נשיא ארה"ב ג'ו ביידן איים אמש (שני) להעניש בסנקציות את מיאנמר בעקבות ההפיכה הצבאית במדינה. הוא קרא לתגובה בינלאומית מגובשת נגד ראשי צבא מיאנמר, כדי שיוותרו על השלטון. בהצהרת הנשיא האמריקני הוא גינה את הדחת הממשלה האזרחית, ואת מעצרה של מנהיגת המדינה וכלת פרס נובל לשלום אונג סן סו צ'י. לפי ביידן האירועים במדינה האסייתית הם "מתקפה ישירה על המעבר של המדינה לדמוקרטיה ולשלטון החוק".
כשנבחר לנשיא ביידן הבטיח שארה"ב תגדיל את שיתוף הפעולה עם בעלות הברית שלה, בהתמודדות מול אתגרים בינלאומיים - במיוחד לנוכח ההשפעה הגוברת של סין. ההפיכה במיאנמר מהווה מבחן ראשון להבטחה של ביידן, שתקף את מדיניות "אמריקה תחילה" של דונלד טראמפ. כרגע יוצר המשבר קונצנזוס פוליטי נדיר: הדמוקרטים והרפובליקנים בארה"ב גינו את ההפיכה והזהירו שצבא מיאנמר יישא בהשלכות אם לא יעזוב את השלטון.
(צילום: משי בן עמי)
"הקהילה הבינלאומית צריכה להשמיע קול אחיד כדי ללחוץ על הצבא הבורמזי לוותר מיד על השלטון שעליו השתלט, לשחרר את הפעילים הפוליטיים ואת הגורמים שנעצרו", אמר ביידן, שכינה אתמול בכמה הזדמנויות את מיאנמר "בורמה" - שהיה שמה הרשמי עד 1989. "ארה"ב הסירה את הסנקציות שהטילה על בורמה במהלך העשור שעבר, בעקבות התקדמותה לעבר הדמוקרטיה. ביטול ההתקדמות הזאת יחייב בדיקה מיידית של חוקי הסנקציות שלנו, ולאחר מכן תינקט הפעולה המתאימה", אמר הנשיא.
לפי הדיווחים במיאנמר חיילים נשלחו אתמול בלילה לרחובות הערים הגדולות, והאינטרנט וקווי הטלפון בחלק מהן נותקו. ביידן קרא לצבא מיאנמר להחזיר את המצב לקדמותו ולהימנע מאלימות נגד אזרחים. "אנחנו נעבוד עם השותפות שלנו באזור ובעולם כדי לתמוך בחזרת הדמוקרטיה ושלטון החוק, ובנוסף להטיל את האחריות על מי שאחראים לביטול המעבר של בורמה למשטר דמוקרטי", הדגיש ביידן. בנובמבר, אחרי שנבחר לנשיאות, הצהיר ביידן כי "אמריקה חזרה, ומוכנה להוביל את העולם – ולא לסגת ממנו". בעקבות ההפיכה במיאנמר הבהיר אמש שארה"ב "תעמוד לימינה של הדמוקרטיה בכל פעם שהיא נמצאת תחת מתקפה".
סין, שלה ולמיאנמר יש גבול משותף, אמרה שהיא "הבחינה" בהפיכה הצבאית במדינה השכנה ומקווה שהצדדים יפתרו את המחלוקות ביניהם. "שמנו לב למה שקרה במיאנמר ואנחנו ממשיכים לנתח את המצב", אמר דובר שר החוץ הסיני, וכינה את המדינה שגובלת בסין "חברה" שלה. בחודש שעבר הגיע למיאנמר וואנג יי, שר החוץ של סין. הוא נפגש עם מפקד הצבא של מיאנמר מין אונג הלאינג, שכעת מחזיק בשלטון.
בהתייחסות להצהרה הסינית אמר ביידן שארה"ב "שמה לב למי שעומדים לצד אזרחי בורמה בשעה הקשה הזאת". כשדוברת הבית הלבן נשאלה אם מדובר במסר לסין השיבה: "זה מסר לכל מדינות האזור". בתדריך היומי לכתבים אמרה ג'ן סאקי שארה"ב מנהלת שיחות קדחתניות עם בעלות בריתה בנושא מיאנמר, וסירבה לומר אם מלבד סנקציות שוקל ביידן צעדים נוספים.
לסין הייתה בעבר השפעה גדולה על מיאנמר, והיא התייצבה לצדה כשהייתה דיקטטורה צבאית. על רקע אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים טיפחה בייג'ינג את הקשר עם סו צ'י מאז שהיא הפכה למנהיגת מיאנמר.
ההפיכה במיאנמר היא מכה לרצון של ביידן לחזק את הקשרים עם מדינות אסיה, ולהרחיק אותן מסין. רבים מהיועצים והשליחים של ביידן לאסיה כיהנו בממשל של ברק אובמה, שביידן היה סגנו. בשלהי כהונתו של אובמה בירכו האמריקנים על סופו של המשטר הצבאי במיאנמר, ותיארו את האירוע כהישג גדול למדיניות החוץ של אובמה. הנשיא לשעבר החל להסיר חלק מהסנקציות שהוטלו על מיאנמר ב-2011, וב-2016 הודיע על הסרת סנקציות רבות: באותה שנה הוקמה במיאנמר ממשלה אזרחית בעקבות הבחירות שהיו ב-2015.
באותן בחירות זכתה מפלגתה של סו צ'י, "הליגה הלאומית למען דמוקרטיה". המפלגה ניצחה גם בבחירות האחרונות, שהיו ב-8 בנובמבר: לפי הנתונים היא זכתה בניצחון מוחץ וקיבלה 83% מהקולות. צבא מיאנמר, שהשתלט על השלטון, טוען שהתוצאות בבחירות זויפו.
ב-2019 ממשל טראמפ הטיל סנקציות על ארבעה בכירים בצבא מיאנמר, כולל הרמטכ"ל מין אונג הלאינג – בעקבות טענות לפגיעה בזכויות אדם בגלל טבח בני הרוהינגה. ארגוני זכויות אדם מאשימים באחריות לטבח גם את המנהיגה הכלואה סו צ'י.
הביקורת נגד סו צ'י רק גברה לאחר שהגנה על פעולות הצבא בדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג ב-2019. מיאנמר מואשמת שם ברצח עם. סו צ'י טענה אז כי המבצע שאליו יצא הצבא נגד בני הרוהינגה במחוז רקין באוגוסט 2017 היה מבצע נגד הטרור, שהחל בעקבות מתקפות של חמושים מבני הרוהינגה נגד עשרות תחנות משטרה.
יותר מ-730 אלף בני רוהינגה ברחו ממיאנמר לבנגלדש אחרי תחילת המבצע ההוא, ולדברי חוקרים מהאו"ם ייתכן שמספר ההרוגים במבצע הגיע ל-10,000 איש. בדבריה ב-2019 הודתה סו צ'י כי ייתכן שנעשה שימוש בכוח צבאי לא מידתי וכי נהרגו אזרחים, אולם טענה גם כי לא מדובר ברצח עם. חרף הביקורת שמושמעת נגדה בעולם, בארצה ממשיכה סו צ'י – המכונה שם "הגברת" – ליהנות מפופולריות רבה בקרב הרוב הבודהיסטי, שלו עוינות למיעוט המוסלמי.
סו צ'י בת ה-75 עלתה לשלטון ב-2016 אחרי כ-15 שנים שבהן הייתה נתונה במעצר בית, בעקבות פעילותה למען דמוקרטיה. על פעילות זו זכתה ב-1991 בפרס נובל לשלום, אותו קיבלה באיחור, רק לאחר שחרורה ממעצר הבית ב-2010.
מפלגתה של סו צ'י אמנם זכתה בניצחון סוחף בבחירות, אך החוקה שניסח הצבא אילצה את סו צ'י לחלוק עמו את השלטון, ומבטיחה לו שליטה בשלושה משרדי מפתח בממשלה - בהם משרד ההגנה והפנים - וברבע מכל המושבים בפרלמנט. החוקה מונעת מסו צ'י לכהן כנשיאה, כיוון שלשני בניה יש אזרחות זרה. במקום זאת היא מכהנת בתפקיד שהומצא עבורה בשם "יועצת המדינה", כשבפועל היא נחשבת למנהיגה דה-פקטו ובעלת סמכויות הדומות לראש ממשלה.
פורסם לראשונה: 23:30, 01.02.21
