קלרה מרמן, ששוחררה בעסקת החטופים הראשונה אחרי 53 ימים בשבי, ובן זוגה לואיס הר ואחיה פרננדו מרמן שוחררו במבצע צה"ל אחרי 129 יום בשבי, אומרת שהשבר של המשפחות שממתינות הוא הרבה יותר קשה מהשבי עצמו.
בראיון ל-ynet היא אומרת ש"חייבים בכל דרך שכל בית בישראל ירגיש שכולם חוזרים ולא משנה אם זה ילדים, חיילים, מבוגרים או הגופות - כולם חייבים לחזור. יש לנו הזדמנות כרגע עם המשלחת. להפקיר אותם ברגע זה משמעותו גזר דין מוות. ההמתנה לחטופים קשה מהשבי".
(צילום: עידו ארז, שמוליק דודפור)
איך מתקדם השיקום של לואיס ופרננדו?
"הם בסדר. לאט לאט משתקמים. יש הבדל מאוד משמעותי בין התקופה שלנו בשבי, 53 ימים, שזה הרגיש לי נצח בגיהנום, לבין 129 ימים שהם היו שם. זה פשוט קשה לתאר. זה משאיר אותות, זה מביא למצב שונה. זה ברור שהשיקום שלהם משאיר סימנים בגוף ובנפש. אנחנו מאושרים, וגם הם כמובן על החילוץ ההירואי, אבל לכל דבר יש משמעות".
במילים אחרות, גם החילוץ עצמו השאיר עליהם טראומה.
"הם מדברים על זה שברגע של הפיצוץ הם הבינו שזאת לא התקפה של צה"ל שהולך להפיל את הבניין עליהם. בשנייה שהחיילים אמרו להם 'פרננדו ולואיס זה צה"ל אנחנו באים להחזיר אתכם הביתה' הם הרגישו הקלה. גם אם הייתה תופת מסביבם הם הרגישו שהם בידיים הכי טובות. זה ברור שזה משאיר צלקות, אבל מסוג אחר לא כמו החטיפה".
בתור מי שהייתה בשבי, ובני משפחתה חולצו, את מרגישה מחויבות לדבר בשם אלה שעדיין נמצאים שם?
"אני מרגישה שאין דרך אחרת. אני נמצאת בתוך העם הזה, אני ניזונה מכל התמיכה, ואני מזדהה עם הכאב של השבי. רק אחרי שהם חזרו הצלחתי טיפה לנשום. אני לא יכולה לקבל את זה שיש מחיר לחיי אדם. יש לנו הזדמנות עכשיו לקבל חיי אדם, וכל היתר יהיה בהמשך. אני לא פוליטיקאית, אני לא בצבא אני רק חושבת שהייחוד של העם היהודי זה חיי אדם ופדיון שבויים. אנחנו לא יכולים לאבד את המהות ואת הדבר הכי חשוב ליהודי".
יום ההולדת העצוב של דורון בשבי
אחרי שאתמול (ראשון) ציינו בני משפחתו של שלמה מנצור, החטוף המבוגר ביותר, את יום הולדתו ה-86 בשבי החמאס, גם משפחתה של דורון שטיינבכר מציינת את יום הולדתה של דורון: "אנחנו כבר 164 ימים מחכים לאהובים שלנו שיחזרו אלינו ואצלנו מבחינה אישית היום זה עוד יותר קשה כי אחותי דורון שנמצאת בשבי מציינת יום הולדת 31 ואנחנו לא האמנו שנגיע לתאריך הזה ונאלץ לציין אותו בזמן שהיא בשבי. הייתה לנו תקווה שהיא תשוחרר עד אז", מספר אחיה דור. מדורון התקבל אות חיים שצולם ביום ה-107 לחטיפה, ואחיה מציין כי מאז לא התקבלו אינדיקציות נוספות.
מדברים כרגע על עסקה של כ-40 חטופים תמורת מספר רב של מחבלים. איך אתם מרגישים מול המתווה שמתפרסם?
"אנחנו אזרחים פשוטים שפחות מעניין אותנו להיכנס לסוגיות של מחירים, טקטיקות ועניינים פוליטים. אנחנו רוצים את האהובים שלנו בבית. אנחנו מצפים שכמו שאנחנו נוסעים בכל העולם ומדברים בכל מקום ועושים כל מה שאנחנו כאזרחים פשוטים יכולים לעשות בשביל לנסות ולקדם את העניין הזה, שגם המדינה והממשלה יעשו כל מה שהם יכולים בשביל להגיע לעסקה כמה שיותר מהר ולהחזיר את האהובים שלנו. אין זמן, פשוט צריך ללחוץ על זה ולדאוג שהם יחזרו כמה שיותר מהר".
ריאיון אולפן משפחות חטופים דור שטיינברכר, נדב סגל
(צילום: שמוליק דודפור)
נדב סגל, דוד של אליקים ליבמן שחטוף בעזה, אומר כי "באופן אישי אני חושב שכלל שאנחנו נדבר על זה יותר, ככה המחיר של זה יעלה ואנחנו רק מרחיקים עסקאות, לכן הייתי רוצה לדבר על אליקים עצמו. אליקים נחטף אחרי שהוא ביצע מעשי גבורה רבים מאוד. לפי עדויות הוא טיפל בפצועים בנובה וגם ניסה להשיג נשק מהשוטרות שכבר לא יכלו לתפקד שם עד שהוא נחטף. אנחנו כולם מחכים שהוא ביחד עם כל החטופים ישובו הביתה, ואני מקווה מאוד שזה יקרה עוד היום".
הקבינט אישר את המנדט למשלחת בקאטר, אבל העמדה של המשפחה שלכם בדרך כלל היא נגד עסקאות באופן גורף.
"אני יכול להגיד לך שכשאדם הולך לצורך העניין לאיזה שוק במדינה ערבית, והוא נכנס לקנות משהו, ככל שהוא יותר ויותר ידבר על זה ויראה התלהבות מהדבר הזה ויראה שזה מה שהוא רוצה, אנחנו יודעים שהמחיר יעלה. ברגע שהוא קצת יפעיל שרירים בסופו של דבר זה מה שיגרום לזה שהוא יקבל מה שהוא רוצה. אני רוצה להאמין שכולנו מחכים לזה שברגע שכולם חוזרים הביתה הם צריכים לראות בעם הזה אחדות אמיתית כי אנחנו יודעים שככל שהעם שלנו לאורך ההיסטוריה היה מפולג קיבלנו מכות חזקות. ברגע שאנחנו מאוחדים ככה אנחנו מנצחים זה גם חלק מהריפוי של חטופים שחוזרים הביתה -לבוא הביתה לעם מאוחד".
