כשרוסיה התגאתה באוגוסט שאישרה לשימוש את החיסון הראשון מתוצרתה נגד קורונה היא נתקלה בסקפטיות גדולה. ברחבי העולם הזהירו כי תהליך האישור של החיסון היה מהיר למדי, והביעו חשש שהוא אינו בטוח, ואולי גם אינו יעיל מספיק. אבל שישה חודשים עברו, וכעת הביקוש העולמי לחיסון הזה, "ספוטניק V", הולך וגדל, במיוחד לנוכח הקושי של חברות תרופות מערביות כמו "פייזר", "מודרנה" ו"אסטרה-זניקה" לספק במהירות את כל מנות החיסון שהבטיחו. גם עכשיו מומחי הבריאות מעלים תהיות – אבל הפעם הן קשורות יותר ליכולתה של מוסקבה לעמוד בריבוי ההזמנות מהמדינות שרוצות את החיסון.
החיסון הרוסי זוכה לביקוש לא מבוטל גם במערב אירופה ובמרכזה, למשל בסלובקיה, שהיא מהמדינות האירופיות שספגו את המכה הקשה ביותר מהנגיף. ב-1 במרץ קיבלה ברטיסלבה משלוח של 200 אלף מנות של "ספוטניק V", והיא החליטה להשתמש בהן אף שסוכנות התרופות האירופית, הגוף הראשי הקובע את תקנות התרופות שעל פיהן אמורות להתנהל מדינות האיחוד האירופי, החלה לבחון את אישור החיסון הזה רק ביום חמישי האחרון.
גם צ'כיה, שסובלת כעת מתחלואה אדירה, מביעה עניין בחיסון הרוסי, והנשיא שלה מילוש זמאן כתב ישירות לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין בבקשה שמוסקבה תעביר לפראג חיסונים. מיליוני מנות של "ספוטניק V" אמורות להישלח גם למדינות באמריקה הלטינית, אפריקה והמזרח התיכון. לתלוּת של המדינות הללו בחיסון הרוסי יש כמובן גם השלכות מדיניות, ורבים מתארים את מבצע הפצת החיסונים של מוסקבה כ"דיפלומטיית חיסונים" לכל דבר, שבצדה צפי לתועלת פוליטית בעתיד.
"'ספוטניק V' ממשיך לכבוש בבטחה את אירופה", הכריזה לאחרונה מנחת הטלוויזיה אולגה סקבייבה בערוץ הטלוויזיה הרוסי הממלכתי "רוסיה-1". דמיטרי קיסלב, המנחה הבכיר של הרשת, שידוע כתומך של ממשל פוטין, הצהיר בחודש שעבר: "החיסון הרוסי לקורונה, 'ספוטניק V', הוא הטוב בעולם". ערוצי הטלוויזיה הממלכתיים ברוסיה מסקרים בהרחבה את ייצוא החיסונים למדינות השונות, והם מדגישים את השבחים שקוצרת ארצם ומשדרים כתבות על הקושי של העולם להשיג את החיסונים המערביים.
המעצמה המדעית חוזרת
הביקורת שנמתחה על החיסון הרוסי בשבועות הראשונים שלאחר אישורו דעכה לאחרונה, בין השאר בעקבות מחקר נרחב שתוצאותיו פורסמו בכתב העת הרפואי הבריטי The Lancet, ומהן עולה שהחיסון בטוח ושיעילותו מגיעה ל-91%. הפרסום הזה יכול לשקם את תדמיתה של רוסיה כמעצמה מדעית, טכנולוגית ונדיבה, במיוחד בשעה שמדינות אחרות מתמודדות עם מחסור בחיסונים – הן משום שמדינות עשירות מסתערות על כל המנות הזמינות של חיסונים מערביים והן משום שהחברות המערביות מתקשות לייצר חיסונים בכמויות שיענו על הביקוש האדיר. "העובדה שרוסיה היא אחת מחמש המדינות שהצליחו לפתח במהירות חיסון מאפשרת למוסקבה להציג את עצמה כמעצמת הייטק במקום כמשאבת נפט שקרנה יורדת", אומר פרשן החוץ ולדימיר פרולוב.
חלק מהמומחים מדגישים כעת שהגברת השימוש בחיסונים מסין ומרוסיה – שבקרב המתחסנים אינם זוכים לפופולריות כמו זו של החיסונים מהמערב – יכולה לספק דרך מהירה יותר להגדיל את האספקה העולמית של חיסונים וכך לסייע לחסל את המגפה. אחרים מצביעים על כך שרוסיה רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי לצבור נקודות זכות בזירה הגיאופוליטית. "פוטין משתמש בחיסון כדי לשפר את תדמיתה הפגועה מאוד של היכולת המדעית והטכנולוגית של רוסיה", אומר לורנס גוסטין מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. "הוא משתמש בזה למטרות גאופוליטיות באזורים שבהם רוסיה רוצה להשיג השפעה".
השאלה אם רוסיה יכולה לעמוד ביעדי הייצור היא כבר שאלה אחרת. סין, למשל, הצליחה לספק כבר מיליוני מנות חיסון למדינות אחרות, אבל לפחות לעת עתה מסתמן כי יכולתה של רוסיה לייצר מנות של "ספוטניק V" נמוכה בהרבה מהביקוש. "הם הצליחו מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלהם, והחיסון התברר כמוצר יעיל שבאמת אפשר לשווק", אומרת ג'ודי טוויג, פרופסור למדעי המדינה מווירג'יניה. "הם נתנו כל כך הרבה הבטחות מפורשות ובלתי מפורשות לאנשים בתוך רוסיה ומחוצה לה בנוגע לגישה לחיסון הזה, ועכשיו הביקוש הגיע לממדים שאיש לא יכול היה לצפות, והם תקועים בניסיון להבין איך לקיים את כל ההבטחות האלה".
2.4 מיליארד הוזמנו, 10 מיליון יוצרו
רוסיה צריכה כמובן לדאוג גם לאזרחיה שלה: ממשל פוטין הודיע כי מטרתו היא לחסן 60% מהאזרחים הבגירים ברוסיה – כ-68 מיליון בני אדם – עד לסוף יוני. פריסתם של החיסונים ברוסיה איטית בהשוואה למדינות אחרות, ונכון לשלהי פברואר רק כארבעה מיליון בני אדם, פחות מ-3% מאוכלוסיית רוסיה, חוסנו. ייתכן שהשיעור הנמוך נובע גם מחוסר הרצון של רבים מהרוסים להתחסן בשל חוסר האמון שלהם בחיסון.
לפי הנתונים האחרונים שפרסמה רוסיה היא קיבלה הזמנות של "ספוטניק V" מיותר מ-50 מדינות, ובסך הכול הן הזמינו ממנה כ-2.4 מיליארד מנות. Airfinity, חברת אנליסטים שמושבה בלונדון, מעריכה שרוסיה הסכימה לספק למדינות בחו"ל כ-392 מיליון מנות חיסון ונמצאת בדיונים עם מדינות על העברתן של לפחות 356 מיליון מנות נוספות. מנכ"ל החברה, רסמוס הנסן, אומר שאם לשפוט לפי הייצור והייצוא עד כה, "רוסיה רחוקה מאוד מהיכולת לעמוד ביעד הזה". לפי ראש ממשלת רוסיה, מיכאיל מישוסטין, עד ל-20 בפברואר ייצרה ארצו רק קצת יותר מ-10 מיליון מנות של "ספוטניק V".
חלק מהמדינות שהוצעו להן משלוחים גדולים של החיסון הרוסי טרם אישרו אותו לשימוש. כך למשל הודו, שלה הובטחו 125 מנות, עדיין בוחנת את "ספוטניק V" כדי לקבוע אם הוא גורם לתגובה חיסונית מספקת. משרד הבריאות של ברזיל אישר כי הוא מנהל משא ומתן על רכישת 10 מיליון מנות של החיסון, אבל הסוכנות האחראית לאישור השימוש בתרופות טרם אישרה אותו. גם נפאל, שלה הוצעו 25 מיליון מנות, טרם אישרה את השימוש בו.
7 צפייה בגלריה
ספוטניק והחיסונים של פייזר ומודרנה המערביות וסינופארם הסינית. הביקורת לא זהה
(צילום: shutterstock, רויטרס)
מדינות אחרות נתקלות בעיכובים בהעברת המנות שהובטחו להן. ארגנטינה קיבלה עד 1 במרץ כ-2.5 מיליון מנות, אף שממשלתה טענה בשלב מסוים כי היא צפויה לקבל כ-5 מיליון מנות בינואר ויותר מ-14 מיליון מנות בפברואר. הונגריה, שהייתה אמורה לדבריה לקבל כבר 600 אלף מנות, קיבלה עד תחילת החודש רק 325,600. מקסיקו חתמה על הסכם שלפיו תקבל 24 מיליון מנות וקיוותה לקבל 400 אלף מהן בפברואר, אבל קיבלה רק 200 אלף.
את רוסיה לא מבקרים: "הם יעמדו בהבטחות"
קרן ההשקעות הישירות הרוסית, שמנהלת את הסחר בחיסונים מול מדינות העולם, גיבשה הסכמים עם יצרנים במדינות שונות, בהן ברזיל, דרום קוריאה והודו, שלפיו החיסון ייוצר במפעליהן כדי להגדיל את ההיצע, אבל לפי שעה לא נראה שיצרנים כאלה הצליחו להפיק כמויות גדולות.
למרות הכול, לפי שעה רוסיה אינה מתמודדת עם ביקורת פומבית כלשהי כמו חברות התרופות המערביות על העיכוב במשלוחים של "ספוטניק V". הונגריה, למשל, שכבר החלה להזריק לתושביה את החיסון הרוסי ומעודדת את האיחוד האירופי לאשר אותו לשימוש גם במדינות אחרות, הביעה אופטימיות בנוגע לקבלת המשלוחים שהיו אמורים להגיע אליה וטרם הגיעו. "הצד הרוסי, בעיכוב מינימלי, יעמוד במספר המנות שעליו סוכם בשלב הראשון, 600 אלף, ואז יספק עוד 1.4 מיליון מנות", הכריז מזכיר המדינה ההונגרי בחודש שעבר. ראש הממשלה ויקטור אורבן הצהיר ביום שישי: "הרוסים די עומדים בהבטחות שלהם".
תרזה פאלון, מנהלת המרכז ללימודי רוסיה ואירו-אסיה בבריסל, אומרת שהבטחת חיסונים רבים יותר מכפי שאפשר לספק באמת מסתמנת כבעיה כלל-עולמית במשבר הקורונה, וכי זהו סיכון גם עבור רוסיה. "הם זכו במדליית זהב על הפיתוח של חיסון יעיל מאוד, אבל השאלה היא – האם הם יצליחו גם להביא אותו לידי שימוש נרחב?".
