שש שנות מאסר בפועל ושנה על תנאי נגזרו היום (רביעי) על נורית שמייב (37) מפרדס חנה, שהציתה את בן זוגה לשעבר וגרמה לו לפציעות קשות. בנוסף נגזר עליה לשלם לו פיצוי בסכום של 60 אלף שקלים.
שמייב ויניב אימנילוב, תושב פרדס חנה בן 29, היו בני זוג ונפרדו במהלך נובמבר 2020. בין השניים התגלע סכסוך על רקע כספי. ב-15 בנובמבר, משעות הצהריים המאוחרות ועד שעות הערב, התווכחו השניים בקשר לעניין הכספי באמצעות התכתבויות ביניהם. בכתב האישום נטען כי במהלך ההתכתבויות השתמש אימנילוב בביטויים שפגעו בנאשמת.
בשעה 20:00 בערב פנתה שמייב לאחיה וביקשה ממנו לנסוע עמה לבית הוריו של אימנילוב, שם שהה. במהלך הנסיעה עצרה שמייב בתחנת דלק ומילאה בדלק בקבוק שאיתרה במכוניתה. כאשר הגיע אל כתובת המגורים, שלח האח הודעה לאימנילוב וביקש כי ירד למטה. במקביל, החנתה שמייב את המכונית.
כעבור מספר דקות ירד אימנילוב למטה, פגש את אחיה של שמייב ולחץ את ידו. השניים החלו לשוחח, כאשר לפתע הגיעה שמייב למקום, שפכה את החומר הדליק על בן זוגה לשעבר והציתה אותו. מיד לאחר מכן, נמלטה מהמקום.
אימנילוב פונה לבית החולים הלל יפה במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם. למחרת הועבר למחלקת כוויות בביה"ח שיבא בתל השומר. הוא עבר סדרת טיפולים קשים. כתוצאה מההצתה, נגרמו לו כוויות מדרגה 2, בראש, בפנים, בצוואר, בחזה, בגב, במותן ימין ובשתי הידיים, בשטח כולל של 30% מגופו.
תחילה ייחסה המשטרה לשמייב חשד לניסיון רצח באכזריות מיוחדת, אך בהמשך הגישה נגדה פרקליטות מחוז חיפה כתב אישום בגין חבלה בכוונה מחמירה. בתסקיר שירות המבחן בעניינה, לקחה שמייב אחריות מלאה על המעשה והביעה חרטה. היא ביקשה את סליחתו של בן זוגה לשעבר וביטאה נכונות לשאת בהשלכות מעשיה.
התביעה עמדה על חומרת מעשיה וביקשה לגזור עליה עונש מאסר בפועל שינוע בין 8 ל-12 שנות מאסר. מנגד ביקשו סנגוריה של שמייב, עורכי הדין שי לוי וגיא מימון ,מבית המשפט להביא בחשבון את העובדה כי לעבירה בה הורשעה הנאשמת קדם ויכוח בנוגע לעניין כספי, במהלכו התגרה המתלונן בנאשמת והטיח כלפיה וכלפי ילדיה מילים בוטות. הם ביקשו לגזור עליה עונש שינוע בין 4 ל-8 שנות מאסר.
"אני מצטערת על מה שעשיתי", אמרה שמייב לפני גזירת עונשה, "אין למעשה הזה כל צידוק. המעשים שלי פגעו באופן קשה במתלונן ובמשפחתו. אני מתפללת שהוא יוכל להתאושש. היו לי חיים קשים ומורכבים. כשאני עוברת הליך טיפולי, אני מבינה שהדברים שעברתי בעבר הם אלה שהובילו אותי לביצוע המעשה. אני מבקשת שבית המשפט ינהג בי במידת הרחמים ויביא בחשבון את המחיר הכבד שאני והילדים שלי משלמים".
השופט אמיר טובי ציין בגזר הדין כי עבירת החבלה בכוונה מחמירה הינה החמורות שבעבירות האלימות, ולא בכדי ראה המחוקק לקבוע בצדה עונש מחמיר של 20 שנות מאסר. "הערך המוגן שנפגע מביצוע עבירה זו הוא הערך של שלמות גופו וקדושת חייו של האדם", ציין.
השופט הוסיף כי הוא מביא בחשבון את הודאתה של שמייב, שניתנה לפני שמיעת הראיות בתיק וחסכה את הצורך בשמיעת מספר רב של עדים ובראשם המתלונן. "הודאה זו הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר והיא מבטאת נטילת אחריות מצד הנאשמת על מעשיה".
"לא אכחד כי שליחתה למאסר של אם יחידנית המטפלת בגפה בשני קטינים, שהגדול שבהם בן 7, אינה פשוטה. בית המשפט רשאי להתחשב במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במידת הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם. אין חולק כי ילדיה הקטינים של הנאשמת כמו גם משפחתה שהתגייסה לסייע בידה, ישלמו מחיר כבד על מעשיה, על לא עוול בכפם. גם שיקול זה נלקח בחשבון בעת גזירת עונשה של הנאשמת".
עורכי הדין שי לוי וגיא מימון אמרו בתום הדיון כי "גזר הדין מאוזן בנסיבותיו המיוחדות".
