(צילום: משה מזרחי)
ראש קבינט המומחים של משרד הבריאות וראש מערך החדשנות בכללית, פרופ' רן בליצר, אמר הבוקר (שני) לאולפן ynet כי על אף אירועי ההדבקה המקומיים והתגברות הווריאנט ההודי במקרי הקורונה האחרונים - המצב בישראל הרבה יותר טוב מבמדינות אחרות, בעיקר לאור שיעור ההתחסנות הגבוה. לדבריו, נתב"ג הוא לא הסיבה היחידה לכניסתו של הנגיף - אך יש למצוא את הדרך שתבלום את ההדבקות כדי שרמת התחלואה תישאר נמוכה.
בין המדינות שישראל הגדירה כ"יעד ברמת סיכון מרבית" נמנית גם רוסיה. אלא שמנתונים שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה שלא פחות מ-4,874 בני אדם נחתו בישראל מרוסיה בחודש האחרון בלבד - ו-31 מהם גם נמצאו חיוביים לקורונה. מדובר על שיעור מאומתים של 0.64%, הגבוה ביותר שנמדד עבור מדינה אחת בפרק זמן זה.
"אין ספק שמה שקרה בנתב"ג הוא מצער והיה צריך להיראות אחרת, צריך להבין שאנחנו בתקופה מורכבת בגלל הזן החדש", מסביר בליצר והשווה את הנתונים לבריטניה. "זו המדינה הכי רלוונטית להסתכל עליה. שיעור המבוגרים בבריטניה שמחוסנים בשתי מנות הוא נמוך משמעותית מישראל: בערך 60% לעומת 85%. זה הבדל דרמטי", אמר ראש קבינט המומחים.
"יכול להיות שגם אצלנו נראה תמונה דומה של עלייה חדה והתפשטות קהילתית נרחבת - אבל יכול להיות שחומת החיסונים שבנינו תספיק כדי לאפשר להתפרצויות האלה להישאר מוכלות ולמנוע התפשטות קהילתית רחבה כפי שיש שם. לא נדע זאת מראש ונצטרך לעשות מאמצים גדולים בשבועות הקרובים כדי למנוע התפרצויות, לעצור את הכניסה של מקרים חדשים מנתב"ג. נקווה שלא נגיע להתפשטות נרחבת".
בליצר הבהיר שזן הדלתא לא נכנס לישראל בגלל הכשלים בנתב"ג - מאחר שהוא היה כבר בארץ לפני כן. "ישראל מחוסנת ברובה, והסיכוי לגל תחלואה קשה ותמותה הוא לא כפי שהיה בינואר. הפוטנציאל ההרסני של המגפה מוכל יותר מבכל מדינה אחרת, אז צריך לעשות הכול כדי למנוע התפשטות - אבל גם להרגיע את הפאניקה מצד שני. אנחנו לא במצב שהיינו בו בינואר".
- יכולה עדיין להיות זליגה לאותם מבוגרים מחוסנים?
"כן. צריך להבין שהחיסון מגן אבל לא מונע כל הדבקה. גם בזן אלפא (בריטי) היה סיכוי של 5%-10% להידבק אם מתחסנים, ובזן הזה הסיכון קצת יותר גדול מ-10%, ויש המעריכים שעד 20%", אמר בליצר."אבל 80% מהפוטנציאל נמנע באמצעות החיסון וצריך להגיד שהמחוסנים בשתי מנות פייזר כנראה מוגנים ברמה טובה מאוד - 95% מפני מחלה יותר קשה וסיכון אשפוז, אז המחוסנים בישראל, שהם רוב הבוגרים, נמצאים ברמת הגנה טובה אבל לא מלאה. לכן צריך לעשות הכול למנוע התפשטות קהילתית שלא מצליחים לעצור אבל מצד שני לשים דברים בפרופורציה".
- האם צריך להמליץ על חיסון גורף לאותם בני נוער מגילאי 12?
"אנחנו נקיים על זה דיון. הצוות לטיפול במגפות דן בכך ואני מעריך שנקיים דיון בקבינט המומחים. השאלה הזאת היא מורכבת. צריך להסתכל על הנתונים האחרונים שנאספו במשרד הבריאות שלנו ומכל מה שראינו. למשל, יש הבדל בין בנים צעירים לבנות צעירות. לבנות צעירות אין שום תופעת לוואי שמחייבת שיקול דעת מיוחד - והייתי נותן המלצה לחסן בוודאי כשיש יותר תחלואה בקהילה. לגבי בנים כיוון שהממצאים הראו שיש שכיחות גבוהה יותר של דלקות חולפות בשריר הלב, תופעת הלוואי הזאת היא קיימת אבל באופן עקרוני, ברוב המכריע של המקרים, היא חולפת. זה מחייב דיון בין הרופא למתחסנים ולהורים כדי לקבל החלטה פרטנית. אם אדם נוסע לחו"ל הייתי מחסן בנים אם יש סיכון לתחלואה. המחלה מתפשטת בישראל ויש סיכון להידבק אז עדיף להתחסן. גם בתופעת הלוואי הלא שכיחה הסיכון הרבה יותר קטן".
בליצר הוסיף כי להורים לבנות אין סיבות לחשוש - אך הורים לבנים יכולים לחכות להמלצות של משרד הבריאות. "הדבר הזה במאזן הסיכונים אז הידבקות בקורונה הרבה יותר גרועה גם בגילאים האלה לבין פוטנציאל של תופעות לוואי נדירות, וצריך לשקף את זה למתחסן".
- צריך לחזור למסכות בחללים סגורים?
"אני חושב שצריך בתקופה הנוכחית לעשות הפרדה בין המלצה לבין חובה והנחיה מכיוון שהסיכונים ברמת המדינה פחתו לעומת מה שהיה קודם, בגלל ההגנה של החיסון מפני מחלה ותמותה", אמר בליצר. "אדם מבוגר שנמצא בקבוצת הסיכון ונכנס היום להתקהלות גדולה שיש בה אנשים לא מחוסנים - אני חושב שזאת החלטה סבירה לשים על עצמו מסכה כדי להגן על עצמו. צריך לעשות את איזון הסיכונים בהתאם וההחלטה בעניין לא התקבלה".
בעניין בתי הספר, שיעברו בעוד שבוע וחצי למתכונת של לימודי קיץ, אמר בליצר כי "ההתפרצויות שראינו היו בעיקר באירועים חברתיים ולא במרחב בית הספר. מה שעושים בבתי הספר צריך לעשות בהתכנסויות שמחוץ לבית הספר. הכול תלוי בהיקף ההתפשטות וברמת הסיכון".
