השנה הארוכה בזום, חוסר הוודאות, הסגרים והמרחק מהחברים עשו את שלהם: בקרב תלמידי ישראל נרשמה ירידה דרמטית בתחושת האושר ושביעות הרצון מחייהם. בחסות הקורונה עלו המצוקות הנפשיות והדאגה לגבי ההישגים הלימודיים. את הממצאים המדאיגים האלה מצא מחקר שהוזמן על ידי משרד החינוך לבדיקת ההשפעה המתמשכת של המגפה והשלכותיה על רווחתם הנפשית והתפקודית של בני הנוער בישראל.
את המחקר הוביל פרופ' יוסי הראל פיש, ראש תוכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער בארגון הבריאות העולמי וחוקר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, שבדק מדגם ארצי מייצג של 1,100 תלמידים הלומדים בכיתות ה' עד י"ב. הנתונים שנאספו הושוו לממצאים של סקר ארגון הבריאות העולמי משנת 2019 לפני פרוץ המגפה.
החוקרים אספו דיווחים של תלמידים על השפעת הקורונה על חייהם היומיומיים ומהממצאים עולה כי במדד האושר ירדה שביעות הרצון מהחיים במהלך תקופת הקורונה מ-41% ב-2019 ל-28% ב-2021. כמו כן, 40% מהתלמידים, כמעט כל תלמיד שני, מדווחים על מצוקות נפשיות, 64% מודאגים לגבי הישגים לימודיים, 39% מוטרדים מהשלכות הקורונה על עתידם, ו-46% מודאגים מהשפעת הקורונה על מצבם החברתי.
הימים הארוכים בחדר מול המסך גרמו לירידה בתחושת השייכות של התלמידים לבית הספר. כשליש מהתלמידים (32%) חשים עצמם מנותקים מבית הספר, כשליש לא מרגישים בטוחים בו, ורק 27% מעידים כי הם אוהבים את המוסד החינוכי בו הם לומדים.
פרופ' פיש הדגיש כי המחקר אינו כולל תלמידים בנשירה סמויה על רקע הקורונה - כך שסביר שתמונת המצב המלאה אף גרועה יותר. להערכתו, 15 עד 20 אחוזים מהתלמידים בישראל מוגדרים ב"נשירה סמויה" ו-5% נוספים התנתקו מהמסגרת הלימודית כך שהשיבה שלהם למסלול תארך זמן רב.
לדברי עורך המחקר, תלמידים המדווחים על חוסר שייכות הם בסיכון של יותר מפי 2 למצוקות, שימוש בסמים ואלכוהול ומעורבות באלימות. "זו נורת אזהרה", הוא אומר, "אני קורא להורים ולמחנכים להתמקד בהעצמת הילדים, שגם אם הפגיעה בהם לא ניכרת לעין, הם אכן נפגעו. כדאי לאפשר להם רווחה נפשית ולתמוך בלי שיפוטיות".
