סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום הורשעה בלקיחת שוחד
(צילום: ניצן דרור)
"חשיפת השחיתות במלוא כיעורה": סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום הורשעה הבוקר (יום ה') בכמה עבירות של לקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס בפרשת השחיתות "ישראל ביתנו", שרבים מהמעורבים בה היו קשורים למפלגה. במקביל, קירשנבאום זוכתה מחלק קטן מאוד מהסעיפים שיוחסו לה. דינה של קירשנבאום, שאמרה "נלמד את הכרעת הדין ונגיב", ייגזר במועד אחר. גם מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן הורשע בפרשה.
השופט ירון לוי ציין בהכרעת הדין שמקיפה כאלף עמודים כי "לאחר שמיעת הראיות נמצא שהנאשמת, מי שהייתה אמונה על חלוקת הכספים של המפלגה, לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה. בשיטה זו נטלה הנאשמת נתח מכספי הציבור בסך מצטבר של כשני מיליון שקלים. כספי השוחד שימשו אותה, את בני משפחתה, את המפלגה, מקורביה וגורמים שחפצה בטובתם".
השופט ציין עוד: "בלב ראיות התביעה ארבעה עדי מדינה, עשרות עדים ואלפי מסמכים, האזנות סתר, דואר אלקטרוני ומזכרים. הנאשמת רכשה את אמונו של יו"ר המפלגה (אביגדור ליברמן. ג"מ) שמינה אותה לתפקיד המזכ"לית. היא ניהלה את המפלגה ביד רמה, כשהיא כפופה ישירות ליו"ר ואחראית על כלל פעילות המפלגה.
"היא החזיקה כוח שלטוני נחשק ורב עוצמה. בחוקי המדינה נקבעו כללים המגבילים את שיקול דעתם של נבחרי הציבור החולשים על תקציבים ציבוריים. נקבע כי הכסף יוצא לפי תקנות. בשנים שקירשנבאום החזיקה בכוח, היא פיתחה מיומנות ויצירתיות לעקוף את כללי המנהל התקין ולעשות בכספי הציבור כבשלה. היא כרתה הסכמי שוחד מפורשים או סמויים עם שלל גורמים, והכול על חשבון הציבור".
"קיבלה בתמורה טובות הנאה"
השופט הזכיר בהכרעת הדין את פרשיית מנכ"ל עמותת עזרא העולמית ונשיא עמותת עזרא ארה"ב לשעבר דניאל אלינסון, שהורשע בתיק "ישראל ביתנו" במתן שוחד במקרים רבים לקירשנבאום. "אלינסון מחק ממחשבו האישי גיליון אקסל שבו תיעד את ההתחשבנויות בין השניים, אך המשטרה שחזרה אותו", ציין השופט לוי. "קירשנבאום סייעה לו בגיוס תרומות והקצאת תקציבים ובתמורה קיבלה טובות הנאה בסכום של 82 אלף דולר.
"היא ביקשה מאלינסון מימון נסיעות לחו"ל, לה ולבני משפחתה, שהוסווה כנסיעות עבודה וגם מימון נסיעתה למוסקבה, מימון נסיעה לאתונה ומימון נסיעת שתי בנותיה לניו יורק. היא גם ביקשה רכישת מוצרי מחשב באמתלה של שימוש לצורכי עבודה - מצלמות, אייפונים וטאבלט שנתפסו בשימוש בני משפחתה".
מנגד, בית המשפט זיכה את קירשנבאום מבקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים באחד האישומים ומלקיחת שוחד באישום אחר. "אין ספק כי הנזק באמון הציבור הוא הרסני", קבע השופט לוי בהתייחסו לקירשנבאום. "הקלות הבלתי נסבלת בהסוואת השיקול הזר המתחפש לשיקול ענייני למרבית הצער נראה שנדרש שילוב נסיבות ייחודי שמאפשר הסרת המסכה וחשיפת השחיתות במלוא כיעורה כפי שאירע בענייננו".
סגן ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות, עו"ד מאור אבן חן, אמר: "הכרעת הדין שניתנה היום היא שלב נוסף במאבק בשחיתות. הכרעת הדין מבוססת על התשתית הראייתית שפרשנו בבית המשפט משך עשרות דיונים, ועל האמון הרב שניתן בעדים ובעדי המדינה".
מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד דן אלדד, ציין: "למרות שהכרנו את הפרטים, כששמענו את השופט קורא את הדברים - הזדעזענו שוב. זו המדינה שלנו, וככה היא נראתה זמן מסוים ובהיבט מסוים, והתפקיד של כולנו הוא לעשות הכול כדי ששחיתות כזו לא תהיה חלקה של המדינה הזו".
מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן הורשע גם הוא היום בפרשה בעבירות של מתן שוחד, תיווך בשוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט ואיומים על שוטר. גזר דינו יינתן במועד אחר.
פאינה קירשנבאום בבית המשפט
(צילום: מוטי קמחי)
קירשנבאום היא הנאשמת המרכזית בפרשה שבה כבר הורשעו 17 נאשמים אחרים. לפי כתב האישום שהגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, קירשנבאום הייתה אמונה כחלק מסמכויותיה כמזכ"לית ישראל ביתנו על חלוקת הכספים הקואליציוניים של המפלגה - תקציבי מדינה שהוקצו בכפוף לחוק.
לטענת הפרקליטות, מ-2006 ועד פרוץ החקירה המשטרתית הגלויה ב-2014, קירשנבאום ניצלה את תפקידיה, מעמדה ושליטתה על התקציבים כדי לקחת טובות הנאה פסולות לה ולבני משפחתה, עבור המפלגה ועבור מקורבים. עוד נטען כי היא גם ביקשה, דרבנה ודרשה מעובדי ציבור, גופים ועמותות לפעול להגשת מטרותיה הפסולות.
נטען כי בכירת ישראל ביתנו לשעבר לקחה שוחד אליה ישירות או למקורבים, וגם מוצרים וטובות הנאה. הין היתר נטען כי מומנו לה ולבני משפחתה טיסות ומלונות בחו"ל.
במקרים נוספים, נטען, כי שיטת השוחד הייתה מתוחכמת יותר: קירשנבאום ויד ימינה דאוד גודובסקי (שכבר נידון ל-6 שנות מאסר), דרשו שוחד מגופים שביקשו לקבל תקציבי מדינה. הם התנו את מתן התקציב בעד נתח משמעותי ממנו חזרה לשימושם בניגוד לחוק, או תמורת קידום מטרות פרטיות, מתן שירותים ללא תשלום והעסקת מקורבים.
פרשת ישראל ביתנו כללה למעשה ארבעה משפטים שונים. לאורך כל המשפט הכחישו קירשנבאום וכהן את המיוחס להם. מלבד גודובסקי, שנשלח כאמור למאסר בפועל, שאר המורשעים נידונו לעונשים קלים - רובם ללא מאסר.
החקירה הגלויה החלה בשורת מעצרים. 103 חשודים נחקרו בפרשה באזהרה. בנוסף נגבו כ-1,100 הודעות ונקלטו כ-30 אלף שיחות בהאזנות סתר. כמו כן נתפסו כ-190 מכשירי טלפון, מחשבים וטאבלטים שהכילו מידע רלוונטי רב. התיק כלל 160 ארגזי חומר חקירה ובמשפט הצטברו יותר מ-7,000 עמודי פרוטוקול.
את קירשנבאום מייצגים עורכי הדין גיורא אדרת, אלון קליין ואורן אדרת. את הנאשם רמי כהן מייצגים עורכי הדין אבי חימי ומשה וייס. בראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עומד עו"ד דן אלדד, ואת התיק ניהל עו"ד ד"ר מאור אבן חן.
