אחד הדברים החשובים בקטיעת שרשרת ההדבקה בקורונה היא חקירה אפידמיולוגית יעילה, אבל המצב בישראל רחוק מלהיות אידיאלי. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב'). בנוסף, זמן ההמתנה לקבלת תוצאות בדיקת קורונה ארוך ויכול להגיע לכדי ימים .
דו"ח המבקר על החקירות האפידמיולוגיות
בביקורת שנערכה בחודשים מאי עד אוגוסט נמצא כי למשרד הבריאות לא הייתה מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות. בספטמבר, לאחר החבירה למפקדת אלון בצה"ל, הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול החקירות, אבל לפי המבקר, רק בחודש הבא המערכת מתוכננת לפעול במלואה.
לפני הנתונים שמסר משרד הבריאות למבקר, מתחילת המגפה ועד ל-25 באוגוסט היו 106,888 חקירות אפידמיולוגיות, אבל 5.3% מהן לא הסתיימו. ב-26% מאותן חקירות שלא הושלמו לא אותר החולה, 735 חולי קורונה התנגדו להיחקר ו-3,433 חולים אותרו אך לא נוצר איתם קשר.
בביקורת נדגמו 76 חקירות של חולים במחוז ירושלים בחודשים יוני ויולי. בבדיקת המבקר נמצא כי כ-64% מהחקירות החלו לאחר שעברו יותר מארבעה ימים ממועד קבלת התוצאה החיובית של בדיקת הקורונה. רק 4% מהחקירות האפידמיולוגיות שנבדקו החלו בתוך יום אחד ממועד קבלת התוצאה החיובית. המבקר השווה את אותה התקופה לאמצע יולי עד סוף אוגוסט – וגילה כי חל שם שיפור קל.
המבקר כתב כי בתקופה השנייה, שבה בוצעו פי 2.5 יותר חקירות, התקצר פרק הזמן עד לביצוע החקירות, אולם עדיין כמחצית מהן החלו לאחר יותר מ-48 שעות ממועד קבלת תוצאה חיובית לבדיקת המעבדה. בנוסף, בעוד שבתקופה הראשונה 44% מהחקירות לא הושלמו או שלא נרשם מועד סיומן, בתקופה השנייה היו רק 17% מהחקירות שלא הושלמו.
4 צפייה בגלריה
מתחם בדיקות קורונה. ימים בין קבלת התוצאה החיובית לחקירה האפידמיולוגית
(צילום: נדב אבס)
כשל נוסף שמצא המבקר היה בתיעוד החקירות האפידמיולוגיות. לפי הדו"ח, עד לחודשים יוני-יולי החוקרים ברוב אזורי הארץ תיעדו את פרטי החקירה בכתב יד ורק לאחר מכן הם הוזנו למחשב בידי גורם אחר. המבקר העיר כי תיעוד ידני של פרטים ולאחר מכם העתקתם בידי גורם אחר עלול להיות מקור לטעויות, הן בשל אי הבנה של כתב היד והן בשל הקלדה לא נכונה של הפרטים. הדבר עשוי לגרום לשיבוש של החקירה ועיכוב בהשלמתה בשל הצורך בטיוב נתונים.
אין קשר בין מערכת החקירות למערכות מידע ממשלתיות
ליקויים נוספים נמצאו בתהליך איתור הפרטים של בני משפחות הנחקרים. המבקר מצא כי המערכת המקורית לניהול החקירות, ואף המערכת המעודכנת, אינן מתממשקות באופן ישיר לקובץ מרשם האוכלוסין. לכן, כדי להשלים מידע שהנחקר לא יכול לספק על בני משפחתו נדרש החוקר להיכנס לקובץ בתהליך נפרד מהחקירה.
המבקר העיר כי בשל חוסר השיטתיות בתהליך החקירה, לעתים יכולות להתבצע במקביל חקירות לכמה בני משפחה, על ידי חוקרים שונים, מבלי שהם יודעים שמדובר בעצם בבני משפחה אחת, ובלי שנוצר ידע חדש שמצביע על הדבקה של בני משפחה זו. המבקר ציין כי לעובדה זו יכולה להיות משמעות בהקשר להבנת התנהלות המגפה ולקבלת החלטות רלוונטיות.
אבל לא רק למרשם האוכלוסין אין קשר למערכת החקירות האפידמיולוגיות. בביקורת עלה שהמערכת המקורית לניהול החקירות, וגם המעודכנת, אינן מקושרות אל מערכת נתוני התלמידים של משרד החינוך. לפיכך, לא ניתן לאחזר נתונים אודות תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לתלמיד חולה בכיתתם או בבית ספרם או בכל מוסד חינוכי אחר.
לצורך קבלת המידע נדרש החוקר לפנות אל המוסד החינוכי עצמו ולקבל ממנו את רשימת תלמידי הכיתה ובית הספר שבו לומד התלמיד החולה וליידע את כל מי שעשוי היה להיחשף אליו. לחלופין, החוקר נדרש להודיע למנהל המוסד על התלמיד החולה ולבקש ממנו ליידע את הנחשפים הפוטנציאליים.
4 צפייה בגלריה
מחטאים את הגמנסיה העברית בירושלים אחרי ההתפרצות. נדרש קשר טלפוני של החוקר עם מנהלי המוסדות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
המבקר העיר שמדובר בתהליך בלתי יעיל ובלתי מפוקח, בייחוד כשמדובר באירוע הדבקה המוני במוסד חינוכי. כדוגמה מביא המבקר את ההתפרצות בגימנסיה העברית בירושלים. בשלב הראשון נדבקו יותר מ-150 תלמידים ועובדי הוראה, בנוסף נדבקו רבים מהמעגלים הסובבים אותם ועשרות מוסדות חינוך בירושלים נסגרו. המבקר העיר שבמקרה הזה נדרש קשר טלפוני של החוקר עם מנהלי המוסדות כדי שימשיכו לטפל בקטיעת שרשרת ההדבקה.
ליקוי נוסף שעליו הצביע המבקר הוא מחסור בצוותי החוקרים האפידמיולוגיים. לפני התפרצות המגפה הועסקו במשרד הבריאות 27 אחיות אפידמיולוגיות שביצעו חקירות. באוגוסט הגיע המספר לכאלף חוקרים, כלומר חוקר לכל כ-9,000 אזרחים. זאת בהשוואה למקומות אחרים בעולם – חוקר ל-6,200 תושבים במדינת ניו יורק, חוקר ל-4,000 בגרמניה וחוקר ל-2,200 תושבים בבריטניה.
מבקר המדינה בחן גם את ההשגות שהוגשו בנוגע לבידוד. בסך הכל הוגשו 173,927 השגות, שרובן התקבלו והפונים שוחררו מהבידוד. 62% מההשגות התקבלו, לעומת 13% שנדחו. המבקר כתב שראוי כי משרד הבריאות יבחן את הסיבות להיקף הניכר של ההשגות המוצדקות, ויפעל לטייב את שיטת האבחון מפעם לפעם, מתוך מטרה לצמצמן ולהתבסס ככל האפשר על החקירות האפידמיולוגיות.
ימים עד לקבלת תוצאות בדיקת קורונה
מבקר המדינה הציג הפעם ממצאי ביניים בנוגע לבחינת מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה. הדו"ח המלא צפוי להתפרסם בשנה הבאה. המבקר מצא כי קיים פער בין תכנון משרד הבריאות בנוגע ליכולת שתהיה למעבדות קופות החולים, לבין ההיערכות של קופות החולים בפועל לביצוע הבדיקות במעבדות שלהן בחורף. לפי הדו"ח, המעבדות מתכננות להגדיל את יכולת ביצוע הבדיקות בכ-24 אלף בדיקות ליום יותר מהתכנון של המשרד.
דו"ח המבקר על מערך הדגימות ובדיקות הקורונה
המבקר הצביע על אי תאימות בכל הנוגע לתכנון ההיקף והסוג של הריגאנטים שיסופקו לחלק ממעבדות קופות החולים, כך שיתאימו למכשירים שברשותן. מדובר בחומרים כימיים המשמשים ליצירת תגובות כימיות וביו-כימיות, ומעבדות משתמשות בהן בדרך כלל לביצוע בדיקות.
דו"ח המבקר מצא כי זמן ההמתנה עד לקבלת תוצאות בדיקת קורונה הוא ארוך. לפי המבקר, 74% מהנבדקים מקבלים מהמעבדה את תוצאות הבדיקה אחרי יותר מ-36 שעות מקבלת ההפניה לבדיקה, מתוכם 33% מקבלים את התוצאה אחרי יותר מ-72 שעות.
בנוגע לבדיקות הסרולוגיות, המבקר מצא כי משרד הבריאות רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות בעלות כוללת של 112 מיליון שקלים. עם זאת, המשרד מתכנן לבצע 300 אלף בדיקות בלבד ואין לו תכנון בנוגע ל-2.1 מיליון הערכות הנותרות.
ישראל לא ערוכה לחיסוני השפעת
מבקר המדינה התייחס בדו"ח הביניים שהוציא גם לחיסוני השפעת לקראת החורף הקרוב. המבקר ציין כי לקראת כל חורף יש להיערך להתפרצות שפעת עונתית, אולם בחורף הקרוב התפרצות השפעת העונתית צפויה להתחרש בד בבד עם המשך התחלואה ממגפת הקורונה. לפי הדו"ח, בעת סיכום ממצאי הביקורת הראשונים, בתחילת ספטמבר, עדיין לא הושלמה ההיערכות למתן 3.4 מיליון החיסונים שהוזמנו.
4 צפייה בגלריה
אילוסטרציה. עדיין לא הושלמה ההיערכות למתן מיליוני חיסוני השפעת שהוזמנו
(צילום: shutterstock)
המבקר הצביע על כך שבעת התפרצות מגפת הקורונה, בתקופת הסגר הראשון ואחריה, פחת שיעור החולים שהגיעו למרפאות ולבתי החולים לשם קבלת טיפול רפואי. כך למשל, בעת התפרצות הקורונה באפריל, ביקרו במרפאות המשפחה כ-24,500 איש בשבוע, לעומת 71,200 בשבוע לפני ההתפרצות. הוא הוסיף כי המצב הרפואי של חלק מהחולים היה חמור והם היו זקוקים לטיפול דחוף, הימנעותם מקבלתו עלולה הייתה לסכן אותם.
עוד מצא המבקר, כי משרד הבריאות לא פעל לגיבוש אופן הפעולה המיטבי שיפחית את רתיעת הציבור מלבקר בעת הצורך במרפאות ובבתי החולים, ויפיג את החשש של הצוותים המטפלים מלתת שירות לחולים המבקרים במקום.
דו"ח המבקר הצביע על כך ששירותי הרפואה מרחוק אינם זמינים ונגישים לכלל האוכלוסייה, ובכלל זה לאוכלוסיות שראויות לקידום, אוכלוסיות בעלות אוריינות דיגיטלית נמוכה ולמי שאין לו מחשב או טלפון חכם.
הקורונה בבתי האבות
מבקר המדינה בחן גם את הטיפול באזרחים הוותיקים ששוהים במוסדות חוץ ביתיים, כמו בתי אבות. לפי הנתונים שנמסרו למבקר, 619 מכלל הישראלים שמתו בארץ מנגיף הקורונה היו אזרחים ותיקים ששהו באותם מוסדות. המבקר ציין כי מדובר בכ-36% מהנפטרים, ששיעורם הוא פחות מ-1% באוכלוסייה, ושיעורם בקרב הנפטרים מהנגיף גדול כמעט פי שישה משיעורם באוכלוסיית האזרחים הוותיקים.
המבקר ציין לחיוב את העובדה שבפרויקט "מגן אבות ואמהות" פעלו לבצע מדי שבוע בדיקות של העובדים במוסדות, אולם הוסיף כי לפי הנתונים המעודכנים, הפרויקט אינו מוודא כי כל העובדים במוסדות שבאים במגע עם הדיירים נבדקים ואין ברשותו תמונת מצב בעניין.
בנוסף המבקר מצא כי לפי הנתונים, שעודכנו נכון לאמצע אוגוסט, היו פערים ניכרים ביחס ליעד שנקבע בנוגע למספר המיטות לחולי קורונה בבתי החולים הגריאטריים, והיקף המיטות עמד על 38-44 אחוזים. כמו כן, עדיין לא נקבע מועד להשגת היעד שנקבע לזמינות של כאלף מיטות המיועדות לדיירי המוסדות נשאי הקורונה, ויש סוגיות שעלולות להקשות על השגתו.
משרד הבריאות: "דברים רבים עברו שינוי"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "משרד הבריאות ומדינת ישראל מתמודדים עם מגפה פנדמית עולמית שמתרחשת אחת ל-100 שנה. בתוך קצב האירועים האינטנסיבי מאוד, המשרד ילמד את מסקנות המבקר ויתקן את הדרוש תיקון. יש לציין שדברים רבים כבר עברו שינוי ושיפור בזמן שחלף מהביקורת ועד עתה, והדברים נכתבו גם למבקר המדינה".
