תאונות הדרכים הן מגפה לכאורה נטולת חיסונים שפרצה כבר עם המצאת המכונית. למעשה, התאונה המתועדת הראשונה אירעה השבוע לפני 126 שנים, אז הרוב עדיין התניידו בכרכרות והמכונית הנדירה נסעה במהירות של שבעה קמ"ש. מאז כמובן התפתחו כלי הרכב באופן משמעותי: הביצועים שלהם השתפרו ובמקביל גברה המודעות של היצרנים שהוסיפו למכוניות יכולות המגבירות את בטיחותן (מיגון, מערכות עזר לנהג ועוד). גם תשתיות התחבורה התפתחו בעזרת כבישים, מדרכות, רמזורים, תמרורים ועוד. ובכל זאת, השבוע החולף והמדמם בכבישי ישראל הזכיר לנו שהמגפה עדיין כאן. למה?
השאלה הפתוחה שנותרה היא כיצד התפתח המרכיב השלישי במערכת התחבורה - הגורם האנושי - שחשוף כיום לעוד ועוד גירויים חיצוניים המשפיעים לרעה על בטיחות הנסיעה. המחקרים מראים שיותר מ-90% מתאונות הדרכים מתרחשות באשמת הגורם האנושי, למשל בשל נהיגה במהירות מופרזת, שימוש בסלולרי, נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, או כגורם תורם בשילוב עם כלי הרכב או התשתית.
בספטמבר 2020 אימצה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה A/RES/74/299 ל"שיפור הבטיחות בדרכים העולמית", והכריזה על הפעולות הנדרשות לשנים 2030-2021, כולל יעד שאפתני למנוע לפחות 50% ממקרי המוות והפציעות. תוכנית פעולה גלובלית פורסמה באוקטובר 2021, ובהתאם להצהרת סטוקהולם היא הדגישה את החשיבות בגישה הוליסטית-כוללת: שיפורים בתכנון הדרכים וכלי הרכב, שיפור החוקים ואכיפתם וטיפול מציל חיים לפצועים בזמן. אולם שום תוכנית לא תוכל לצאת לפועל ללא לקיחת אחריות משותפת של הממשלה, הרשויות, המתכננים ומשתמשי הדרך.
בישראל הבעיה מורכבת במיוחד משום שהאוכלוסייה בארץ גדלה בקצב מהיר יחסית וכך גם הנסועה (קילומטרז'). נכון לכתיבת שורות אלו נהרגו בישראל מתחילת השנה 227 בני אדם, נתון די דומה לשנים קודמות. בתקופת סגרי הקורונה ראינו ירידה מסוימת במספר הקורבנות, אך ברור שסגר אינו פתרון. ולכן נשאלת השאלה - מה כן?
(צילום: סטס קופולו)
כנראה שאין פתרון קסם אחד. אנחנו הרי מדברים על מערכת מורכבת (כלי רכב, תשתיות וגורם אנושי) שמושפעת גם מגורמים סביבתיים כמו תרבות נהיגה, מזג אוויר, מאפיינים דמוגרפיים ועוד. בנוסף, כדי להוציא לפועל תוכניות בטיחות נדרשים תקציב ומשילות. חוסר היציבות השלטונית בארץ בשנים האחרונות בהחלט לא מועיל למצב.
ד"ר עלית אופנהייםייתכן שבעתיד, כשתפקיד הנהג האנושי יצטמצם או אף ייעלם, נזכה לעולם תחבורה בטוח יותר, אבל עד אז צריך למפות את הגורמים העיקריים לתאונות הדרכים ולטפל בהם. איך? על ידי חינוך להתנהגות נכונה בדרכים כבר מגיל צעיר ובמסגרת לימודי הנהיגה; הדרכה והכשרת נהגים (בדגש על נהגים מקצועיים); מתן כלים לשיפור מיומנויות נהיגה ולהתמודדות עם מצבי חירום; מיתון תנועה באזורים מוגדרים בערים (באמצעות הגבלת המהירות ל-30 קמ"ש, הוספת פסי האטה, הגבהת מעברי חצייה); אכיפה וענישה מוגברת וכן באמצעות תשתיות סלחניות בכבישים הרלוונטיים.
על פי ארגון WHO, מדי שנה נהרגים בעולם כ-1.3 מיליון בני אדם בתאונות דרכים ועשרות מיליונים נפצעים. יותר ממחצית מההרוגים הם הולכי רגל, רוכבי אופניים ואופנועים. עבור בני 29-5 תאונות דרכים הן גורם המוות מספר 1. מרבית הקורבנות (93%) הם ממדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. בשורה התחתונה, אין אף אוכלוסייה חסינה ואת זה חשוב לזכור.
ועוד משהו שחשוב לזכור: מאז קום המדינה נהרגו 34,900 אנשים בתאונות דרכים. המשפט הזה צריך לפתוח את מהדורות החדשות מדי יום.
- ד"ר עלית אופנהיים היא מנהלת מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
