אחרי המלחמה האחרונה בקווקז הבית של סטפן מובסיסיאן נשאר בשליטה ארמנית - אך חצי מהרפת שלו הפכה לחלק מאזרבייג'ן. המלחמה בשנה שעברה בחבל נגורנו-קרבאך שינתה את הגבול בין ארמניה לאזרבייג'ן, שבעבר היו שתיהן חלק מברית המועצות.
"ה-GPS מראה לכאורה שהגבול עובר ממש כאן", אומר סטפן, גמלאי בן 71, כשהוא עומד באדמה הבוצית בחצר שלו. "אבל איך זה יכול להיות?", הוא שואל. סטפן מפנה את מבטו לעבר שני חיילים ארמנים צעירים שמוצבים בגבול, חמושים ברובי קלצ'ניקוב ועוקבים בדריכות אחרי המתרחש. מאחוריהם נמצא שלט חדש, שמבשר לקוראים שהם נכנסים לאזרבייג'ן. בקרבתו מתנוסס הדגל האזרי, במוצב צבאי בגבול של נגורנו-קרבאך.
תושבי המובלעת שורפים בתים לקראת גירוש לארמניה
הכפר שורנוך נמצא בנגורנו-קרבאך, המובלעת הארמנית באזרבייג'ן. עד לפני כמה חודשים החיילים האזרים היו במרחק עשרות קילומטרים מהכפר. הארמנים כבשו את נגורנו-קרבאך מאזרבייג'ן במלחמה לפני כמעט 30 שנה, אחרי קריסת ברית המועצות. מאז נרשמו כמה עימותים בין הכוחות האזריים לארמניים, שהגיעו לשיא במלחמה בספטמבר שנמשכה חודש וחצי. בסוף המלחמה נאלצה ארמניה למסור לאזרבייג'ן חלקים מהמובלעת שלה. ההסכם בין הצדדים, שהושג בתיווך רוסי, נועד לבסס בשטח את הגבול בין ארמניה לאזרבייג'ן שמוכר על ידי הקהילה הבינלאומית - גבול שבמשך עשרות שנים היה קיים רק על הנייר.
הגבול החדש-ישן עובר כעת בשביל במרכז הכפר שורנוך, יישוב חקלאי עני שבו חיות 28 משפחות. חיילים ארמנים ואזרים מביטים זה בזה מעבר לגבול שעובר בכפר. ביניהם נמצא רכב משוריין עם חיילים רוסים שמשרתים בגבול ושומרים על הסדר.
בעקבות השרטוט המחודש של הגבול, יותר מעשרה בתים בכפר הארמני הם עכשיו חלק מאזרבייג'ן, והמשפחות שגרו באותם בתים נאלצו לעזוב. "גנרל אזרי הגיע ואמר שזאת האדמה שלהם", אומר קאצ'יק סטפניאן, חקלאי משורנוך. המשפחה שלו חצתה את השביל (או הגבול) – וגרה עכשיו בבית של חברים. מדי יום הם מסתכלים מהחלון על הבית הנטוש שלהם, שרחוק רק כמה מטרים מהגבול החדש. "ברור שזה כואב. זאת אדמה ארמנית. עכשיו אנחנו חייבים לחיות ליד האויבים שלנו", הוא אומר בתסכול.
לפני כמאה שנה המנהיגים הסובייטיים ששרטטו את הגבולות במפה לא התחשבו יותר מדי בתביעות ההיסטוריות של הארמנים והאזרים. משפחות אזריות חיו בבתים שנמצאו בשטח המחלוקת עד סוף שנות ה-80. כשהגוש הסובייטי התפרק, והמתח האתני החל לבעבע, הן עזבו את נגורנו-קרבאך. כעת התושבים הארמנים של שורנוך מתעקשים שלפי המפות הסובייטיות הישנות, כל הכפר שלהם צריך להיות חלק מארמניה. באזרבייג'ן השתמשו בטכניקות מודרניות של מיפוי לווייני, כדי לקבוע איפה הגבול החדש-ישן אמור לעבור.
ראש הכפר שורנוך, חקוב ארשקיאן, לא מתאפק ופולט קללות כשהוא רואה חייל אזרי בגבול שעובר בכפר. גם ארשקיאן נדרש לעזוב את ביתו, שעכשיו בצד האזרי. הוא גר במשרד שלו עם אשתו ובנו. "זה חונק אותך – גרנו שם יותר מ-30 שנה", הוא אומר בעצב. "זה היה החיים שלנו, כל הזיכרונות שלנו". הממשלה הארמנית אמנם בונה בתים חדשים לכפריים שבתיהם הם עכשיו בשטח אזרבייג'ן – אך אותם תושבים מתעקשים שהם רוצים את האדמה שלהם בחזרה. עד כה לא דווח על אלימות, אבל אפילו התקריות השוליות ביותר מצריכות תיווך בינלאומי: ארשקיאן מספר שחיילים ארמנים, אזרים ורוסים נאלצו באחד הימים להתמודד עם חזיר סורר שחצה את הגבול מארמניה לאזרבייג'ן. אחרי שהכוחות של שלוש המדינות הגיעו להבנות, הבעלים הארמני קיבל אישור לחצות את הגבול ולהשיב את החזיר.
גם אם התושבים הארמנים יקבלו אישור לחזור לבתים שלהם, העובדה שהכוחות האזריים קרובים אליהם מעוררת אי-נוחות רבה. "בוודאי שזה מפחיד כשהם קרובים כל כך – זה מפחיד לכולם", אומרת נונה, אשתו של ארשקיאן, מורה למתמטיקה בבית ספר בכפר. הנוכחות של החיילים הרוסים מעניקה לה שקט מסוים, אבל היא חוששת שהמצב יחריף כשהם יעזבו. "אני לא יודעת מה יקרה כשהם יעזבו. אני לא יודעת איך החיים ייראו אז".
