התפשטות המוטציה הבריטית של נגיף הקורונה הייתה הנתון שגרם לשר החינוך, יואב גלנט, לשנות את הערכותיו לגבי הנכונות לסגור את מערכת החינוך בסגר הנוכחי, אף שהתנגד לכך בעבר. בריאיון לאולפן ynet אמר גלנט כי הוא עדיין סבור שבתי הספר אינם מוקד הדבקה - אך הם גורמים לתנועה נרחבת של הורים ויוצרים אווירה ששוברת סגר. לכן, הפעם לדבריו "מערכת החינוך תיכנס מתחת לאלונקה" כדי לתרום למאמץ.
גלנט התייחס לסוגיית האכיפה ואמר כי אינו עוסק בכך אך משוכנע כי מנהיגי הציבור החרדי יתנהגו באופן כזה שיסייע לנו להפחית את התחלואה", וציין כי ראה הפרות של ההגבלות הממשלתיות מכל המגזרים. כמו כן, גלנט סבור כי יש לנצל את תקופת הסגר כדי לחסן את צוותי ההוראה וכי יש לשאוף להשלים ימי לימודים שאבדו בסגר במהלך החופש הגדול.
במשך חודשים אתה מתעקש שמערכת החינוך, כולל הגנים, כיתות א'-ד', תישאר פתוחה גם במקרה של סגר. מה קרה בדרך? איפה הייתה הטעות, אולי אפילו שלך?
"מה שהוכח במדינה בשבועיים-שלושה האחרונים זה שלצערנו אי אפשר לקיים כאן סגר מלא גם כאשר מערכת החינוך פתוחה. לא מפני שמערכת החינוך מדביקה או בתי הספר מדבקים, ההפך – הם מרסנים, אבל זה יוצר תנועות של מיליוני אנשים ברחבי הארץ ובהיבט הזה מערכת החינוך חייבת לתרום את חלקה למאמץ הלאומי וההחלטה היא שהכול סגור, אז הכול סגור".
אתה עדיין מתעקש שלמרות שהרבה מומחים וגם גורמים במשרד הבריאות מספרים לנו על מוקדי הדבקה בבתי הספר, אתה אומר - "זו עדיין לא בעיה"?
"העובדות הן מאוד פשוטות. התלמידים נדבקים בחוץ ב-90% מהמקרים, ובבתי הספר 10%. בתי הספר הם גורם מרסן תחלואה. אני אגיד לך יותר מזה, כאשר אתה לוקח את קבוצות הגיל שנמצאות מחוץ לבית הספר ואלה שנמצאות בתוך בית הספר, בסגר נתון, אלה שבחוץ חולים יותר. לכן בית הספר הוא מקום חשוב פדגוגית ובריאותית, אבל יש פה אפקט נלווה. האפקט הנלווה הוא שכאשר בתי הספר והגנים פתוחים עד כיתה ג' יש מיליון ילדים, הם שולחים מיליון הורים החוצה וזה שובר את הסגר. אנחנו נכנסים מתחת לאלונקה הלאומית בשביל לסייע".
ואולי תלמידי ישראל נכנסים מתחת לאלונקה והורי ישראל נכנסים מתחת לאלונקה, כי ממשלת ישראל ומשטרת ישראל לא הצליחו לאכוף סגר שהיה אמור להתקיים במוסדות חינוך, בישובים אדומים, בישובים כתומים, כמו שראינו גם בדיווחים של הכתבים שלנו עכשיו?
"אני עוקב אחרי מה שקורה בכל העולם ובשום דמוקרטיה אין מצב שבו אתה פועל בכוח נגד אזרחים. בסופו של דבר צריך לשכנע את הציבור. אני חושב שהדוגמה האישית שאנחנו נותנים במובן הזה שמערכת החינוך ביחד עם כל המדינה נסגרת ואנחנו נלך לסגר שהוא סגר יום כיפור, אין יוצא ואין בא. טווחים קצרים וכן הלאה. אני, מניח שנצליח לשתק את העניין הזה".
צוותי המומחים שלכם הראו לנו דוגמאות מהעולם שבהם התקיימו סגרים, אבל מערכת החינוך נשארה פתוחה. אתם הרי רציתם להראות שזה אפשרי, אז מה קרה?
"השינוי הוא רמת התחלואה בחוץ. ברגע שהתחלואה גואה, היא גולשת אל בתי הספר ולכן בשלב מסוים אתה חייב לסגור. הסיפור האמיתי הוא שכל עוד התחלואה היא ברמה של 5 ל-10,000 או אפילו 10 ל-10,000 קרי 1 ל-1,000, אתה מגיע למצב שאתה מסוגל לשלוט. ברגע שזה גולש, אתה חייב לשתק".
מה היה הנתון שנאמר את זה ככה, הבהיל אותך אתמול ושלשום בניגוד לשבוע שעבר שהתעקשת שכיתות א'-ד' ישארו פתוחות גם במקרה של סגר?
"אתקן אותך - לא נבהלתי לא אתמול ולא לפני כן. אני מסתכל על דברים ועושה את הערכות המצב שלי".
אז מה היה הנתון שגרם לך לשנות את דעתך?
"אני עושה את הדברים תחת שני מרכיבים. המרכיב הראשון זה נתונים והדבר השני זה מומחים. עכשיו, לקיחת הסיכון הגדולה ביותר נובעת משינוי המצב שבא כתוצאה ממה שנקרא הווריאנט הבריטי. ברגע שהמוטציה הבריטית שפועלת בקצב שהוא בערך 50% יותר מידבק, עלולה להיכנס להיקפים נרחבים, הדבר הזה עלול לגרום לכך שלמעשה אנחנו לא נספיק להציב את קיר המגן של החיסונים במועד. ולכן, עדיף משנה זהירות בעניין הזה ובהקשר הזה אני מקבל את עמדת המומחים".
כלומר, המוטציה הבריטית, הווריאנט הבריטי, היא מה שגרם לך לשנות את דעתך?
"מה שהוצג, דבר שאנחנו עוקבים אחריו זה שהסיכוי שאנחנו עוד לא יודעים עליו, שהמוטציה הבריטית נמצאת באופן מפושט, בהיקף יותר גדול, חייב לקחת את מקדמי הביטחון אחרת כל המאמץ שאנחנו עושים בנושא החיסונים לא יהיה מספיק יעיל ולכן, עדיף לקחת משנה זהירות".
בוא נדבר על הווריאנט או המוטציה הבריטית. היא מפושטת בעיקר כרגע בחברה החרדית ואנחנו יודעים שרבנים מסוימים כבר הודיעו שהם ישאירו את מוסדות החינוך פתוחים. האם הפעם תהיה אכיפה במוסדות החינוך?
"אני קורא לכל הציבור, ובכלל זה הציבור החרדי, על כל גווניו ורבדיו בכל המקומות למלא באופן הדוק, מלא וחד-משמעי את הוראות הממשלה ואת מה שיהיה בקרוב חקיקה, כי זה עובר בקבינט".
אבל מעבר לקריאה, בסופו של דבר כמה קנסות בדיוק המוסדות האלה קיבלו, לא כל כך הרבה בלשון המעטה, האם זה ישתנה?
"אני חושב שכשאר האווירה הכללית היא אווירה של סגר ובכל המקומות סגורים, ההתנהגות תהיה שונה. אני מאמין באחריות של מובילי הציבור החרדי ושל המנהיגות שלו גם הרבנית וגם הפוליטית. אני משתף פעולה בעניין הזה דרך אגב לאורך כל הזמן עם כל הדמויות הפוליטיות הבכירות במגזר החרדי - ליצמן, גפני, דרעי כמובן ופורוש - כל מי שעוסק בזה ומנהיג, ואני משוכנע שהם יתנהגו באופן כזה שיסייע לנו להפחית. אני רוצה להזכיר לך עוד נתון, תרשי לי. עד חנוכה ואפילו קצת אחרי כן, המגזר החרדי הוביל לטובה. בחנוכה קרה משהו שהוא דרך אגב לא קשור למערכת החינוך, הרי מערכת החינוך הייתה סגורה, בחנוכה היו מסיבות ואירועים".
מה צריך לעשות לדעתך למוסד חינוכי שלא יסגור את שעריו? האם צריך לקנוס אותו ביתר שאת? האם צריך לסגור אותו?
"אני עסקתי באכיפה הרבה שנים, אכיפה על אחרים. אני לא מתכוון בתור שר חינוך להיכנס לענייני אכיפה. אני מוביל את מערכת החינוך, אני דואג לחינוך, אני דואג לכך שלתלמידי ישראל תהיה השכלה. יש מי שממונה על אכיפה, תביאו אותו לאולפן ותשאלו אותו".
יש לך מסר אליו?
"המסר שלי הוא מסר למורים, המסר שלי הוא מסר למחנכים, המסר שלי הוא מסר ערכי. אני אתן לך דוגמה, בכל התהליך המאוד קשה הזה התעקשתי על דבר אחד: שהחינוך המיוחד יישאר פתוח, את יודעת למה? כי זה עניין של מדד ערכי ומוסרי למדינת ישראל".
מגזרים מסוימים מסתכלים על מגזרים אחרים ורואים מה קורה אצלם. האם בגלל הדבר הזה, גם בגלל מראית עין וערכים, צריך לאכוף בחומרה?
"אני רוצה לומר לך שהפרות היו, לצערי הרב, בכל המגזרים. זה נכון שמגזר התקשורת הוא ברובו לא חרדי, ולכן מעבירים את המסר על החרדים. אני ראיתי מסיבות בפארק הירקון, ראיתי הפגנות המוניות אבל גם ראיתי תפילות המוניות בכל המגזרים וראיתי גם חפלות במגזר הערבי".
אז אני אשאל - בכל המגזרים? אני לא מכוונת למגזר מסוים.
"אז אני מציע לא להיטפל לחרדים".
לא נטפלים, ולכן שאלתי "בכל מוסד חינוכי".
"אני חושב שהם חיים בתנאים לא קלים ואני מציע לתת לכולם את ההבנה שהערבות חייבת להיות ערבות הדדית וחייבת להיות פעולה בשותפות".
מוסד חינוכי, באשר הוא, לא משתייך למגזר מסוים, האם צריך לאכוף בחומרה כל הפרה של מוסד כלשהו באשר הוא ממגזר כלשהו?
"אני אמרתי לך ואני חוזר ואומר, כאשר מדובר על אכיפה, לא משנה איזו אכיפה, יש מי שאחראי על אכיפה במדינת ישראל, זה לא שר החינוך. אם אני אחראי לאכיפה, אני אגיד לך מה עמדותיי. לגבי חינוך, אני חושב שכאשר הודענו וזה גם מעשה חינוכי שגם כל מי ששותף לעניין הזה ייקח את זה על עצמו וידע בצורה הברורה ביותר שהוא צריך להוביל דעה ולשדר מסר שאנחנו הולכים לסגר מוחלט. יש בזה הצלת נפשות ובעניין הזה אני משוכנע שכל המגזרים יירתמו ואנחנו נהיה פה בעוד שבועיים-שלושה במצב אחר".
"לנצל את הסגר לחיסון צוותי ההוראה"
שר החינוך התייחס לסוגיית חיסון המורים ואמר כי "יש צורך חיוני לנצל את תקופת הסגר על מנת לחסן את כל מערכת החינוך. בלי זה לא עשינו שום דבר". לדבריו, יש מספיק חיסונים כדי לעשות זאת.
גלנט הוסיף כי הוא הציע לנצל את מנות החיסון העודפות כדי לחסן צוותי הוראה בשעות הערב. לדבריו, "יש בכל פעם מנות עודפות מהסיבה הפשוטה שאנשים לא מגיעים להתחסן. העברתי את רשימת כל המורים מזמן למשרד הבריאות, יש להם את כל ה-200 אלף. קחו את הרשימה הזאת, תטמיעו אותה בתוך הרשימות ותפתחו אותה החל מהשעה 17:00 או 18:00 או 19:00 או 20:00 או חצות, מתי שיש פג תוקף למנות, אפשר לשלוט על זה. הראשונים להיות העתודה, צריכים להיות סגלי ההוראה. אפשר לעשות את זה, אבל צריך לנהל את זה. אני אומר לכם שסדר העדיפויות חייב לכלול את המורים, אחרת לא עשינו שום דבר".
אם לא חיסנו את כל צוותי ההוראה בשבועיים האלה של הסגר, בעצם לא עשינו שום דבר?
"אני חושב שחיוני לחסן את כל צוותי ההוראה לאלתר. היינו צריכים להתחיל בזה לפני שבוע ושבועיים, הדבר הזה הוא חיוני. הם נוגעים בילדים שלנו, הם נוגעים בעתיד שלנו, אנחנו צריכים להקנות להם את הביטחון גם אם הסיכוי שידבקו איננו גבוה והם שומרים על עצמם, אנחנו צריכים להקנות להם את הביטחון. מורה צריך לדעת שהמדינה מאחוריו, האנשים האלה עושים מלאכת קודש אבל הם לא זוכים לכבוד הראוי להם".
לגבי הלימודים בזמן החופשות, גלנט אמר כי הוא תומך ברעיון כדי לפצות על ימי הלימודים שאבדו בסגר. "אני חושב שזה צריך להיות יעד" אמר. "הדבר הזה תלוי בארגוני המורים. חלק גדול מהמורים רוצה לעשות את זה, הוא מבין את הצורך ואני מקווה שזה יסתייע, אבל אני מנהיג פה מערכת שיש בה הרבה מאוד שחקנים וכל אחד תורם את הדברים. הכיוון העיקרי שלי זה לעבוד בשותפות עם ארגוני המורים, עם השלטון המקומי, בוודאי עם עובדי ההוראה עצמם ועם ההורים. במה אנחנו עולים עולים על מישהו אחר? בחינוך".
גלנט הוסיף כי "המסר שלי מאוד פשוט. אנחנו בחופשת הפסח, למעט חול המועד, נפעיל בסידור עם משרד האוצר את בתי הספר של החופש", אמר. "אני חושב שבתור ראייה לאומית צריך להגיע למצב שלקראת החופש הגדול אנחנו מנסים להשלים בדרך זו או אחרת את החומר הנלמד, הדבר הזה לא פשוט כי בשביל זה צריך את המורים".
אתה חושב שתצליח להביא בסופו של דבר את הבשורה הזאת שיהיו אכן לימודים בחלק מהחופש הגדול?
"את יודעת איך נאמר, קשה לנבא בעיקר את העתיד".
אתה מעריך שמדובר בסגר האחרון?
"אני חושב שהחיסון בתום הסגר הזה יהיה דבר מאוד יעיל ואנחנו נצא מהעניין הזה ונהיה הראשונים בעולם לעשות את זה".