כמעט שנה חלפה מאז הגיעה הקורונה לארץ וקברה איתה את החלומות של ורה סלינג'ר ואורי כרמל, זוג בתחילת שנות השלושים לחייו. אורי, מאמן כושר, היה אז בשיא הקריירה והתפרנס יפה. יחד עם ורה, חולת קרוהן, נכה, הם שכרו דירה בקיבוץ געש. "רצינו שהיא תחלים משני ניתוחים קשים בבית עם נוף לים, תכננתי להציע לה שם נישואים", מספר אורי. לא היה להם מושג שאחרי כמה חודשים, הם כנראה ימצאו את עצמם ללא קורת גג.
קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית נטולת מרפא של מערכת העיכול. במקביל למצוקה הבריאותית של ורה, אורי איבד את פרנסתו כבר בתחילת המשבר. הלחץ גרם להחמרה במצבה של ורה, שאושפזה באותה תקופה. "צ'קים של שכירות התחילו לחזור", מספר אורי, "אפילו עבודות מזדמנות לא יכולתי למצוא כי הייתי איתה בבית החולים".
חשבונות הבנק של ורה ושל אמה, נכה בעצמה, ששימשה עבורה כערבה, עוקלו, ולא היה ביכולת הזוג לצאת מהדירה ולשכור אחת חלופית, זולה יותר. בימים הקרובים הם יפונו מהבית בצו של הוצאה לפועל. "מצבי רע מאוד", מספרת ורה, "אני שוקלת 30 ק"ג מהזנה לווריד. בנוסף אני בכיסא גלגלים בגלל פגיעה עצבית. בא לי למות. אני מפחדת שאמצא את עצמי ברחוב".
במהלך החודשים האחרונים פנו ורה ואורי לכל גורם ורשות במדינה שחשבו שיוכל לסייע. פניות חוזרות ונשנות למשרד הרווחה, משרד השיכון, קופת חולים מכבי בה היא מטופלת ואפילו למשרד ראש הממשלה. לצערם כל פניותיהם נשארו ללא מענה.
"במשרד הרווחה טוענים שכדי לקבל סיוע בדיור אדם צריך להיות תקופה מסוימת ברחוב, אבל אם ורה תהיה ברחוב היא תמות", סיפר אורי. "משרד השיכון אומר שרק זוגות נשואים יכולים לקבל עזרה בדיור ציבורי התקשרתי למשטרה לשאול איזה עבירה ורה צריכה לעשות כדי שיתנו לה קורת גג ואוכל".
"סיפורה של ורה הוא סיפורם של מאות אלפי אזרחים שהתקיימו בדוחק טרום הקורונה ונזרקים לרחוב או מגיעים לפת לחם כיום", מסבירה עו''ד רעות שאער, מנהלת פניות הציבור באגודה לזכויות האזרח. "פנינו בשמה של ורה למשרד השיכון בבקשה להכרה בזכאותה לסיוע מוגדל בשכר דירה, אך עד שיימצא פתרון קבע - על רשויות הרווחה להתגייס על מנת להגן עליה, ועל אנשים במצבה מפני סילוק לרחוב, ללא פתרון חלופי".
תגובת משרד השיכון: "המשרד מלווה את ורה אשר מממשת סיוע בשכר דירה מ-2006. היא פנתה בבקשה לקבל דירה בדיור הציבורי אך לא צירפה מסמכים המעידים על מצבה הרפואי. הובהר לה כי באפשרותה להגיש ערעור בצירוף מסמכים רלוונטיים".
תגובת משרד הרווחה: "הפונה מטופלת על ידי המחלקה לשירותים חברתיים. המחלקה הציגה בפניה פתרונות אפשריים הכוללים סיוע נרחב, לרבות השתתפות בהוצאות מגורים בסכום נכבד וסיוע במיצוי זכויות מול רשויות אחרות".
תגובת קופת חולים מכבי: "הצוות במכבי ימשיך לסייע למטופלת ככל הניתן בכל הקשור לטיפול הרפואי. נושא הדיור אינו באחריות מערכת הבריאות".
