שקט, להפעלה חשאית מעל ראשי האויב. על התור ניתן להפעיל גם מערכות לחימה אלקטרונית ואמצעים לזיהוי מקורות ירי, וכדי להעצים את חשאיותו, הותאמה לו הפעלה מלאה ויעילה גם בגובה של 800 עד 1,000 מטרים.
