הוויכוח בין שר הביטחון יואב גלנט ומערכת הביטחון לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפרץ אתמול (רביעי) אל פני השטח, מקורו בהבדלי תפיסות אידיאולוגיות וצבאיות: נתניהו לא רוצה מסיבות אידיאולוגיות וגם על-פי תפיסתו האסטרטגית לערב את הרשות הפלסטינית בשליטה בעזה כתחליף לשלטון חמאס. נתניהו טוען שהרשות הפלסטינית מהווה איום על ישראל כמעט כמו חמאס כי היא נוקטת עמדות אנטי ישראליות ולכן, כמו שאומר נתניהו "אני לא מוכן להחליף את חמאסטן בפתחסטן". לעומתו, במערכת הביטחון טוענים שמעורבות של הרשות הפלסטינית בהנהגתו של אבו מאזן ותנועת הפתח שבראשותו היא בעצם האופציה הסבירה היחידה וכי החלופה לה היא רק שלטון חמאס. האמת היא - שגם נתניהו וגם גלנט לא מזכירים בפומבי שתי אופציות נוספות מלבד המשך שלטון חמאס או שלטון חלופי בסיוע הרשות הפלסטינית.
אופציה נוספת אחת, היא ממשל צבאי ישראלי ברצועה. פירושו של דבר שישראל תשלוט אזרחית ברצועה ולמעשה תהיה אחראית לכלכלתם ורווחתם של תושבי הרצועה ולאכיפת חוק וסדר ברצועה. האופציה הרביעית היא שאף אחד לא ישלוט - כלומר כאוס בנוסח סומלי שבסופו של דבר יביא לזה שחמאס יחזור וימלא את הוואקום שנוצר והתושבים יתחננו בפני הנהגת חמאס שתציל אותם. ברור לגמרי שגם נתניהו וגם שר הביטחון גלנט ומערכת הביטחון שוללים לחלוטין כל אופציה שבסופה חמאס יישאר השלטון האזרחי ברצועה.
אבל נתניהו, בניגוד לגלנט ומערכת הביטחון, לא שולל את האפשרות שיהיה ממשל צבאי ישראלי ברצועה לזמן קצר שינהל גם את החיים האזרחיים, עד שצה"ל ימוטט סופית את חמאס צבאית ואזרחית. ואז, במקום צה"ל, יבוא כוח ערבי-אמריקני שתחתיו יפעל מנגנון פקידים עזתים שאינם אנשי או תומכי חמאס. יש כאלו פקידים. רובם אנשי אבו מאזן וערפאת לשעבר, והרשות הפלסטינית משלמת להם את משכורתם.
לצד זאת, נתניהו צודק באומרו ששום גורם ערבי מאיחוד האמירויות, מסעודיה, מירדן או ממצרים לא יהיה מוכן לבוא למשול בעזה כל עוד חמאס לא מוטט כליל. לכן, על אף שראש הממשלה לא אומר זאת בצורה ישירה, לצד המשך הלחימה בחמאס יהיה בינתיים ממשל צבאי ישראלי ברצועה. הממשל הצבאי יישאר עד שחמאס ימוטט לגמרי, ואז גורם בינלאומי וכוח בין-ערבי ובינלאומי ייכנסו לרצועה לנהל את עניינה האזרחיים ולאכוף בה חוק וסדר. הדבר דומה לפעולת כוח השלום של ארגון מדינות אפריקה, שפועל בכמה מדינות אפריקניות וביניהן ליבריה.
מה שנתניהו לא אומר, אבל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אומר בגלוי, הוא שממשל צבאי ישראלי ברצועה, אפילו אם יהיה לזמן קצר, פותח את הדרך להתיישבות ישראלית מחודשת בחבל עזה - ובעיקר בגוש קטיף שפונה בהתנתקות ב-2005. נתניהו אמר פעם אחת בריאיון לרשת טלוויזיה זרה שישראל לא רוצה לשלוט ברצועה, אבל לא חזר על כך רבות. אתמול עשה זאת בצורה מסויגת ב-CNBC, כשאמר: "אחרי שהחלק האינטנסיבי של המלחמה מסתיים, אנחנו צריכים שיקום. אפשר לעשות זאת בעזרת שחקנים חשובים בקהילה הבינלאומית. הייתי רוצה לראות ממשל אזרחי בעזה עם אחריות צבאית ישראלית. המשמעות היא שהאחריות הצבאית הכוללת תישאר בידי ישראל כדי להבטיח את הביטחון ולמנוע מקבוצות טרור כמו חמאס להתארגן מחדש". הסיבה לכך שנתניהו לא אומר זאת באופן חד וברור ופעמים רבות, היא הלחץ שמפעילים עליו שרי עוצמה יהודית והציונות הדתית שדורשים לחזור ולהתנחל ברצועת עזה. הם רוצים לעשות זאת על כידוני הממשל הצבאי של צה"ל.
נתניהו לא תומך בהם - לא בפומבי ולא מאחורי הקלעים, אבל הוא אינו רוצה להתעמת עם הגוש הדתי-לאומני בממשלה ובקבינט שדורש ממשל צבאי ישראלי לא מסיבות ענייניות-צבאיות, אלא כדי לסלול את הדרך להתנחלות מחודשת ברצועת עזה.
קריסה כלכלית, לצד אבדות
שר הביטחון גלנט, מערכת הביטחון כולה וכן השרים גנץ ואיזנקוט ושרים נוספים החברים בקואליציה, וגם ב"יש עתיד" מתנגדים נחרצות להתנחלות ישראלית מחודשת בחבל עזה, אבל ההתנגדות שלהם לממשל צבאי ישראלי ברצועה "ביום שאחרי" נובעת משיקולים ביטחוניים וכלכליים ולא רק בגלל ההתנגדות למפעל התנחלות מחודש ברצועה. במערכת הביטחון חישבו ומצאו שכדי לכונן ממשל צבאי ישראלי ברצועה צה"ל יצטרך להחזיק קבוע ברצועה, גם אחרי שימוטט סופית את הכוח הצבאי של חמאס, יותר משתי אוגדות לוחמות דרך קבע - מאחר שבצה"ל מעריכים שהלחימה ברצועה תימשך בעצימות משתנה לפחות עוד חצי שנה. הממשל הצבאי יצטרך לבוא רק אחרי שהלחימה תדעך באמת. ומדובר באלפי חיילים ואנשי ממשל - שצה"ל יצטרך להחזיק ברצועה במשך יותר משנה.
הכוח הזה, רוב הזמן סטטי, יספוג נפגעים ואבדות - ושלא לדבר על עשרות מיליונים ליום שתעלה הלחימה עצמה. בנוסף לכך, מדינת ישראל תהפוך מבחינה חוקית לכוח כובש בעזה ברצועת עזה כולה, וכוח כובש כזה על-פי החוק הבינלאומי חייב לספק את צורכי המחיה, התברואה ושאר השירותים והצרכים כמו גם חינוך ובריאות ולממן זאת. הנטל על כלכלת ישראל של שליטה באוכלוסייה של 2.6 מיליון עזתים עלול בנסיבות הנוכחיות למוטט את כלכלת ישראל. נהיה תלויים בצורה נואשת ברצונן הטוב של מדינות המפרץ העשירות ושל ארצות הברית כדי לממן את מה שייתפס ככיבוש חבל עזה על-ידי ישראל.
נדמה לי שמיותר לדבר על מה שנספוג בדעת הקהל העולמית וגם בדעת הקהל הישראלית. חלק ניכר מהציבור הישראלי יראה בממשל צבאי ישראלי בעזה אפילו לזמן קצר מהלך מיותר ומזיק וזה יעמיק עוד יותר את הקרע הפוליטי-חברתי. לכן, מערכת הביטחון כולה וגם העומד בראשה גלנט שוללים ממשל צבאי ישראלי אפילו לזמן קצר - מפני שאין שום ערובה שאחרי שישראל תכונן ממשל צבאי ברצועה, מישהו יסכים לבוא ולהחליף אותה.
אבו מאזן, למשל, העמיד כבר תנאים שבראשם התנאי שישראל תודיע מראש שהיא מסכימה לקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, שחבל עזה יהיה חלק ממנה. לאבו מאזן יש עוד תנאים שהוא מעמיד ומה שיותר חמור - גם סעודיה וגם איחוד האמירויות לא מוכנות להשתלב בכוח בין-ערבי עד שישראל לא תכריז שהיא מוכנה למדינה פלסטינית ותעביר את השלטון ברצועה לגורמים פלסטינים.
לחשוף בשלב ההתהוות
ועדיין, נשאלת השאלה מדוע בחר גלנט לצאת אתמול עם הכרזה כזאת שחושפת את כל הכביסה המלוכלכת בתוך הקבינט במרחב הציבורי. הסיבה הדחופה לכך היא שחברי קבינט מעוצמה יהודית ומהציונות הדתית בתמיכת כמה משרי הליכוד לוחצים על ראש הממשלה להקים ממשל צבאי בעזה כבר עכשיו. נתניהו לא נענה להם לעת עתה, אבל הוא חושש גם להגיד להם "לא" מפורש.
גלנט וגנץ חוששים שבעוד זמן לא רב בן גביר וסמוטריץ' יכופפו את נתניהו ויכריחו אותו להתייצב לצידם בדרישתם להקים ממשל צבאי ישראלי. גלנט ומערכת הביטחון, כאמור, חוששים שזה ייקח משאבים מישראל - ויבוא על חשבון ההתכוננות לעימות עם איראן ועם חיזבאללה בלבנון, ולכן הם נחושים לסכל את המהלך על-ידי חשיפתו בשלב ההתהוות שלו ולא כאשר יהיה מאוחר.
עושה רושם גם שגלנט שמתנגד לחוק הפטור מגיוס בחר בעיתוי הנוכחי לחשוף עוד מחלוקת חמורה עם נתניהו והימין הרדיקלי בקואליציה כדי שהציבור יבין שהממשלה הנוכחית פוגעת פעם אחרי פעם בצורה אנושה באינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל. ומה שהכי גרוע, היא מנציחה את המלחמה במצב של קבע בהוויה הישראלית. גלנט וגנץ כנראה לא ישלימו פוליטית עם הקו הזה של הקואליציה הנוכחית וייתכן שבקרוב מאוד יהיו התפתחויות.
פורסם לראשונה: 23:17, 15.05.24