י' הייתה רק בת שש כשהוריה עברו מישראל לארה"ב בשל אילוצי עבודה, וכמו שלוש אחיותיה הגדולות ספגה בבית כמות אדירה של ציונות ואהבת ישראל. בזו אחר זו הן חזרו מבוסטון לישראל כדי להתגייס לצה"ל ולשרת בתפקיד משמעותי, ועכשיו הגיע תורה של י', שהתגייסה בתחילת השבוע.
דוגמה אישית לא חסרה בבית: האב הוא ישראלי שהיה טייס בחיל האוויר; האחות הבכורה, סרן (מיל') ע' (24), שירתה ביחידה מובחרת בחיל הים; סגן ע' (22) סיימה קורס טיס ומשרתת כמכוננת טיסה בטייסת 120 בבסיס נבטים; וטוראי ע' (20), בעלת כישורי השירה והמשחק במשפחה, היא זמרת בלהקה צבאית.
1 צפייה בגלריה
אחיות לנשק. מימין: סגן ע', טוראי ע', המתגייסת הטרייה י' וסרן (מיל') ע'
(צילום: יוסי צבקר)
י' (18), שעלתה לישראל לפני ארבעה חודשים במסגרת גרעין "צבר" ונכנסה לתוכנית לחיילים בודדים של "נפש בנפש" וארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF), ידעה כבר בתיכון שתלך בדרכן של אחיותיה. עכשיו היא רוצה להגשים את החלום ולעשות קורס טיס, כמו ע'.
"אין ספק שלאחיות שלי הייתה השפעה על ההחלטה, אבל זה כנראה חלק מה-DNA שההורים שלנו העבירו לנו", היא מספרת על ההחלטה לעזוב את החיים הנוחים בארה"ב ולהתגייס לצה"ל כחיילת בודדה. "הקשר עם ישראל היה חזק ומשמעותי לאורך חיינו. אני יודעת שהשירות יהיה מאתגר, אבל זה מרגש אותי ואני מצפה לחוות ולהתפתח עוד".
בימים אלה היא נמצאת בטירונות של חיילים בודדים בבסיס מחווה אלון, שם היא עוברת את תקופת החניכה שלה בצבא, תוך כדי לימוד השפה והתרבות הישראלית. "אני כאן עם עוד חיילים בודדים, כך שכולנו באותה סירה", היא אומרת. "להיות בלי ההורים זה לא פשוט, המזל שלי זה שהאחיות שלי הכינו אותי, חיזקו אותי ונתנו לי טיפים שאהיה הכי טובה, שאתכונן טוב למבחנים ושאקח את זה בקלות גם כשהמפקדת בדיסטנס והכול מסביב מרגיש קשה".
עבור הוריה, היא מספרת, זה היה בסדר גם אם לא הייתה מתגייסת. "ההורים שלנו תומכים בנו, בין אם נרצה ללכת לצבא ובין אם לא. לכל אחת יש את הדרך שלה, וכשהתבגרתי קצת הבנתי שגם אני רוצה להתגייס. עכשיו אני מאוד שמחה על זה. למרות שרוב חיי גרתי בארה"ב, תמיד הרגשתי שישראל זה הבית שלי והרגשתי שאני צריכה לתת חזרה למדינה ולהתגייס לתפקיד משמעותי. כרגע אני רוצה ללכת בדרך של אחותי ולהתמיין לקורס טיס, ברור לי שזה קשה ומאתגר אבל אני רוצה לפחות לנסות. אם לא טיס אז אלך לתפקיד קרבי".
ל-י' אין הרבה זיכרונות מהחיים בארץ שעזבה כשהייתה ילדה, אבל היא מקווה לעשות עלייה אחרי השירות הצבאי. "יש לי הרגשה שאשאר כאן. כרגע אני מתמקדת בללמוד כל יום ולעבור את המבחנים בציון גבוה כדי שאוכל להתמיין לתפקיד משמעותי".
נויה גוברין, מנהלת התוכנית לחיילים בודדים של נפש בנפש ו-FIDF, בירכה את י' ואמרה: "בנות המשפחה הן ללא ספק תמצית אהבת המולדת ומקור להשראה ולציונות טהורה. לשמחתנו מספרם של צעירים מצפון אמריקה ומהעולם כולו שמבקשים לעלות ולשרת בצה"ל כחיילים בודדים הולך וצומח ואנו משקיעים מאמצים רבים לספק להם את כל התמיכה והמעטפת, וגם את תחושת החיבוק הביתי".
