ד"ר שרון אלרעי פרייס, הבוקר
(צילום: שמוליק דודפור, שחר גולדשטיין)
ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, התראיינה הבוקר בריאיון לאולפן ynet והתייחסה ראשית לנתוני התחלואה הנמוכים: "כבר שבועיים שיותר מ-95% ממדינת ישראל ירוקה. זה הישג מדהים". לדבריה, "המטרה שלנו היא לפתוח כמה שיותר מהר, לחזור לשגרה ברוכה - אבל בזהירות. הקורונה עדיין נמצאת פה".
ד"ר אלרעי פרייס שיתפה תמונת מצב מעודדת שלפיה גם אחרי תקופת חג הפסח, וגם עם ביטול הקפסולות בכיתות ג', לא נראתה עלייה בתחלואה.
- מה יקרה ביום ראשון? אפשר להוריד את המסכה מחוץ לבית?
"את המסכה חייבים להמשיך ולשמור בתיק, כי חובת עטיית מסכות בחללים סגורים תימשך. אנחנו לא יודעים מי סביבנו חולה או לא, מחוסן או לא, ובמרחבים סגורים הסיכון גבוה יותר. לכן, המסכות חייבות להיות איתנו. לפי הנתונים כרגע, במקומות פתוחים וללא התקהלות, אפשר יהיה להוריד את המסכות החל משבוע הבא".
- הציבור רוצה לדעת מה קורה בבתי הספר, אין יותר קפסולות והפרדות?
"אנחנו חוזרים לבתי הספר במתווה שבו משרד החינוך מאפשר למוסדות הלימוד לפעול, כלומר אנחנו לא מטילים הגבלות על בתי הספר, אבל כשתהיה תחלואה בתוך מוסד - הפעילות סביבה תהיה יותר אקטיבית ונרחבת. כך יהיה במסגרת מתווה שהתחלנו לבנות במשרד הבריאות, ונשתף אותו עם משרד החינוך והשלטון המקומי. הוא נקרא 'מגן חינוך מותאם'. הרעיון הוא שברגע שיש תחלואה - מתנפלים, מזהים את כל התחלואה הסמויה, מנסים לזהות את כל החולים, ובכך לכבות את זה".
"ראינו כבר בעבר במגפה הזאת שהתפרצות בבית ספר הביאה ליישוב אדום, ממש מירוק לאדום תוך כמה ימים", הוסיפה ד"ר אלרעי פרייס, "אנחנו לא רוצים להיות במצב הזה. רוב המדינה כרגע ירוקה, 85% מהאוכלוסייה ברת החיסון מחוסנת, אבל עדיין יש לנו 37% מכלל האוכלוסייה שלא מחוסנת, בין אם בשל הילדים או כי עדיין יש מיליון אנשים מעל גיל 16 שבחרו לא להתחסן. צריך לפעול בזהירות. אם תהיה תחלואה, נמליץ לבצע דיגומים בצורה נרחבת. כלומר, חוץ מהילדים שהיו באותה כיתה נמליץ על בדיקות יותר רחבות – בשכבה, אחים, מגעים של מגעים, מורים ועוד - כדי לוודא קטיעת שרשראות בצורה יעילה. זו לא חזרה לטרום-קורונה. אנחנו מאפשרים לפתוח כי התחלואה נמוכה ואנחנו מאוד רוצים שהילדים יחזרו ללמוד".
- מה תהיה המלצתכם לחיסון ילדים?
"אנחנו מקיימים דיונים מאוד מקיפים, הצוות לטיפול במגפות כבר התחיל אותם והולך להיות דיון נוסף בתחילת שבוע הבא שבו יוצגו עמדות שונות. היום פרסם איגוד רופאי הילדים נייר עמדה מאוד מקיף, תשעה עמודים, שבו מידע על חשיבות החיסון ותמיכת איגוד רופאי הילדים בו.
"אנחנו עורכים דיונים כדי להבין גם את נתוני החיסון מבחינת יעילות ובטיחות בילדים", המשיכה, "וגם מה המשמעות של קורונה בילדים - שאי אפשר לבטל אותה - וגם מה מצב המגפה כרגע, ואם במצב הנוכחי כדאי או לא כדאי להמליץ באופן גורף על חיסון ילדים. זאת שאלה ואנחנו מקיימים את כל הדיונים המקצועיים על מנת להגיע להחלטה מקצועית".
"הסיכון - נתב"ג והווריאנטים"
ד"ר אלרעי פרייס ציינה שני אתגרים בתקופה זו, אחד קשור באוכלוסייה הלא מחוסנת, בעיקר ילדים והמסגרות שהם לוקחים בהן חלק, והשני הוא הזנים החדשים של הנגיף. "הווריאנט עלול להתפתח גם במדינת ישראל, אבל כשמייבאים ממדינות אחרות - הסיכון יותר גבוה", אמרה. "בנתב"ג אנחנו משאירים את ההנחיות אודות שמירה על מרחק של שני מטר כדי שלא תהיינה התקהלויות, כמו התו הירוק במדינת ישראל, ואנחנו דואגים לבדיקות - גם 72 שעות לפני העלייה במטוס וגם בנחיתה, גם למחוסנים ומחלימים. ברוב המדינות לא עושים את זה, אבל אנחנו יודעים שגם מחוסנים ומחלימים עלולים לחלות ואנחנו לא רוצים לקחת את הסיכון הזה".
עוד ציינה ראש שירותי בריאות הציבור בנושא הווריאנטים: "אנחנו עובדים עם מערך לאומי גנומי שמרצף את המאומתים שחוזרים, כדי שאם יהיה ווריאנט נזהה אותו מהר, נכיר ונוודא את שרשרת ההדבקה שנוצרה ממנו. אנחנו עושים הכול כדי להתמודד פרו-אקטיבית עם הדבר הזה, לזהות מוקדם, ולהפחית את הסיכון בהגעה".
- המערך הזה עובד טוב? אפשר לוודא שכל מי שחוזר לארץ נבדק בצורה מעמיקה?
"לגבי כל מה שבאחריות משרד הבריאות, אני יכולה להגיד בוודאות שאנחנו מרצפים את האנשים שחוזרים מחו"ל. לפעמים מבחינה טכנית אי אפשר לרצף, אבל כשניתן אנחנו בהחלט מרצפים. אנחנו עוקבים ונותנים הנחיות, ואנחנו מודאגים מאכיפת הבידוד. גם את זה משרד הבריאות לקח על עצמו, והוא מקדם את נושא הצמידים האלקטרוניים על אף שהוא לא גורם האכיפה במדינת ישראל".
ד"ר אלרעי פרייס, בשבוע שעבר: "יש מאות מאומתים מדי יום, המגפה עדיין כאן"
(צילום: אלכס גמבורג, משי בן עמי)
- הקיץ מתקרב, את ממליצה לאנשים מחוסנים לטוס לחופשה בעת הזו?
"כל אחד והחלטתו האישית. אין ספק שיש מקומות מחוץ לארץ שיש בהם 'אסטרטגיית אפס הדבקה', כמו ניו זילנד, שאין שום סכנה לנסוע לשם. אבל היקף המדינות הללו קטן. בקצה השני יש מדינות עם תחלואה גבוהה וזנים מסוכנים, כמו ברזיל, ולשם לא הייתי נוסעת גם אם מותר. אישית לא הייתי נוסעת למקומות האלה. הבעיה היא רוב המדינות שבאמצע, שהידע שלנו על הווריאנטים שם מאוד מוגבל. בבריטניה אנחנו יודעים טוב מאוד מה המצב, במקומות אחרים פחות.
"התחלואה יכולה להשתנות מאוד מהר, אני הייתי נוסעת למקומות שבהם יש רמת חיסונים גבוהה - ורמת תחלואה נמוכה", אמרה ד"ר אלרעי פרייס, "קשה לתכנן מעכשיו עד לקיץ, אבל הייתי עוקבת בזהירות"
-אולי תפרסמו רשימת מדינות מומלצת לפי הנתונים שבידיכם?
"מדובר ברשימה קטנה מאוד. אלה מדינות שדוגלות באפס הדבקה, מדינות שאתה נכנס אליהן לשבועיים בידוד על חשבונך בדרך כלל. אנחנו יכולים לפרסם את המדינות שבסיכון, זה יצא לתקשורת - בברזיל והודו התחלואה גבוהה, הווריאנטים מסוכנים בחלקם, או שיש בהן אפס ריצוף. לכל המדינות באמצע, לצערנו קשה לתת הנחיות. היום אנחנו יכולים להגיד על מדינה שהיא בסדר, ובעוד שבוע התחלואה עולה. זה קורה מהר מאוד, ראינו את זה לאורך המגפה. הדברים משתנים מהר יותר מהרשימות הללו וכדי לא להטעות את הציבור - לא נכין אותן. מה שכן, במקומות 'השחורים' יש להיזהר".
