אם ג'ו ביידן אכן ייבחר לנשיא הבא של ארה"ב, כפי שמסתמן נכון לעכשיו מספירת הקולות הבלתי נגמרת, תיכנס ישראל לעידן חדש.
ב-20 בינואר 2021 צפויים להסתיים ימי דונלד טראמפ, שבמהלכם יכול היה ראש הממשלה בנימין נתניהו להסתובב בעולם עם חזה מנופח בזכות הגיבוי האבסולוטי של הנשיא. תמו ימי הצ'ק הפתוח, וישראל תחזור כפי הנראה לימים של ממשל לעומתי.
כניסה של ביידן בשערי הבית הלבן לא תוביל בהכרח לחזרה לעימותים של ימי ברק אובמה. לסגנו בשתי הקדנציות ביידן אין אינטרס להתעמת עם ישראל. גם הידידות האישית ארוכת השנים בין ביידן לנתניהו, שצלחה לא מעט משברים, היא בסך הכול די איתנה ותאפשר לנתניהו - אם ינהג בזהירות ובאחריות - לנהל דיאלוג מכובד עם הממשל האמריקני תחת הנשיא המיועד וסגניתו קמלה האריס.
זה די ברור שיהיו חילוקי דעות בין ירושלים לוושינגטון, אולם בסביבתו של ביידן אומרים כי בין שני הפוליטיקאים הוותיקים יש כימיה טובה ושהם יוכלו לדבר דוגרי ולהתגבר על השגות הדדיות ברוח של ידידות. "ביידן לא יאפשר לחילוקי דעות להזיק ליחסים בין המדינות", אמר גורם המקורב לנשיא המיועד.
משקעים ולא מהשמיים
אבל צריך לומר ביושר - זה לא יהיה גן של שושנים או טיול בפארק אחרי הצהריים. במפלגה הדמוקרטית וגם אצל ביידן ואנשיו קיימים משקעים רבים וכעס גדול על נתניהו עקב התנהלותו מול כהונתם של אובמה וטראמפ. נתניהו והשגריר שלו בוושינגטון רון דרמר מזוהים אצל הדמוקרטים כ"טראמפיסטים".
החשש המרכזי הוא שאם יהיו חיכוכים שעלולים להסלים לעימותים - הם יגיעו מהאנשים שביידן ימנה לעסוק בנושא הישראלי, תהליך השלום והסוגיה האיראנית. חלקם יהיו ללא ספק אנשי ממשל אובמה שסוחבים במוחם זיכרון רע מאוד מנתניהו ונאומו המתריס בקונגרס ב-2015.
חלקם מתקשים לשכוח עד היום את התקרית הקשה במרץ 2010, עת שר הפנים דאז אלי ישי הכריז על בניית 1,600 יחידות דיור ברמת שלמה בזמן שביידן ביקר בישראל. הצעד הזה נתפש אז כסכין של נתניהו בגב של ביידן וניסיון לחבל בביקורו.
למרות תדמיתו הפרו-ישראלית, בירושלים זוכרים היטב את התפקיד הדומיננטי שמילא ביידן מאחורי הקלעים בקידום החלטת מועצת הביטחון 2334 נגד חוקיות ההתנחלויות בשליחותו של אובמה. ארה"ב הייתה זו שיזמה את המהלך הזה בדצמבר 2016 - ערב השבעתו של טראמפ לנשיא. לא אחר מאשר ביידן היה זה ששכנע באופן אישי כמה מנהיגים, ובכללם נשיא אוקראינה, לתמוך בהצעה - דבר שגרם למשבר חריף ביחסי ירושלים-קייב.
נאום ביידן אחרי הבחירות
(צילום: רויטרס)
ביידן גם היה זה ששכנע את ניו זילנד להגיש את ההצעה למועצת הביטחון, לאחר שנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי משך את ידו ממנה עקב מסרים מישראל שלא כדאי לו להסתבך עם טראמפ. ביידן וסוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי של אובמה באותם הימים, ניצחו על ההחלטה שנחשבת לאקורד הסיום של ממשל אובמה.
אותה רייס מוזכרת עכשיו כמועמדת לתפקיד בכיר מאוד בממשל ביידן - אולי מזכירת המדינה. לרייס חשבון פתוח עם נתניהו עוד מימי נאומו בקונגרס ב-2015. יועצו המדיני של ביידן, אנתוני בלינקן היהודי, מוזכר גם הוא כמועמד לתפקיד בכיר בממשל ביידן, אולי היועץ לביטחון לאומי. בלינקן היה מעורב במשבר רמת שלמה לפני עשור.
גם דן שפירו, מי שהיה שגריר ארה"ב בישראל, נחשב מקורב לביידן ועשוי להתמנות לתפקיד בכיר בממשל - אולי במועצה לביטחון לאומי או במשרד החוץ. בין נתניהו לשפירו לא שררו יחסים טובים, ולא בכדי ראש הממשלה לא נפגש עם השגריר לשעבר של אובמה, שהגן בלהט על הסכם הגרעין עם איראן בניגוד למעשיו של נתניהו.
גורם שמעורה ביחסי ישראל-ארה"ב אמר שכניסת ביידן לכס הנשיאות עלולה להוביל לכך ששאלות בתדרוך היומי של הבית הלבן בנוגע לפעולות של ישראל ייענו בביקורת כמו בימי אובמה הנוקשים. הסגנון אולי יהיה פחות בוטה, אבל הם לא יעברו בשקט על בנייה בהתנחלויות ועל צעדים שייתפשו בעיניהם ככאלה שפוגעים למשל בפתרון שתי המדינות.
אחד הצעדים שישראל תעשה עם השבעתו האפשרית של ביידן יהיה להחליף את השגריר. דרמר, שנחשב "פרסונה נון גרטה" במפלגה הדמוקרטית, יסיים את תפקידו באותו היום. מחליפו יהיה שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן, שימשיך להחזיק בשני התפקידים.
ארדן ייאלץ להשאיר את משפחתו בניו יורק ולהתמודד במה שנראה על פניו כמשימה בלתי אפשרית בתנועה על הקו בין ביתו הנוכחי לוושינגטון. ארדן יצטרך להשקיע מאמצים רבים בשיקום היחסים עם המפלגה הדמוקרטית.
על דבר אחד אין ויכוח בישראל - ביידן הוא ידיד גדול של המדינה ומאמין במחויבות האמריקנית לביטחון ישראל ולשמירה על היתרון הצבאי האיכותי שלה. מבחינתו, התמיכה בישראל היא עמוקה, באה מהבטן, רגשית וכנה. הוא הוכיח את זה באינספור הצהרות פרו-ישראליות ותמיכה בחקיקה תואמת לכך בקונגרס.
ביידן מאמין בכל ליבו בפתרון שתי המדינות ובהקמת מדינה פלסטינית שתחיה בשלום ובביטחון לצד ישראל. הוא חושב שהפתרון הזה צריך להוביל את המדיניות האמריקנית בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי. לדעתו צריך לשמר את הפתרון הזה.
גורמים בקמפיין של ביידן אומרים כי הוא יבקש לשמר את פתרון שתי המדינות עד לימים טובים יותר, והמשמעות היא לעודד את הצעדים לנקוט צעדים חיוביים ולהימנע מצעדים חד-צדדיים. משיחות עם מקורבים לנשיא המיועד עולה כי הוא יקרא לישראל להימנע מהרחבת ההתנחלויות ולא לדבר עוד על סיפוח. מהפלסטינים הוא יבקש להימנע מצעדים שליליים כגון דה-לגיטימציה של ישראל, תשלום שכר למחבלים והסתה.
הנושא הישראלי-פלסטיני לא יהיה בראש סדר העדיפויות של ביידן, והוא לא ימהר לנסות להחזיר את הפלסטינים לשולחן המשא ומתן מהטעמים הבאים: מנהיגותו של אבו מאזן מתקרבת לסיום לקראת קרב על הירושה, ממשלת ישראל הנוכחית בחוסר תפקוד וספק אם תוכל להיות פרטנר למשא ומתן עם הפלסטינים, ובין נתניהו לאבו מאזן קיים חוסר אמון מוחלט. בשורה התחתונה: סביבת ביידן מבינה שמים לא ייצאו מהסלע הזה ולכן אין טעם לטבוע בביצה הזאת.
לכך יש להוסיף את העובדה שבשנה הראשונה שלו, ביידן יתמקד בעיקר בנושאי פנים: המאבק בקורונה, הכלכלה ואיחוי הקרעים בחברה האמריקנית. גם נושאי מדיניות חוץ יובאו לפתחו, אבל הפלסטינים לא יוצבו במקומות הראשונים ברשימה. לפניהם יעדיף ביידן לעסוק בנושא האיראני, החזרת מנהיגות ארה"ב בנאטו ושיקום היחסים של ארצו עם סין ורוסיה.
ביידן לא מתכוון להחזיר את השגרירות האמריקנית מירושלים לתל אביב, אך לא בטוח שהשגריר האמריקני יישאר להתגורר בירושלים. ההערכה בקמפיין ביידן היא שהנשיא המיועד יורה להקים מחדש את הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים שהייתה אחראית על היחסים עם הפלסטינים. בתקופת טראמפ הפכה הקונסוליה למעשה לשלוחה של שגרירות ארה"ב בירושלים וחדלה מלטפל בפלסטינים.
ביידן גם מתכוון לחדש את הסיוע הכספי לפלסטינים, שהופסק בימיו של טראמפ. כמו כן הוא מתכוון לפתוח מחדש את השגרירות הפלסטינית בוושינגטון. כל הצעדים האלה נועדו להחזיר את האמון הפלסטיני בארה"ב כמתווך הוגן שאבד בתקופת טראמפ.
בנוסף, ביידן צפוי לחבק את מדיניות הנורמליזציה האזורית של טראמפ כלפי ישראל, וינסה לנצל את המומנטום של ההסכמים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין וסודן. הוא יפעל לעודד מדינות ערביות ומוסלמיות להמשיך את תהליך הנורמליזציה עם ישראל, אך ינסה לרתום אותו ליצירת מומנטום חיובי לפתרון שתי המדינות ושילוב הפלסטינים בדיאלוג.
בכירים בישראל אומרים שלכאורה אין סיבה שממשל ביידן יגנה את ישראל על בנייה בהתנחלויות מכיוון שיש סיכום בין ירושלים לממשל האמריקני שישראל בונה בתוך תחומי היישובים הקיימים ולא מקימה התנחלויות חדשות. ספק אם ממשל ביידן יראה את הדברים עין בעין. אחרי הכול, בתקופת אובמה הייתה התנגדות לכל בנייה בהתנחלויות.
החשש האיראני
אחד הנושאים שמטרידים את ישראל הוא כיצד ינהג ביידן בנושא האיראני. משטר האייתוללות ייכלל ללא ספק במדיניות החוץ שלו. ביידן הצהיר בעבר כי אם טהרן תחזור לציות מלא להסכם הגרעין, ארה"ב תצטרף אליו מחדש ובמשתמע תסיר את הסנקציות. רק לאחר מכן ינהל ממשלו משא ומתן עם איראן ויעבוד עם בנות בריתה של ארה"ב כדי להסכים על "חיזוק והארכת תוקף" סעיפי ההסכם.
במקביל, ארה"ב תתייצב נגד פעולותיה מערערות היציבות של איראן והאיומים שהיא מציבה על האזור, ותמשיך להפעיל סנקציות ממוקדות נגד הרפובליקה האיסלאמית בתחומי הפרת זכויות אדם, תמיכה בטרור ופיתוח טילים. לדעת ביידן, זה יעבוד רק אם ארה"ב תיתפש שוב כפרטנר אמין ותדע לעבוד ביחד עם הקהילה הבינלאומית.
זה עומד בניגוד לעמדת ממשל טראמפ שנסוג מההסכם, בודד את ארה"ב וגרם לכך שאף מדינה לא מסכימה להצטרף לאמברגו על איראן בשעה שהיא מתקרבת לנשק גרעיני והפכה יותר אגרסיבית. ההערכה בישראל היא שביידן ינסה להיות נוקשה יותר מאובמה כלפי האיראנים וינסה להכניס שיפורים בהסכם, אולם החשש הוא שהאיראנים לא יסכימו לכל שינוי בהסכם ורק ייהנו מביטול הסנקציות.
ישראל תצטרך לשכנע את אנשי ביידן שאסור לוותר לאיראנים. בכיר ישראלי אמר: "מאחר שלא נראה שביידן יתעסק יותר מדי עם הפלסטינים, הסיפור האיראני הוא הסיפור הכי מעשי ומיידי שנוגע לישראל. המדיניות של טראמפ הייתה לחץ מקסימלי על איראן. ישראל תנסה לשכנע את ביידן שאם הוא רוצה להחזיר את האיראנים להסכם אחר - אפשר יהיה לכפות כזה רק בהמשך מדיניות הסנקציות.
"גם האירופים מבינים היום שההסכם המקורי לא היה טוב, איראן לא חזרה למשפחת העמים והמשיכה לחתור לטרור ופגיעה בזכויות אדם. השאלה מה ביידן רוצה? להמשיך את העימות עם איראן כדי להגיע להסכם טוב יותר? זה היה קורה אם טראמפ היה נבחר. החשש שלנו שביידן ישיב את המצב לקדמותו והאיראנים יתריסו וילכו בכל הכוח להעשרת אורניום מתוך הנחה שלביידן אין עניין להתעמת איתם, בטח לא צבאית. זה עלול להוביל לעימות צבאי בין ישראל לאיראן כדרך היחידה לסכל את תוכנית הגרעין של איראן".
בישראל מעריכים שביידן יחתור להאריך בעוד כמה עשרות שנים את הסכם הגרעין, שאמור לפוג בתוך שלוש עד ארבע שנים. ספק אם האיראנים יסכימו לכך, ספק אם הם יסכימו גרם לריסון שאיפות הטרור שלהם. בכיר ישראלי אומר ש"ישראל תנסה לשכנע את ביידן שזה הזמן ללחוץ על האיראנים שהכלכלה שלהם על סף חורבן ולא להפסיק את הסנקציות".
ומה צפוי בנוגע לטורקיה? ההערכה בישראל היא שביידן יציג קו נצי יותר נגד רג'פ טאיפ ארדואן, בניוגד לטראמפ שדי חיבק אותו. אפשר לצפות להחרפה ביחסים בין הנשיא המיועד למקבילו הטורקי. ביידן ייתן יותר דגש על זכויות אדם, חופש הביטוי וחופש העיתונות מאשר טראמפ. ההערכה היא שביידן יתנגד להרפתקנות הטורקית במזרח הים התיכון ובלוב ויגבה את צרפת. היחס לטורקיה יושפע גם מהשאלה מי יהיה מזכיר המדינה ועד כמה יהיה פעיל בנושא.
ההערכה בישראל היא שביידן יתנער מ"עסקת המאה" של טראמפ, שהפכה את הפלסטינים ללא רלוונטיים, ואם ירצה - יתחיל מסלול חדש של דיאלוג ישראלי-פלסטיני. הפלסטינים מצדם כבר הודיעו שילכו בכיוון הזה.
