הסכם שלישי עם מדינה ערבית תוך כחודשיים: ארצות הברית, ישראל וסודן הודיעו היום (שישי) באופן רשמי על נרמול היחסים בין חרטום לירושלים - בצעד שמסיים עשרות שנים של עוינות. לפי ההודעה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהיגי סודן עבד אל-פתאח אל-בורהאן ועבדאללה חמדוק שוחחו היום ודנו ב"תהליך ההיסטורי שעוברת סודן לדמוקרטיה", ועל קידום השלום באזור.
בהמשך הזמין טראמפ עיתונאים לחדר הסגלגל בזמן שיחה טלפונית עם נתניהו, ואמר להם כי "ישראל וסודן הסכימו לעשות שלום ולנרמל את היחסים. זהו אחד הימים הגדולים בהיסטוריה של סודן". נתניהו אמר לאחר מכן: "זה עולם חדש. אנחנו משתפים פעולה עם כולם ובונים עתיד טוב יותר לכולנו". נתניהו בירך על "מעגל השלום שמתרחב במהירות", כשהוא מתייחס להסכמים הקודמים עם איחוד האמירויות ובחריין.
לקריאה נוספת:
גורם בכיר אומר כי במסגרת ההסכם מתגבשות הבנות בין ישראל לסודן גם על החזרת המסתננים. לדבריו, מדובר על היקף של כמה מאות פליטים בשנה בשלב הראשוני, שיוגדר כפיילוט.
לדברי טראמפ, ששוחח ארוכות עם עיתונאים בזמן שנתניהו על הקו, "עוד מדינות רבות יצטרפו בשבועות ובחודשים הקרובים, ואני בטוח שגם סעודיה תצטרף. גם הפלסטינים רוצים לעשות משהו". במהלך השיחה פנה טראמפ לנתניהו ושאל אותו "אתה חושב שג'ו (ביידן) הישנוני היה מגיע להסכם כזה?". נתניהו הנבוך השיב: "אה.. הנשיא, אני יכול להגיד לך דבר אחד - אנחנו מעריכים את הסיוע לשלום מכל אחד באמריקה".
בהמשך טראמפ ציין כי "לפחות חמש מדינות רוצות להצטרף להסכמים עם ישראל", והוסיף: "אני יכול לראות את איראן מצטרפת גם. אני אשמח לעזור להם". נתניהו אמר בתגובה לדבריו של טראמפ כי "אני לא מתנגד להסכם עם איראן, התנגדתי רק להסכם האחרון (הסכם הגרעין)". הוא הוסיף כי הסכם אחר עם איראן "יתקבל בברכה".
נתניהו: "מהפך אדיר"
נתניהו כינה את ההסכם "פריצת דרך דרמטית לשלום", והוסיף כי הצטרפות סודן היא "מהפך אדיר". לדבריו, "בחרטום, בירת סודן, אומצו בשנת 1967 שלושת הלאווים של הליגה הערבית - לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בישראל ולא למשא ומתן עם ישראל. ואילו היום חרטום אומרת - כן לשלום עם ישראל, כן להכרה בישראל וכן לנורמליזציה עם ישראל. זהו עידן חדש, של שלום אמיתי שהולך ומתרחב עם מדינות ערביות נוספות - שלוש מהן בשבועות האחרונים".
נתניהו אמר כי "בקרוב ייפגשו משלחות של סודן וישראל לדון על שיתופי פעולה בתחומים רבים, בהם חקלאות, מסחר ועוד תחומים חשובים לאזרחינו. שמי סודן פתוחים היום לישראל, וזה מאפשר טיסות ישירות וקצרות בין ישראל לאפריקה ולדרום אמריקה".
ראש הממשלה הודה למנהיגי סודן ולטראמפ, וחתם את הצהרתו: "אנחנו מרחיבים את מעגל השלום. איזו התרגשות, כן יירבו. שבת שלום".
מי שלא היו מרוצים מההסכם הם הפלסטינים, שגינו אותו בחריפות כפי שעשו גם לאחר ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין. בכיר באש"ף, ואסל אבו יוסף, אמר כי "החלטת סודן לנרמל את היחסים עם ישראל היא דקירה חדשה בגב עבורנו". דובר חמאס, פאוזי ברהום, אמר כי המהלך של סודן "מהווה צעד בכיוון הלא נכון".
בתוך כך, נתניהו ושר הביטחון בני גנץ הסירו את התנגדותם לכך שארה"ב תמכור מטוסי F-35 לאיחוד האמירויות. העסקה בין איחוד האמירויות לארה"ב נחשפה לראשונה ב"ידיעות אחרונות". נתניהו, אגב, צייץ לאחר אותה חשיפה כי ידיעות אחרונות פרסמו היום פייק ניוז מוחלט", והוסיף את תגובת לשכת ראש הממשלה מאותו יום, לפיה "הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל לאיחוד האמירויות לא כלל שום הסכמה של ישראל לעסקת נשק כלשהי בין ארה"ב לאיחוד האמירויות".
ההסכם: במקביל להסרת סודן מרשימת הטרור
לפי ההצהרה המשותפת לישראל, סודן וארה"ב, המנהיגים הסכימו להתחיל בקשרים כלכליים ומסחריים עם התמקדות ראשונית בחקלאות. גורם אמריקני בכיר אמר מוקדם יותר היום כי ההסכם יכלול התחייבות לצעדים ראשוניים לקראת נורמליזציה, ונושאים כמו חילופי שגרירים ופתיחת שגרירויות יידונו בהמשך. הוא הוסיף כי הסרת סודן מרשימת המדינות שנותנות חסות לטרור סייעה לסלול את הדרך להסכם בין חרטום לירושלים.
בהצהרה המשותפת נכתב גם כי "לאחר עשרות שנים של חיים תחת דיקטטורה אכזרית, תושבי סודן לוקחים סוף סוף את האחריות. ממשלת המעבר הסודנית הוכיהח את אומץ ליבה ומחויבותה להיאבק בטרור, לבנות את מוסדותיה הדמוקרטיים ולשפר את יחסיה עם שכנותיה. ארה"ב התחייבו גם לעבוד עם שותפותיהן לתמיכה בתושבי סודן בחיזוק הדמוקרטים שלהם, בשיפור ביטחון המזון, בסיוע נגד טרור והקצנה, ומיצוי הפוטנציאל הכלכלי שלהם".
טראמפ הודיע היום לקונגרס באופן רשמי על כוונתו להסיר את סודן מרשימת המדינות שתומכות בטרור - לאחר שחרטום העבירה כספי פיצויים בסך 335 מיליון דולר לנפגעי הטרור האמריקנים. סודן דרשה שההכרזה על הסכם הנורמליזציה עם ישראל תיעשה במקביל להודעה על הסרתה מרשימת הטרור.
נרמול היחסים עם ישראל היה נתון עד לאחרונה במחלוקת קשה בין הממשלה האזרחית למועצת הריבונות הצבאית ששולטות בסודן. נזכיר כי בעוד שאל-בורהאן דחף לנרמול היחסים עם ישראל, ראש הממשלה עבדאללה חמדוק התנגד.
עם זאת, לקראת הבחירות לנשיאות בארה"ב גבר הלחץ האמריקני על חרטום להסכים לתנאים האמריקניים - ובסופו של דבר הוסכם שטראמפ יצייץ השבוע שסודן תשלם את הפיצויים, ובתמורה ארה"ב תוציא אותה מרשימת המדינות תומכות הטרור. ישראל לא הוזכרה בציוץ של טראמפ, אך כבר אז היה ברור שנרמול היחסים מתקרב.
גורמים בכירים בסודן אמרו אתמול לסוכנות הידיעות רויטרס כי חמדוק יסכים לכונן יחסים עם ישראל "אם המועצה המחוקקת, לאחר שתורכב, תאשר את ההחלטה על נורמליזציה ביחסים". בפועל, בחירות בסודן צפויות להתקיים רק בשנת 2022 - ועד אז ישלטו הממשלה האזרחית ומועצת הריבונות הצבאית זו לצד זו. הדיווח אתמול היה חריג, שכן עד כה הממשלה הסודנית לא הביעה אפילו הסכמה עקרונית לחתימה על הסכם ישראל - אלא רק טענה שהדבר אינו בסמכותה.
חלק מהבכירים בסודן חששו לקשר בין הסרת המדינה מרשימת הטרור להסכם עם ישראל, וטענו שעסקה שתגובש בחופזה עלולה להצית התנגדות אזרחית - ואולי אף לחזק את התמיכה בפלגים האיסלאמיסטיים שמצאו את עצמם בשוליים לאחר הדחת עומר אל-באשיר.
מועצת הריבונות הצבאית, מנגד, הראתה בחודשים האחרונים כוונות חיוביות לכינון יחסים עם ישראל - ואל-בורהאן אף נפגש עם נתניהו בפברואר השנה באנטבה שבאוגנדה. בעקבות אותה פגישה ספג אל-בורהאן ביקורת בארצו, אולם הוא טען באותה העת: "נפגשתי עם נתניהו מתוך מעמדי ואחריותי לשמור על הביטחון הלאומי ומימוש האינטרסים של העם הסודני".
בניגוד לציפיות מוקדמות, בפגישה לא הוסכם על כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסודן, וגם לא יצאה תמונה משותפת של שני המנהיגים. מלשכת ראש הממשלה נמסר אז כי "הוסכם להתחיל שיתוף פעולה שיוביל לנורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות. ראש הממשלה נתניהו מאמין שסודן נעה בכיוון חדש וחיובי, והביע את השקפתו זו בפני מזכיר המדינה האמריקני. יו"ר מועצת הריבונות של סודן מעוניין לסייע למדינתו לעבור תהליך של מודרניזציה על-ידי הוצאתה מבידוד והצבתה על מפת העולם".
בכירים ישראלים - בהם גורמים במל"ל ובמשרדי ראש הממשלה והמודיעין - טסו ביום רביעי האחרון לחרטום, והעריכו שבתוך כמה ימים תהיה הכרזה על הסכם. בכיר סודני שציין השבוע ש"נרמול היחסים קרוב מאי פעם" אמר כי על המטוס שנחת בחרטום היו בכירים ישראלים ואמריקנים, חברי המשלחת שהשתתפה בדיונים בחסות איחוד האמירויות בחודש שעבר - דיונים שבהם השתתפו גם אל-בורהאן ושר המשפטים.
סודן הוכנסה לרשימה האמריקנית של נותנות החסות לטרור ב-1993, בתקופת שלטונו של הרודן עומר אל-באשיר. הדחתו מהשלטון על ידי הצבא בעקבות המחאה למען דמוקרטיה בשנה שעברה הביאה לשינוי כיוון ולהתחממות ביחסים עם ארה"ב. הסרת סודן מרשימת הטרור תפתח את הדלת למדינה האפריקנית לקבלת הלוואות וסיוע בינלאומי החיוניים להחייאת כלכלתה הקורסת, ויאפשר את השלמת מעבר השלטון לדמוקרטיה.
שגרירות ארה"ב בירושלים מסרה כי הסרת סודן מרשימת הטרור "מסמנת נקודה מפנה מרכזית עבורה, ומאפשרת עתיד חדש של שיתוף פעולה ותמיכה בתהליך המתמשך וההיסטורי שלה למעבר לדמוקרטיה. אנו משבחים את ממשלת המעבר של סודן על עבודתה להתוות דרך חדשה, ומוכנים לתמוך בתושבי סודן בזמן שהם פועלים לבנות עתיד טוב יותר עבורם ועבור הדורות הבאים". השגרירות גם קראה לקונגרס לפעול לאישור החקיקה הנדרשת למהלך.
טראמפ, נזכיר, צייץ ביום שני האחרון בטוויטר כי "הממשלה החדשה בסודן, שעושה התקדמות גדולה, הסכימה לשלם 335 מיליון דולר לקורבנות הטרור האמריקנים ולמשפחותיהם". הוא הוסיף כי לאחר שהכסף יועבר, "אסיר את סודן מרשימת נותני החסות לטרור. סוף סוף צדק לעם האמריקני וצעד גדול למען סודן!".
פורסם לראשונה: 16:39, 23.10.20