על רקע המשך הלחימה ברצועת עזה, והביקורת ההולכת וגוברת על ישראל מצד הקהילה הבינלאומית: השגריר הפלסטיני באו"ם ריאד מנסור פנה אתמול (שלישי) במכתב למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בבקשה לקיים החודש דיון במועצת הביטחון בבקשה הפלסטינית לחברות מלאה באו"ם. "אהיה אסיר תודה אם תעביר בקשה זו למועצת הביטחון בהקדם האפשרי", כתב מנצור. עם זאת, יש לציין כי לפי חוקי האו"ם, המזכ"ל מחויב להעביר את הבקשה למועצת הביטחון באופן מיידי.
הרשות הפלסטינית מוגדרת מאז 2011 כמדינה משקיפה באו"ם, מאז שבקשתה המקורית להצטרף כחברה מלאה לא צלחה. כדי להתקדם להצבעה על הצטרפות בעצרת הכללית של האו"ם, הפלסטינים יצטרכו לקבל את התמיכה של תשע מתוך 15 מדינות החברות במועצת הביטחון, ללא וטו של אחת המדינות הקבועות - ארה"ב, בריטניה, צרפת סין ורוסיה.
אולם, לפי הפרוצדורות שנקבעו באו"ם לצירוף מדינה חברה חדשה, עוד לפני הצבעה במועצה - נשיא מועצת הביטחון צריך למנות ועדה מיוחדת שתגבש המלצה בנוגע לבקשה. רק אם הוועדה ממליצה בחיוב על צירוף המדינה, מועצת הביטחון מצביעה על ההמלצה.
גם במידה ותתקיים הצבעה במועצת הביטחון, כלל לא ברור שהפלסטינים יצליחו לגייס רוב של תשע מדינות. בעוד שש מדינות ככל הנראה יתמכו בבקשה הפלסטינית - סין, רוסיה, אלג'יריה, גיאנה, מוזמביק וסיירה לאון, ושתי מדינות שנוטות לתמוך - סלובניה ומלטה. רק לפני כשבועיים, הכריז ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס כי מדריד הסכימה עם מנהיגי אירלנד, מלטה וסלובניה לנקוט צעדים ראשונים לקראת הכרה במדינה פלסטינית - והיום אמר שר החוץ שלו חוזה מנואל אלברס שספרד רואה מקום להכרה במדינה פלסטינית ריבונית - ועל כן יהיה מקום להכיר בה גם כחברה מלאה באו"ם. מנגד, יש עוד כמה מדינות חברות במועצת הביטחון שעומדות על הגדר כרגע, בהן צרפת.
אם הבקשה תזכה לרוב הנדרש במועצת הביטחון, ארצות הברית תידחק לפינה בה היא תצטרך לקבל החלטה -האם היא מטילה וטו על ההחלטה? לפי הערכות ולאור המדיניות המסורתית של ארה"ב, יותר סביר שהיא תטיל וטו על ההחלטה. מנגד, האמריקנים תמיד יכולים לקבל החלטה שהם עושים שינוי במדיניות שלהם, ובעצם כופים מדינה פלסטינית על ישראל.
במידה שהבקשה תאושר במועצת הביטחון, הפלסטינים יצטרכו תמיכה של שני שליש מהמדינות החברות, שנציגיהן יהיו נוכחים בעצרת. אישור הבקשה בעצרת מעניק באופן מיידי למדינה הפונה מעמד של חברה מלאה באו"ם.
כבר בשנת 2011 הפלסטינים הגישו בקשה לחברות מלאה באו"ם, אך הצעד נכשל לאור חילוקי דעות בוועדה המיוחדת של מועצת הביטחון, שלא הצליחה לקבוע האם יש להמליץ על צירוף הפלסטינים. כישלון זה הוביל לאימוץ החלטת עצרת האו"ם 67/19, שהעניקה לפלסטין כאמור את המעמד "מדינה-לא-חברה" באו"ם ("Non-Member State").
