תגיות זיהוי אישיות, עשויות מתכת, של ארבעה ילדים בגילאי 5 עד 11 מאמסטרדם, נחשפו לאחרונה במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במחנה ההשמדה סוביבור. מדובר ככל הנראה בפעם הראשונה שבה תגיות כאלו של ילדים מתגלים, והממצאים המזעזעים מתפרסמים לקראת יום השואה הבינלאומי שיחול מחר (יום ד').
התגיות, תליוני מתכת שענדו הילדים על צווארם, נשאו את שמותיהם, את תאריך הלידה שלהם ואת שם העיר ההולנדית שממנה הגיעו. את החפירה הארכיאולוגית במקום, שנערכת כחלק מעבודות להקמת מרכז מבקרים חדש במחנה, מנהלים צוות הארכיאולוגים ויטק מזורק מפולין, יורם חיימי מרשות העתיקות ואיבר סחוטה מהולנד.
שמות הילדים שתגיותיהם נמצאו הם לאה יהודית דלפנייא, דדי זק, אנני קאפר, והילד דוד יהודה ז"ל. "ככל הידוע לנו, תליונים עם שמות ילדים נמצאו רק במחנה סוביבור, והם לא מוכרים משום אתר אחר", אמר ארכיאולוג רשות העתיקות יורם חיימי. "התוויות שונות זו מזו, ולכן נראה שלא מדובר ביוזמה מסודרת, אלא ביוזמות פרטיות של הורים, שהכינו עבור ילדיהם תווית זיהוי".
חיימי הוסיף: "סביר שההורים ביקשו לוודא שניתן יהיה לאתר את יקיריהם בכאוס של מלחמת העולם השנייה. תגיות המתכת של לאה, דדי, אנני ודוד אפשרו לנו לחבר פנים וסיפור לשמות, שהיו עד היום שורה אנונימית ברישומי הנאצים. החפירה הארכיאולוגית נותנת לנו הזדמנות לספר את סיפורם של הקורבנות ולכבד את זכרם".
לצורך קבלת פרטים על הילדים, יצרו החוקרים קשר עם מרכז Camp Westerbork, שבתקופת השואה שימש כמחנה ריכוז של יהודים שגורשו מהולנד למזרח אירופה וכיום משמש כמרכז מבקרים והנצחה.
"עשר שנים אני חופר בסוביבור", סיפר חיימי, "וזה היה היום הקשה ביותר שלי. עמדנו עם הדסקיות בשטח, ליד המשרפות, התקשרנו למרכז, ומסרנו להם את השמות. התגובה הייתה מיידית. קיבלנו לטלפון תמונות של ילדים רכים ומחייכים. הכי קשה היה לשמוע שאחד מהילדים שאת התגית שלו החזקנו ביד, הגיע לסוביבור במשלוח של רכבת ילדים בני 8-4, שנשלחו לכאן למות לבדם. הסתכלתי על התמונות ושאלתי את עצמי – איך מישהו יכול להיות אכזר כל כך?".