צפו בקטע מהפרק השלישי בסדרה "סיירת מטכ"ל"
(באדיבות HOT8 ורשת 13)
לדורון קמפל הייתה שנייה אחת להחליט. אולי פחות. הוא היה אז רק בן 27, מפקד מבצע מודיעיני מסווג של סיירת מטכ"ל בארץ אויב, והוא ידע שטעות תהיה קריטית. שהיא עלולה להביא לעימות חריף עם מדינת אויב, אולי אפילו למלחמה. שלא לדבר על כך שהוא והלוחמים, שישבו צפופים לידו בשקט מוחלט בכלי הרכב שהוביל אותם, עלולים לשלם בחיים.
קמפל בחר. הוא נחשב תמיד לקצין שלוקח החלטות מהירות. היו מי שיחשבו, כשתתברר מספר שנים מאוחר יותר אחריותו באסון צאלים ב', שההחלטות שלו מהירות מדי. שהוא לא מחשב מספיק את הסכנה. אבל נראה שהפעם לא הייתה ברירה. זה היה שבריר של שנייה שיגדיר הצלחה או כישלון במבצע. קמפל הורה ללוחמים לפרוק מהרכב, במה שהייתה יריית הפתיחה, תרתי משמע, של אחד הלילות המסובכים בתולדות סיירת מטכ"ל.
3 צפייה בגלריה
דורון קמפל. שימש כמפקד באחד הלילות המסובכים בתולדות סיירת מטכ"ל
(באדיבות HOT8 ורשת 13)
האירוע הזה, מלפני יותר מ-30 שנה, מתואר לראשונה על ידי קמפל עצמו ועל ידי לוחמים אחרים מהכוח, בפרק השלישי בסדרה "סיירת מטכ"ל" שיצרו עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי, שישודר הערב (שני) ברשת 13 אחרי החדשות. הסדרה משודרת מדי ראשון ב-HOT8 ותהיה זמינה לצפייה ב-HOT VOD.
זה התחיל כעוד מבצע להשגת מודיעין בשטח אויב. מסובך, קשה, אבל כזה שאמור להתנהל ללא תקלות מיוחדות. ההתחלה נראתה טובה. הכוח התקדם על פי לוח הזמנים הצפוי, אלא שאז - כשהוא בלב עיר זרה, במקום שלמודיעין מאחור לא הייתה אפשרות לצפות את המתרחש בו - נתקל הכוח בפיקודו של קמפל בכוח צבאי מקומי שעצר אותו לתשאול.
זה רגע שמגדיר מבצע, כזה שלוחמי היחידה מנסים להימנע ממנו בכל דרך. מהרגע הראשון היה ברור לקמפל, וללוחמים שניהלו את האירוע, שחיילי האויב לא חושדים שהם ישראלים. אילו היו חושבים כך, היו פותחים מיד באש. לפיכך, החל משא ומתן. "התאוריה שלי אומרת שאם אתה לא משכנע אותם בתמימותך בדקות הראשונות, כבר לא תצליח לשכנע אותם", אומר קמפל.
רופא הכוח, פרופ' נחמן אש, לימים מנכ"ל משרד הבריאות, ישב ספון ברכב, וניסה להבין מה קורה. "מתחילים הדיווחים בקשר", הוא נזכר, "אתה מבין שזו כבר לא השגרה שהתאמנת אליה".
"היה ברור לנו שאנחנו הולכים לחסל אותם", אומר קמפל, "השאלה הייתה רק מתי ואיך. בעצם יש שעון תיאורטי שמתקתק. היה ברור שזה רגע גורלי למדינת ישראל, כי זה עלול להוביל למלחמה".
הם מגיעים לנקודה מבודדת על הכביש. קמפל מעדכן את החפ"ק, שנמצא בשטח ישראל, שהוא עומד להפעיל את הכוח. בהינתן האות הוא יוצא מהרכב על פי התרגולות. "יש שתי מטרות מולי", הוא מתאר בפרק. "אני מטפל במטרה הראשונה, אני מטפל במטרה השנייה וכשאני עובר את הפינה וחוצה שמאלה אני בעצם מזהה מישהו עם רובה ואני יורה גם בבן אדם הזה. בדיעבד מסתבר שזה היה חייל מהכוח שלנו".
זאת אומרת, ירית באחד החיילים מהכוח שלך.
"כן, יריתי באחד מהחיילים שלנו".
בלב מדינת אויב.
"כן".
שישה כדורים ירה קמפל בשוגג בחייל מהכוח שלו. הלוחם נפצע קשה. אחר-כך, עדיין טועה לחשוב שמדובר באויב, שלח קמפל לוחם נוסף לוודא הריגה. הלוחם הספיק לירות כדור בודד לפני שהבחין שמדובר בחבר ליחידה. הלוחם שנורה, ניצל בנס. "אני שומע צעקה שיש פצוע", נזכר פרופ' אש, "אני מבין שהוא נפגע גם בגפיים וגם בחזה, והדבר הכי חשוב זה לקבל את ההחלטה שאפשר להמשיך הלאה, כלומר אפשר להתפנות".
מעכשיו, זו הפכה למשימה משולשת: להציל את חייו של הלוחם שבו ירה קמפל, לחלץ את הלוחמים חזרה בשלום ארצה, ו"לנקות" את השטח במקום ההיתקלות, כך שאיש לא ירגיש שכוח של סיירת מטכ"ל פעל מעבר לקווים והתגלה. אחרי לילה מורט עצבים, שבמהלכו עוד מתלבט הרופא, פרופ' אש, אם צריך לעצור בלב שטח אויב כדי להמשיך טיפול בלוחם הפצוע, הצליחו לבסוף הלוחמים להגיע לשטח ישראל.
למחרת האירוע נערך תחקיר בבסיס היחידה במחנה סירקין. מפקדים מכל התקופות התייצבו סקרנים לשמוע על התקרית. בנוסף, הוזמן קמפל להצגת המבצע אצל הרמטכ"ל דאז, דן שומרון, וסגנו אהוד ברק. גם ראש הממשלה, יצחק שמיר, קיבל ממנו דיווח אישי. הרמטכ"ל שומרון העניק לקמפל צל"ש. גם הלוחם שנורה בפעולה זכה לצל"ש על חלקו בה.
ב-1992 היה קמפל מפקד ההכנות לחיסולו של סדאם חוסיין, שהסתיימו באסון צאלים ב', שבו נהרגו חמישה לוחמים. קמפל הורשע בגרימת מוות ברשלנות. אחרי שנודע חלקו של קמפל באותה תאונת האימונים בצאלים, האשים אותו הלוחם שנורה ונפצע כי סיפק בתחקיר למבצע שבמהלכו נתקלו באויב גרסה לא נכונה לגבי ההתרחשויות.
הוא טען שכבר אז, שנים לפני כן, ניתן היה לראות שקמפל פזיז מדי. ששיקול הדעת שלו מוטעה. ההאשמות הללו פורסמו אז בתקשורת, ולוחמים שקראו את הדברים רתחו מזעם. הם חשבו שמדובר בניצול לרעה של מצבו של קמפל אחרי האסון בצאלים, ובטוחים עד היום שבסיטואציה הבלתי אפשרית שנוצרה במבצע ההוא, קמפל פעל בקור רוח ראוי לשבח.
במהלך הפרק, נשאל קמפל אם ייתכן שההצלחה במבצע שבו התגבר על כוח האויב מעבר לגבול "עלתה לו לראש", גרמה לו להיות יהיר, מה שהביא בסופו של דבר לחלקו באסון בצאלים. "אני לא חושב שזה עלה לי לראש", עונה קמפל, "התפיסה של היחידה היא שבעצם הכול אפשרי. זאת אומרת שכשמישהו אומר לי שמשהו לא אפשרי היום, אני שואל אותו: אתה מומחה למה שלא אפשרי?".
מאז הרשעתו בעקבות אסון צאלים, וקטיעת הקריירה הצבאית המבטיחה שלו, קמפל חי בארצות הברית, ולא חזר לגור בישראל. הוא הפך לאיש עסקים מצליח, וחברות שייסד נמכרו על פי הערכות במאות מיליוני דולרים. הלוחם שנפצע בתקרית בארץ אויב מכהן היום כשופט בבית המשפט המחוזי.
