"השירות שלי הוא חלק מהאופי שלי. קיבלתי מהמדינה כלים והם מאפשרים לי להגן עליה בחזרה באופן שמעט מאוד אנשים מסוגלים להגן. מבחינתי, לבוא ולהצהיר שאני לא הולך לשרת במילואים זה כמו לקרוע ממני חלק מהזהות שלי. אבל אני יודע שאין ברירה אחרת, שאני מוכרח לעשות את המעשה הזה כי אחרת אני אבגוד במדינה, בערכים שלי ושלה".
בקולו של האיש הצעיר שאמר את הדברים נמהלו במקביל עצב ונחישות. הוא חלק מקבוצה קטנה של אנשי מילואים שנחשבים למומחים הטובים בישראל, אולי הטובים בעולם, לסייבר התקפי, רכיב מרכזי במאבק של ישראל נגד כל אויביה.
בקבוצה הזו נכללים ההאקרים הטובים ביותר של ישראל המכונים בקהילת המודיעין בשם המכובס "חוקרי חולשות" והם מזכירים קצת, גם בהתנהגות וגם במראה, את כוכבי סדרת הסרטים "המטריקס" שרואים מציאות שלמה דרך מספרי אפס ואחד שרצים על המסך. אנשי הקבוצה הזו משרתים במילואים באגף המודיעין של צה"ל, וגם בשב"כ ובמוסד, ביחידות הרלוונטיות.
בדומה לטייסי הקרב, מדובר בקבוצה קטנה ומוגבלת. היא מונה כמה עשרות חיילים וקצינים, רובם אנשי מילואים, שבלעדיהם לא ניתן לפתח נשק סייבר כי הם אלה שמגלים את החולשה דרכה יחדירו את הסוס הטרויאני למחשב המטרה. כמו במקרה של טייסים, גם אנשי הקבוצה הזו משרתים במילואים בתפקידים קריטיים לא רק בזמן מלחמה או אימון, אלא נדרשים להגיע מעת לעת באופן שוטף, כדי להעניק מהניסיון הייחודי שלהם ומסכימים מראש להתנדב לשירות גם אם לא קיבלו צו קריאה 60 יום לפני.
מתרבות ההודעות על אי-התייצבות למילואים: ריאיון עם שניים
(צילום: ירון ברנר)
האיש הצעיר המצוטט כאן רואה בביטול עילת הסבירות "צעד ראשון בהפיכת ישראל לדיקטטורה". בניגוד למאות רבות מעמיתיו, כנראה כבר אלפים, שהודיעו כי יחדלו משירות מילואים כשהחוק יעבור, הוא כבר כעת, אחרי הקריאה הראשונה, הודיע לגורם הרלוונטי ביחידה שלו כי הוא לא מתכוון להגיע לשירות. הוא לא ננזף, הוא לא נתקל בעויינות או התנגדות או האשמות. הוא בטח לא חטף את העונש שהבטיחו בצה"ל לאלה שיפסיקו את שירות המילואים שלהם.
צה"ל פשוט בלע את השיחה הזו, והיא כאילו לא התרחשה. היחידה מאז אותה שיחה נמנעת מלקרוא לו למילואים, וכך כולם יוצאים נשכרים - הוא הביע את המחאה שלו וצה"ל נמנע מעימות ישיר עם איש מילואים קריטי, וגם יכול היה אחר כך להגיד בלי לשקר בתגובתו בסוף השבוע כי "אירועי אי התייצבות של משרתי מילואים לשירות הינם נקודתיים ומצומצמים מאוד. כלל האירועים טופלו על ידי המפקדים". האירוע הזה לא נספר באותם מקרים "נקודתיים ומצומצמים מאוד" שבצה”ל העריכו כי לא חצו את העשר.
מילואימניקים חדלו מלשרת
הסיפור שלו אינו יחיד. ממש לא. הוא חוזר על עצמו בשלושת השבועות האחרונים במקומות שונים בצבא שוב ושוב ושוב. משלל שיחות עם אנשי מילואים, מכתבים, הודעות ומסרים בקבוצות וואטסאפ, שאספנו כתבת ynet ו-"ידיעות אחרונות" יעל צ'כנובר ואני בימים האחרונים, עולה כי מילואימניקים בשלל תפקידים חדלו מלשרת.
בחלק מהמקרים, במקביל, ובלי קשר, בגלל המיידיות של הצורך באנשים הללו, חלקם מקבלים שיחת טלפון מהמפקד שהם נדרשים. כשהוא, או הגורם המזמין מילואים, שומע שאין להם כוונה להתייצב בגלל ההפיכה המשטרית, אז הם מגיבים בעצב, אבל לא בכעס ובדרך מאחלים לכולם ימים טובים יותר. מאותו רגע, היחידה נמנעת מלזמן את האיש למילואים וכך הוא לא מסרב, והם לא צריכים להודיע הלאה שיש בעיה.
השטף ההולך וגובר הזה והתגובה של צה"ל מוכיחים שתי מגמות הפועלות בכיוונים מנוגדים. מצד אחד, אין מדובר רק על טייסים אלא בגל גואה השוטף את כל צבא המילואים, צבא העם. מצד שני, צה"ל עשה כמה מהלכים שבעצם שינו את ההגדרות ואת המדידות כך שהוא יכול היה להצהיר כי מדובר על מקרים בודדים בלבד. אתמול בערב, צה"ל מסר תגובה שונה שירדו ממנה ה"נקודתיים ומצומצמים מאוד" אבל כן נכתב בה כי צה"ל לא מתייחס לכלל ההצהרות היוצאות בנושא. עם זאת, צה"ל יטפל במקרים בהם משרתים זומנו בצו מילואים מחייב, והודיעו שאינם מתכוונים להתייצב".
השר מיקי זוהר: מילואימניקים לא יעזו לסרב. הרפורמה - לא רק עילת הסבירות, נעשה אותה במסודר
(צילום: ירון ברנר)
בין המילים מסתתרת מכבסת מספרים. צה"ל, בצעד חכם בטווח הקצר ממש, ובעל פוטנציאל נזק חמור בטווח הקצת יותר ארוך ואילך, החליט שהוא מתעלם מכל שלל ההודעות על הפסקת שירות המילואים. הוא גם לא מתייחס לפניות לחיילים ולקצינים להגיע לשירות מיד עכשיו, כמו שנהוג ביחידות הללו, ולסירוב לפניות הללו בגלל ההפיכה. ובגלל שיודעים מי יסרב אז אין סיכוי כלל שיגיעו למצב של "צו מילואים מחייב" כי הוא לעולם לא יישלח.
צה"ל שיחק עם ההגדרות והנתונים כך שבמשך ימים ארוכים אמר שאין בעיה, בטח לא כעת, שהכול תחת שליטה. זה מנע ממנו מלהיכנס לעימות עם אנשי המילואים, וגם את המקלחת הקרה שחטפו ראשי מערכת הביטחון מנתניהו בפעם הקודמת שנזף בהם על שלא הצליחו למנוע "סרבנות" כלשונו בצבא. ותחת ההגדרות הנוכחיות אין סרבנות ואין סכנה לכעס נתניהו על הרמטכ"ל וקציניו הבכירים. הצבא מזכיר איש היושב על פסגת הר הגעש, שכל התחזיות אומרות לו שעומד להתפרץ, אבל מבחינתו הוא עדיין יכול להתבשם מאוויר פסגות נעים.
גורם ביטחוני בכיר אמר אמש כי "הרמטכ"ל מנווט את הצבא במים סוערים. הוא הגורם המוסמך לקבוע וחובה עליו למסור לדרג המדיני שיקוף מדויק גם של תמונת המודיעין באשר לאוייביה של ישראל, גם של עוצמת הלכידות הפנימית בצבא, וגם של מצב הכשירות של צה"ל למלחמה ולהתמודדות עם האתגרים השוטפים. לצערי, לא משנה מה יקרה ואיך ייפול דבר, צה"ל כבר ניזוק ועניין הלכידות ללא ספק יעסיק אותנו מאוד בשנים הקרובות".
ביום שבת ערכו בנפרד גם הרמטכ"ל וגם שר הביטחון כמה שיחות עם אנשי מילואים מודאגים מאוד שניסו להבהיר להם את חומרת המצב. ייתכן שגם השיחות הללו הביאו לידיעות שיצאו מפגישה בין השניים אתמול בערב לפיהן הרמטכ"ל הצביע סוף סוף על חומרת המצב, ידיעות שאין להן בינתיים אישור רשמי.
אם אכן חומרת המצב עלתה על השולחן, השאלה היא האם ומתי וכיצד יציגו אותה לראש הממשלה ולקבינט הביטחוני. לראשי מערכת הביטחון ברור כי עצם קיום הדיון עם השר אמש הוא עליית דרג ומדרגה אל מול מצב שהולך ומחמיר. ומשכך, למרות שטרם נקבע מועד, הרי שדיון מידי אצל נתניהו, האיש שיכול להחליט לעצור את תהליך החקיקה, או אולי להחליט שאפשר בלי הטייסות וכל שאר היחידות, הוא בלתי נמנע.
אם אנשי המילואים מכל היחידות מתכוונים ברצינות, ואין סיבה לחשוב שהם לא מתכוונים, אז הרמטכ"ל וקציניו הבכירים, צריכים לצלצל כבר עכשיו בכל הפעמונים. זה קורה עכשיו. ועכשיו גם אולי הרגע האחרון לעצור את הסחף לפני שהוא ייקח איתו את כל מערך המילואים ויפגע קשות בלכידות, האחווה והרעות של צה"ל כולו. מכאן ועד נטישה של אנשי קבע ועובדים במוסד ובשב"כ ופגיעה קשה מאוד במוטיבציה של מתגייסים חדשים - הדרך קצרה. שלא נדע.
