הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים, לשנת 2019, התפרסם הבוקר (רביעי) באיחור, זאת בשל אילוצים שונים הקשורים במגפת הקורונה. הנציב, השופט בדימוס אורי שהם, הגיש את הדו"ח, הסוקר בין היתר תלונות אשר נמצאו מוצדקות בנוגע להתבטאויות שופטים ועיכובים משפטיים שאינם סבירים, לשר המשפטים, אבי ניסנקורן, ולנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות.
מהדו"ח עולה כי ב-2019 הוגשו 965 תלונות על שופטים ודיינים והתקבלו החלטות ב-931 תיקים, מתוכם בוררו לגופן 508 תלונות, שהן 54% מכלל ההחלטות שניתנו. מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 68 תלונות מוצדקות - 13% מכלל התלונות. 48 תלונות שהן 9% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.
מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות, 38% היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 29% בדו"ח הקודם), 26% היו על ליקויים בניהול המשפט, 15% עסקו בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי ו-21% התמקדו בהתנהגות בלתי ראויה של שופט.
בין המקרים שעסקו בהתנהגות לא ראויה של שופטים, התבטאותה של שופטת בית משפט לענייני משפחה אשר התייחסה להלכה שקבע העליון וכינתה אותה "פיגוע רב נפגעים". השופטת טענה כי מדובר בהתבטאות אקדמית אך הנציב קבע כי אמירות מסוג זה עשויות להתפרש כזלזול בכבודם של שופטי העליון.
במקרה אחר, נמצאה תלונה מוצדקת לאחר ששופטת הציעה לאישה בדיון לפנות לטיפול פסיכולוגי. "אין זה מתפקידו של בית משפט להציע לבעל דין שמפריע באולם לקבל טיפול פסיכולוגי", נקבע בנציבות.
תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת עסקה בשופטת שלא נענתה לבקשת קשיש בן 87, המתגורר בצפון הארץ, לדחות את שעת הדיון במשפטו שנקבעה ל-9 בבוקר, על מנת שיספיק להגיע אליו בתחבורה ציבורית. הנציב פירט: "היה על בית המשפט לבחון את תלונתו ביתר רגישות".
שופטת בבית הדין לעבודה ביקשה שיסבירו לה מהם "תנאי עבדות" בהקשר לתביעה שהגישה נתינה זרה. השופטת אמרה כי המונח משקף "את העבדים הכושים שהובאו לאמריקה", וזכתה להערה מסנגורה של התובעת. תלונה הוגשה, והשופטת הסבירה כי שגתה במילותיה אך בשום אופן לא התייחסה לתובעת עצמה או לצבע עורה.
במקרה נוסף, שופט רשם כי נאשם הודה בכל העובדות והטענות שצוינו בכתב האישום נגדו, למרות שימים אחדים לפני הרשעתו כפר בכל אשמה וביקש במכתב שעניינו ידון בנוכחותו באולם, זאת לאחר שהרשעתו התקבלה בדיון שבו לא השתתף. בנוגע להחלטה זו כתב הנציב: "לא היה מקום להרשיעו, שעה שהודיע שהוא כופר באשמה, ההרשעה נראה נעוצה בחוסר תשומת לב שמספקת מצד השופט לאמור במכתב".
גם בתלונות על התמשכות הליכי משפט ועיכוב במתן פסקי דין, מתח הנציב ביקורת חריפה על התנהלות שופטים, כך למשל במקרה שבו נתן בית משפט לענייני משפחה שתי החלטות סותרות בהפרש של שבועיים. בהחלטה הראשונה קיבל את בקשת מתלוננת לקיצור תקופת עיכוב הליכים והורה על סגירת התיק, ובהחלטה שנייה שהתקבלה אחרי שנסגר, דחה את אותה בקשה. הנציב קבע כי "מדובר בהתנהלות לא נאותה של השופטת".
מקרה אחר שזכה לביקורת הוא שחרור בשוגג של טיוטת פסק דין חתום למערכת המידע של בתי המשפט, "נט המשפט", בטרם ניתן, ולפני שהצדדים הגישו את הסיכומים בתיק. פסק הדין שהועלה ניתח את הראיות בתיק, וחייב את הנתבע ב-12 אלף שקלים והוצאות משפט. הוא הוסר שעה לאחר העלתו. אחד הצדדים הגיש בקשה בהולה להבהרות והשופטת הסבירה שמדובר בטיוטה בלבד שפורסמה עקב טעות טכנית. המתלונן טען כי פסק הדין המנומק מעיד על גיבוש דעתה של השופטת בדיון וכי נגרם לו חוסר צדק משווע. הנציב קבע: "אחריותו של שופט לשחרור מוטעה של טיוטה. יש ממש בטענה כי אין מדובר בשימור הזיכרון. בהכנת טיוטה מלאה ומפורשת של פסק דין, טרם הושלם ההליך המשפטי, יש טעם רב לפגם".
עוד נמצא בדו"ח כי ישנו גידול של 42% בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, 184 תלונות לעומת 130 תלונות ב-2018. כמו כן צוין כי חל צמצום במשך הזמן הממוצע לטיפול בתלונה, מ-83 ימים ל-59 בלבד.
