טקס פרס ישראל, שנועל מדי שנה את אירועי יום העצמאות, נערך הערב (שלישי) במתכונת מעט שונה, בצל המלחמה. הטקס הועבר השנה בשידור חי מהעיר שדרות - ללא נוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו שבחר "לדלל נוכחות" בטקסים השנה. בטקס מוענקים פרסי ישראל על תרומה מיוחדת בתחומים שונים ל-15 חתנים וכלות. הטקס נערך בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר החינוך יואב קיש, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, ראש העיר ירושלים משה ליאון וראש העיר המארחת אלון דוידי. ynet העביר בשידור ישיר את טקס פרס ישראל השנתי.
טקס פרס ישראל ביום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל
(צילום: מזמור הפקות)
אחרי הסערות שקדמו לטקס, איש העסקים איל וולדמן קיבל את פרס ישראל בתחום יזמות וחדשות טכנולוגית משר החינוך קיש. בצל החשש ממחאה בטקס, ואחריו הבהרותיו של וולדמן כי לא ינצל את הטקס להבעת מחאה, השניים לחצו יד ואף ניהלו "שיחה צפופה" בת כמה שניות. גם הרב הראשי יצחק יוסף, שהבחירה בו עוררה זעם בצל אמירתו בזמן המלחמה כי אם יכריחו חרדים להתגייס - הם יטוסו לחו"ל, קיבל פרס ישראל בתחום ספרות תורנית ומשפט עברי. עתירות נגד זכייתו בפרס נדחו על ידי שופטי בג"ץ.
בנאום המסורתי של שר החינוך בטקס, הזכיר קיש את העובדה שהטקס מתקיים בצל המלחמה. "בימים המורכבים האלה, קשה להעניק פרסים ולחגוג. ולכן, בחרנו להתמקד השנה בפרס ישראל לתקומה, גבורה אזרחית וערבות הדדית. חוסנה הלאומי של מדינת ישראל אינו מבוסס רק על טנקים, מטוסים ופצצות. הוא מבוסס על רוח הגבורה, אהבת האדם והארץ, על המצאות ומחקרים פורצי דרך, על תרבות ואומנות ועל מפעלי חיים של היחיד למען האומה".
קיש הוסיף כי "טקס פרס ישראל מתארח היום כאן בעיר שדרות, תחת הצל הכבד של אירועי 7 באוקטובר. יום שבו שר ההיסטוריה שלח לנו תזכורת עם כוכבית אזהרה, שמושגים כמו חירות ועצמאות מדינית אינם מובנים מאליהם. במיוחד לא לנו, היהודים. אלו ימים מורכבים. הפצעים של 7 באוקטובר טרם הגלידו, עשרות אלפים מפונים מבתיהם, 132 חטופים עדיין נמצאים בשבי החמאס, וברגעים אלו ממש חיילינו נלחמים ולצערנו גם יש בהם שמוסרים את נפשם להגנת המולדת. מגש הכסף נמתח מתש"ח ועד תשפ"ד".
לדברי קיש, "העם שלנו תמיד ראה בחינוך יסוד מרכזי בקיומו, העומד על שתי רגליים – החינוך לִמצוינות מצד אחד, והחינוך לערכים מצד שני. הזוכים והזוכות בפרסים הערב – מגלמים את שתי הרגליים האלה, שעליהן מושתת החינוך שלנו – מצוינות וערכים. יש כאן שזוכים על עבודתם המדעית, האקדמית, ויש על הפעולות הערכיות שעשו ב-7 באוקטובר או בימים שאחריו. אחרי שנה מקוטבת כל כך, אחרי שכמעט הדרדרנו למלחמת אחים, מאז 7 באוקטובר ראינו את עם ישראל במיטבו".
"ראינו גילויים של ערבות הדדית, עזרה הדדית, אנשים שיצאו להציל את אחיהם, בלי לבדוק אם חבשו כיפה או כובע, אם הצביעו ימין או שמאל, בלי לשאול אם השתתפו במחאה או ברפורמה, אם הפגינו בעד או נגד הממשלה. בלי שום שאלה, יצאו אנשים מן היישוב, רצו אל מול פני האש, סיכנו את חייהם, כדי להציל חיים, כדי לומר 'את אחיי אנוכי מבקש'. גילנו שדור תש"ח ודור תשפ"ד עשויים מאותו החומר".
כשעתיים לפני הטקס, חמישה חתנים שקיבלו היום את פרס ישראל, מסרו הצהרה ובה הם קראו לממשלה: "שחררו את החטופים עכשיו, גם במחיר פשרה כואבת".
דבריו של חתן פרס ישראל, פרופ' צבי מזא"ה, בהצהרת חתני פרס ישראל לפני הטקס
חתני הפרס שחתומים על ההצהרה: הפרופ' גרשון בן שחר, זוכה פרס ישראל בתחום חקר הפסיכולוגיה; הפרופ' יעקב ריטוב, זוכה פרס ישראל בתחום חקר הסטטיסטיקה; הפרופ' חגי ברגמן, זוכה פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים; הפרופ' צבי מזא"ה, זוכה פרס ישראל בתחום חקר הפיזיקה; ואיל וולדמן.
"טקס פרס ישראל שאנחנו עומדים בפתחו מתקיים בעת צרה לישראל, ומצב החטופים בעזה מעכיר את השמחה והגאוה של כולנו", אמר הפרופ' מזא"ה בפתח ההצהרה, "אנחנו עומדים כאן לפניכם כדי לקרוא לממשלת ישראל לעשות הכל כדי להביא לשחרור החטופים מיד. כחברה וכמדינה אנו חייבים להוציא לחפשי את האנשים והנשים שנחטפו אחרי שהופקרו על ידי המדינה וצה"ל. גם המטרה הצודקת של המלחמה בחאמס אינה יכולה לבוא לפני חובתנו כחברה וכמדינה לעשות הכל למען החטופים".
לדברי החתומים על ההצהרה, רובם אנשי מדע, "כאנשים שעוסקים כל ימיהם במדע ומשתדלים לתרום לקידומה של הרוח האנושית, בישראל ובעולם, אנו דורשים מן הממשלה וממנהיגיה - לא להיכנע לקיצונים שמעוותים את הסדר הציבורי הראוי, לשמור על צלם האדם שבנו ולהילחם באופן הראוי לעם היהודי".
חתני הפרס טוענים כי אם לא יוחזרו החטופים מיד - לא תהיה לנו תקומה כחברה "אם נתמהמה עד שיהיה מאוחר מדי עבור החטופים". "אנחנו דורשים - שחררו אותם עכשיו, גם במחיר פשרה כואבת", סיכמו.
אלה 15 חתני וכלות פרס ישראל
פרסי ישראל למפעל חיים הוענק למפיק הקולנוע משה אדרי וחברת הכנסת לשעבר עדנה סולודר ז"ל, שההודעה על כך נמסרה ביום הלווייתה.
פרס ישראל בחקר הפסיכולוגיה הוענק לפרופ' גרשון בן שחר, פרס ישראל בחקר מדעי החיים הוענק לפרופ' חגי ברגמן, פרס ישראל ביזמות וחדשנות טכנולוגית הוענק לאיש העסקים ומייסד מלאנוקס איל וולדמן, פרס ישראל בחקר המתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסת מחשבים הוענק לפרופ' ויטלי מילמן, פרס ישראל בחקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה הוענק לפרופ' יעקב ריטוב, פרס ישראל בתחום חקר הפיזיקה הוענק לפרופ' צבי מזא"ה.
פרס ישראל בספרות תורנית ומשפט עברי הוענק השנה לרב הראשי לישראל יצחק יוסף, לאחר שבג"ץ דחה את העתירות נגד זכייתו בצל אמירותיו שעוררה סערה בזמן המלחמה.
פרס ישראל בתחום ספורטאים מצטיינים הוענק לכדורסלן העבר ואגדת מכבי תל אביב מיקי ברקוביץ', פרס ישראל בתחום התקשורת והתקשורת החזותית הוענק לעיתונאי "ידיעות אחרונות" שלמה נקדימון, שהיה אחראי לשלל חשיפות וראיונות בלעדיים, פרסם ספרי מחקר וזכה בעבר בפרסים ואותות הוקרה, ביניהם פרס סוקולוב ופרס מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים.
פרס ישראל בתחום התקומה הוענק השנה לראשונה, בצל המלחמה ברצועת עזה. בתחום הגבורה האזרחית הוענק פרס ישראל למנחם קלמנזון ואיתיאל זוהר ("צוות אלחנן") - וכן לאלמנתו של אלחנן קלמנזון - שנפל בקרבות ב-7 באוקטובר. כשהשלושה קיבלו את הפרס, כל הקהל באולם נעמד על רגליו והריע.
פרס ישראל בתחום הערבות ההדדית וענק לד"ר כוכב אלקיים-לוי, שהייתה בין הראשונות שעסקו בחקר ובהסברה של פשעי המין שהתרחשו על ידי חמאס ב-7 באוקטובר, וכן לד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית.
"בשבת בצהריים אלחנן, אחי שכה חסר לי ביום הזה, קרא לי ולאיתיאל לצאת איתו לדרום. את אחיי אנוכי מבקש. ידענו את הסכנה ולמרות הפחד לא שאלנו את עצמנו למה אנחנו עושים את זה, הלמה היה ברור. למרות הפחד לא יכולנו להפסיק, כאשר אתה יודע שאחיך בסכנה אין לך חופש בחירה", אמר מנחם בנאום בשם הזוכים בפרס - וחזר לשעות הראשונות של הטבח בעוטף.
"בשביל אח עושים הכול", אמר מנחם בקול חנוק מדמעות, "כמו כל אהבה לאח, לא משנה כמה מבקשים ממך להסביר, לא תמיד ניתן להסביר מה הופך את אחיך לכה מיוחד". הוא התייחס לעובדה שגם אייל וולדמן, זוכה הפרס השנה, איבד את בתו דניאל ב-7 באוקטובר: "במרחק דקות ספורות מהמקום בו נפל אלחנן, נרצחה דניאל. יחד נמשיך את המסע המופלא של העם הזה". מנחם הזכיר גם את רבבות תושבי הדרום והצפון שעדיין פליטים בארצם, יותר משבעה חודשים אחרי הטבח, ואת 132 החטופים שעדיין מוחזקים בשבי ברצועת עזה.
הוא חתם את נאומו במילים שכתב אחיו לאלמנתו שלומית: "האמנתי בדרך, האמנתי בשוב עמנו לארצנו האמנתי במעשה קטן שמחולל הרבה. אם אמות שיזכרו ויזכירו שאין מדובר בעוד מלחמה או אינתיפאדה, מדובר במלחמה ארוכה וצודקת".
פורסם לראשונה: 17:05, 14.05.24
