ביום חמישי הקרוב יתכנסו חברי קיבוץ בארי באמפי של אחד מבתי המלון בים המלח, שבו הם מתגוררים כמפונים כבר חודשים ארוכים, ויקבלו מנציגי צה”ל את עיקרי התחקיר שערך בחודשים האחרונים על ניהול הקרבות לשחרור קיבוצם מכיבוש חמאס ב-7 באוקטובר.
במקביל, יציגו בצה"ל את עיקרי התחקיר למשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן בקרבות בבארי. הממצאים יעלו גם לאגף חדש שייפתח באתר צה”ל, והציבור כולו ייחשף לפרטים הרבים מאירועי אותו היום. הממצאים, באופן טבעי, צפויים להעלות כמה שאלות שהתשובות עליהן לא פשוטות.
העיכוב בתחקיר הקרב
תחקיר הקרב לשחרור קיבוץ בארי מכיבוש חמאס הוא רק אחד מבין סדרה ארוכה של תחקירים צה"ליים שמסתיימים בשבועות אלו סביב מחדלי 7 באוקטובר. הוא מסוכם בימים אלו על ידי הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, לאחר שנערך ע"י אלוף במיל' מיקי אדלשטיין.
למעשה, צה"ל יציג מיום חמישי הקרוב לציבור, אחת לשבוע-שבועיים לערך, את תחקירי המלחמה שנוהלו בצבא. עונת הצגת התחקירים תחל בקרבות המרכזיים שנוהלו בנגב המערבי ביום בו פרצה המלחמה, כמו בשדרות, בניר עוז ובכפר עזה, וקודם כל בקיבוץ בארי, ש-101 מאנשיו נרצחו באותה שבת ועשרות נחטפו לעזה.
הסיבה לכך שהתחקירים נערכו למעלה מחצי שנה מפרוץ המלחמה : כל המפקדים שלחמו ב-7 באוקטובר בשטחי הנגב המערבי או זינקו לגבול לבנון לבלום פלישה אפשרית של חיזבאללה, מצאו עצמם בלחימה ארוכה ותובענית, ולא יכלו להתפנות לתחקיר צבאי שגרתי שמתנהל אחר אירועים משמעותיים. בחודשים האחרונים הוצאו מ"פים, מג"דים ומח"טים משדות הלחימה בדרום ובצפון כדי להשתתף בתחקירים אלו.
ההתנהלות של תא"ל חירם
מפקד אוגדת עזה לשעבר, אלוף במיל' מיקי אדלשטיין, הקדיש שבועות ארוכים לתחקור הקרב בבארי, וצוותו ראיין מאות עדים ישירים ועקיפים על השעות והימים הראשונים של הקרב, עד שהושגה שליטה מלאה על הקיבוץ.
מפקד אוגדה 99, תת-אלוף ברק חירם, קפץ לעוטף מביתו כמו מפקדים רבים בצה"ל, והיה חלק מהחלטה שהתקבלה בפיקוד הדרום בשעות הראשונות: עקב הכאוס ואובדן השליטה בשטח, כל מפקד אוגדה בצה"ל שהגיע לנגב המערבי, קיבל מיד תחת אחריותו אחריות על גזרת לחימה – כמה יישובים או יישוב גדול. חירם הפך בין רגע למפקד "אוגדת בארי" והאזור הסמוך בצפון העוטף, חילק את הכוחות שזרמו ללא הפסקה, מתח גבולות גזרה ותחת לחץ בלתי-אנושי, תוך שבעצמו חתר למגע תחת אש, פיקד על הגדודים והחטיבות ושלל היחידות שהגיעו לאזור הקיבוץ בתוך בלאגן אטומי.
בתוך כך, נאלץ לקבל החלטות הרות גורל ותוך רגעים ספורים, כמו פריצת הימ"מ ל"בית של פסי", בו נהרגה פסי כהן ז"ל וקרובי משפחתה שהתארחו אצלה לרגל חג שמחת תורה. כוח הימ"מ התכוון לפרוץ לבית שבו היו המחבלים ובני המשפחה, ולצורך כך אישר חירם לירות שני פגזי טנק לגג המבנה ולקרבתו, כדי ליצור תבהלה בקרב המחבלים שבחסותה יפרצו לוחמי הימ"מ פנימה, בפיקודו של פקד ארנון זמורה ז"ל, שנהרג במבצע החילוץ בנוסייראת בחודש שעבר.
גם סוגיית ריכוז הכוחות מחוץ לקיבוץ כדי לגבש תמונת מצב לפני שייכנסו לתוכו, בזמן שמאות מחבלים כבר שורצים בפנים, תהיה במוקד התחקיר. יחד עם זאת, לפי הערכות ראשוניות, מסתמן שאין בחלק מהשגיאות של חירם באותן שעות כדי להביא לביטול מינויו למפקד אוגדת עזה.
תחקיר רק בצבא ולא בממשלה
מדוע לא הוקמו ועדות חקירה חיצוניות להתנהלות צבא, קל וחומר ועדת חקירה ממלכתית? מאות קצינים לוקחים חלק בעשרות צוותי תחקור שמונו באביב על-ידי המטה הכללי, חלקם במילואים ואחרים בסדיר, כדי לבחון את התנהלות המערכים הרלוונטיים ולהבין כיצד צה"ל הגיע למחדל שיכול להתחרות בממדי כישלונו רק במלחמת יום הכיפורים, שפרצה 50 שנה ויום לפני ה־7.10.2023.
התחקירים יוצגו בחודשים הקרובים לציבור, יסקרו את התנהלויות פיקוד הדרום, אוגדת עזה, אגף המודיעין על יחידותיו השונות, אגף המבצעים וחילות האוויר והים, עוד מ-2018. בצבא אמרו אתמול שתחקיר בארי יהיה המבחן הראשון לצה"ל במאמצו להשיב את אמון הציבור בצבא, ובפרט של תושבי העוטף, ושהתחקיר יהיה נוקב ומפורט.
יחד עם זאת, בניגוד למלחמת לבנון השנייה, שנתפסה ככושלת מבחינות רבות, הפעם לא הוקמו ועדות תחקור חיצוניות לצה"ל, כמו אז. בממשלה אפילו לא החלו לקיים דיונים על הקמת ועדת חקירה ממלכתית כפי שהיה אחרי או ברקע מלחמות קודמות. בגלל סירובה של הממשלה לכונן בטווח הנראה לעין ועדת חקירה לאסון, התחקירים הצה"ליים יישארו המקור היחיד לציבור להבין כיצד הגענו ל-־7 באוקטובר. ומאחר שהצבא מתחקר רק את עצמו ולא את הדרג המדיני, האשמה תיפול בחודשים הקרובים על צה"ל בלבד.
העיכוב בחילוץ האזרחים
אחד הנושאים המרכזיים שעולים בתחקיר הוא הסוגיה הערכית. ביישובים כמו כפר עזה ובארי התושבים נותרו נצורים בבתים או בממ"דים, בעוד כוחות צה"ל עסקו בפינוי גופות. כך למשל בקיבוץ כפר עזה, תושבים נשארו סגורים בבתים עד למחרת היום, ואיש לא הגיע לחלץ אותם. הקצינים והלוחמים לא הציבו זאת בראש סדר העדיפויות.
"אלו סוגיות שצריכות להיבחן עוד בהכשרה של הלוחמים ובקורסי המפקדים והקצינים. חילוץ אזרחים, בטח במרחב אזרחי, קודם לכל. במקרה הזה היה כשל, ולקח המון זמן עד שהלוחמים נכנסו לבתים וחילצו את המשפחות", אומר אחד האנשים שמעורבים בתחקירים.
5 צפייה בגלריה
קיבוץ כפר עזה. התושבים נשארו סגורים בבתים, בזמן שהכוחות פינו גופות
(צילום: אופיר יונתן)
אחריות המפקדים והמסקנות האישיות
קצינים מפיקוד הדרום בדרגי השטח שהיו אמונים על הגנת עוטף עזה, שקלו להתפטר לפני כשלושה חודשים מתוך תחושת אחריות על מחדלי 7 באוקטובר, אך שוכנעו להישאר כדי להשלים משימות בשטח, כמו הקמת אזור החיץ בגבול הרצועה והשלמת התחקירים של האירועים המרכזיים בגזרתם.
לא מן הנמנע שתחקירי הקרבות בבארי, ובהמשך במקומות כמו ניר עוז, שדרות, כפר עזה, המסיבה בנובה ובנתיב העשרה, ישחררו את ה"פקק", ויאפשרו לאותם מפקדים, חלקם בדרגות אל"מ, לפרוש מתוך תרגום נטילת האחריות למעשים.
יחד עם זאת, עדיין לא ברור אם התחקירים יכללו מסקנות אישיות שכוללות הדחה, וניתן להניח שלא. הסיבה: מציאת ליקויים חמורים בתפקוד המפקדים הקבועים של גזרת אוגדת עזה כבר היה גורמת לסמן למפקדים אלו את הדרך החוצה. "התחקירים הצבאים מיועדים להצגת העובדות, המסקנות והלקחים. אנחנו לא ועדת חקירה", הבהירו בצה"ל.
פורסם לראשונה: 23:42, 08.07.24
