ב-7 באוקטובר 2023, על רקע התמונות ששודרו ברחבי העולם מהטבח הרצחני של חמאס ביישובי העוטף והדרום, צפה ראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור איסמעיל הנייה ממקום המסתור שלו בקטאר במסך הטלוויזיה, וחייך לצד מנהיגים נוספים לנוכח המראות של השתלטות המחבלים על ג'יפ של צה"ל. "בואו נישא תפילת תודה על הניצחון הזה לעם שלנו ולאומה שלנו", אמר אז הנייה כשלצידו בין היתר מי שכיהן כסגנו סאלח אל-עארורי. הסגן חוסל בביירות בירת לבנון בינואר השנה בתקיפה שמיוחסת לישראל, הראש חוסל הלילה (בין שלישי לרביעי) בטהרן בירת איראן.
אסמעיל הנייה בביקור בטהרן
הנייה (62), שזכה לכינוי "הפנים הקשוחות של הדיפלומטיה הבינלאומית של חמאס", נולד ב-1962 במחנה הפליטים שאטי ברצועת עזה, בן למשפחת פליטים דלת אמצעים שמוצאה מהכפר ג'ורה בסמוך לאשקלון. בנערותו שיחק בקבוצות כדורגל מקומיות. הנייה למד ספרות ערבית באוניברסיטה האיסלאמית בעזה, ובמהלך לימודיו הפך לפעיל בתנועה האיסלאמית.
ב-1987 סיים הנייה את לימודיו, באותה שנה שבה פרצה האינתיפאדה הראשונה. הוא נטל חלק במחאה האלימה ובשל כך נעצר פעמיים לתקופות קצרות על-ידי ישראל. ב-1989 נכלא לשלוש שנים בכלא קציעות. עם שחרורו מהכלא ב-1992, גורש ללבנון במסגרת גירושם של מאות אנשי החמאס (בהחלטת ממשלתו של יצחק רבין). ב-1993 שב הנייה לעזה ומונה לדיקן האוניברסיטה האיסלאמית בעזה.
לאחר שחרורו של מייסד חמאס השייח אחמד יאסין מהכלא הישראלי ב-1997, מונה הנייה לעוזרו האישי. בתפקידו זה החל הנייה לבסס את מעמדו הפוליטי. קרבתו האישית למנהיג הארגון סייעה לו בחיזוק סמכותו אל מול פעילי חמאס. ככל הידוע, הנייה מיעט להתערב בפעילות הטרור של הארגון ומיקד את מאמציו לתחום פעילותה החברתית: הקמתן ותפעולן של אגודות צדקה ומערכות חינוך ובריאות.
בדצמבר 2001 הנייה נעצר על-ידי כוחות הביטחון הפלסטיניים יחד עם כמה פעילי חמאס נוספים, אולם העצורים שוחררו כעבור זמן קצר. בספטמבר 2003 נפצע קל כאשר ישראל ניסתה לחסל את השייח יאסין. במרץ 2004, בעקבות שורת פיגועים, הכריזה ישראל על התרת דמם של ראשי הארגון. ב-22 במרץ באותה שנה חוסל אחמד יאסין, וחודש לאחר מכן חוסל מחליפו בהנהגה - ד"ר עבד אל-עזיז אל-רנתיסי. כמו כן, חוסלו כמה אישים נוספים בהנהגת הארגון. חיסול מרבית הנהגת חמאס הותיר את הנייה כאחד האישים הבולטים בארגון הטרור בעזה ובשטחי יהודה ושומרון.
לקראת הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בינואר 2006, מונה הנייה לראש רשימת חמאס בבחירות ומועמדה לראשות הממשלה, בין היתר בשל הימנעותו מפעילות טרור באופן גלוי. לאחר ניצחון חמאס בבחירות, הטיל יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן על הנייה להרכיב את הממשלה הפלסטינית החדשה. במרץ 2006 זכתה ממשלתו של הנייה לאישור המועצה המחוקקת (הפרלמנט הפלסטיני) והחלה בכהונתה.
ממשלת החמאס והנייה בראשה הוחרמו על-ידי מרבית מדינות העולם המערבי (חרם שאותו הובילה מדינת ישראל). מהלך זה צמצם במידה ניכרת את הזרמת הכספים מאותן מדינות לרשות הפלסטינית, והביא לפגיעה קשה ברמת החיים של התושבים הפלסטינים בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה. במקביל סבלו התושבים מערעור היציבות השלטונית בעקבות עימות שהלך והתגבר בין חמאס לפתח (שביקש לשמר את מעמדו בהנהגה הפלסטינית), והגיע לכדי התנגשויות אלימות.
על-מנת להביא לסיום החרם הבינלאומי וליישוב הסכסוך בין שני הארגונים, החל ב-2006 משא ומתן ביניהם להקמת ממשלת אחדות. המשא ומתן נמשך כמה חודשים וכלל משברים ועימותים רבים, אך לבסוף בחסות ערב הסעודית נפגשו מנהיגי שני הצדדים בעיר מכה והגיעו להסכמה. במרץ 2007 זכתה ממשלת האחדות חמאס-פתח, עדיין בראשות הנייה, לאמון המועצה המחוקקת הפלסטינית והחלה בכהונתה.
למרות הקמת ממשלת האחדות, העימות האלים בין חמאס לפתח המשיך להתקיים בעוצמות שונות, בעיקר בשטחי רצועת עזה. ביוני 2007 הגיע העימות לשיא כאשר כוחות חמאס השתלטו על מעוזי פתח ברצועת עזה. התנגדות כוחות פתח למתקפה הנרחבת הייתה חלושה, ותוך זמן קצר השיג חמאס שליטה מלאה בכל שטחי הרצועה. בעקבות המהלך הודיע אבו מאזן על פירוק ממשלת האחדות חמאס-פתח והקמת ממשלת חירום בראשות סלאם פיאד. מנגד הודיע חמאס כי הממשלה בראשות הנייה תמשיך לפעול כסדרה.
ב-2007 החליט נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן לפטר את הנייה מתפקיד ראש הממשלה בעקבות עימותים עזה. בחמאס סירבו לקבל את ההחלטה והנייה המשיך לשלוט ברצועה. הנייה הוביל את חמאס במבצע עופרת יצוקה ב-2008, ולא נראה בציבור מחשש לחייו. הוא היה חלק ממובילי עסקת שליט ב-2011. שלוש שנים לאחר מכן, הפציץ חיל האוויר את ביתו של הנייה במהלך מבצע צוק איתן, אולם הוא לא שהה בו באותה העת. ב-2017 נבחר יחיא סינוואר למנהיג חמאס ברצועה והחליף את הנייה שעבר להתגורר בדוחא בירת קטאר.
נואם פופולרי, מיליארדר
הנייה היה בעל יכולות רטוריקה גבוהות ונחשב לנואם טוב ופופולרי. הוא חי במלונות בקטאר ובטורקיה, נהג לטוס במטוסים פרטיים ולפי העיתון הגרמני "בילד" הונו נאמד ב-2.5 מיליארד דולר. הערכות שונות קבעו כי הונו אף גבוה יותר. בין היתר דווח כי הנייה רכש אדמה בשאטי בעזה בשווי ארבעה מיליון דולר, ולאחר מכן רכש עוד נכסים שרשם על שמם 13 ילדיו.
הבולטים מילדיו הם הגדולים מקרבם - מעאז ועבדל סלאם, שתועדו לא פעם מבלים בבתי מלון יוקרתיים באיסטנבול ובדוחא. מעאז ידוע במיוחד בסגנון חייו הראוותני, כפי שהעידו התכשיטים שרכש בחנויות ברצועת עזה ובקטאר. השניים תועדו באינסטגרם בבתי מלון באיסטנבול ובדוחא. בעיתון הסעודי "אילאף" פורסמה כתבה על אחד הבנים, שכותרתה: "מעאז הנייה - חיים של פזרנות, אלכוהול ונשים". אחיו עבדל סלאם הוקע לאחר שהתגלה כי העביר לחשבונו כספים במסגרת תפקידו כשגריר הספורט במועצת השורא של חמאס.
בסוף השנה שעברה חשף דובר צה"ל עדויות נוספות לעומק הנתק שבין בכירי חמאס לבין התושבים ברצועת עזה ולפערים המעמדיים שבין ההנהגה לבין העם. במהלך הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועה נתפסו מסמכים וקבלות על סך אלפי דולרים מרכישת תכשיטי יוקרה על-ידי אחד מבניו של הנייה. לפי דובר צה"ל, סכום הכסף שהוצג על גבי קבלה אחת שווה למשכורת של כמעט שנתיים עבור התושב העזתי הממוצע.
בניו של איסמעיל הנייה שולטים בענף הנדל"ן בעזה. יש להם גם גנרטורים חשמליים שבאמצעותם הם מוכרים חשמל לתושבי עזה, בזמן שהם מקבלים אותו בחינם. בעזה מספרים כי בניו של הנייה נחשבים לשתייני אלכוהול ולבליינים, הנוהגים לחגוג במועדונים המפוארים ביותר בליווי נשים שאינן נשותיהם.
הפגיעות בקרובים במהלך המלחמה, הצו בהאג
ב-8 באוקטובר, יום לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, קיבל הנייה שיחת טלפון מנשיא איראן דאז איברהים ראיסי (שנהרג בהתרסקות מסוק במאי). "מחת את האומה האיסלאמית עם היוזמה הזו, זה ניצחון", אמר ראיסי להנייה על הטבח שממדיו באותם רגעים עדיין לא היו ידועים עד הסוף.
הנייה מצידו הודה לראיסי על השיחה, ועל עמדת איראן. הוא אמר אז כי ההתנגדות הוציאה מאיזון את ישראל, "והצליחה להסתער על עמדותיה ולהרוג וללכוד מאות". הנייה ניסה להצדיק את מתקפת הפתע שזכתה לגינויים חריפים ממדינות המערב כך: "בסיס הקרב הזה הוא מה שעושה האויב הציוני בירושלים וניסיונותיו לשלוט על מסגד אל-אקצא, לכפות עליו ריבונות ולחלק אותו, בניגוד לסטטוס קוו".
אחרי שישראל הודיעה כי אף אחד ממנהיגי חמאס אינו חסין, הבין הנייה ששהותו בדוחא בירת קטאר עלולה להוביל לסיום חייו. הוא נע בין קטאר לטורקיה, ובשלב מסוים בתחילת המלחמה נחשף כי בכוונתו להגיע לאיראן. קצת יותר מחודש אחרי הטבח, נפגש הנייה בקטאר עם נשיאת הוועד הבינלאומי של הצלב האדום כדי לקדם נושאים הומניטריים שקשורים למלחמה ובכללם החטופים שנלקחו לשבי חמאס בעזה. הנייה בחר אז לא להתייחס לפגישה.
חודש לאחר טבח 7 באוקטובר נהרגו בתקיפה ישראלית ברצועה נכדו הגדול ואחת מנכדותיו. באפריל השנה נהרגו שלושה מילדיו ושלושה מנכדיו בתקיפה ישראלית במחנה הפליטים שאטי. ביוני נהרגה אחותו בתקיפה בשאטי. זמן קצר לאחר פרסום חיסול ילדיו, עלה הנייה לשידור חי מקטאר ברשת אל-ג'זירה ואמר: "עם הכאב והדם האלה, אנחנו יוצרים תקווה, עתיד וחופש עבור עמנו, מטרתנו והאומה שלנו".
הוא הוסיף: "כמעט 60 מבני משפחתי שהידים, כמו כל העם הפלסטיני, ואין הבדל ביניהם. כל העזתים שילמו מחיר יקר בדם ילדיהם - וגם אני. הכיבוש מאמין שבאמצעות הכוונה לבני מנהיגים הוא ישבור את נחישותו של עמנו. אנחנו אומרים לכיבוש שהדם הזה רק יגרום לנו להיות איתנים יותר בעקרונותינו ובדבקותנו בארצנו. מותם של בניי לא ישפיע על דרישות חמאס להפסקת אש".
במאי השנה הודיע קארים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כי הוא ביקש לנוכח המלחמה להוציא צווי מעצר בגין פשעי מלחמה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף וגם ראש הלשכה המדינית של חמאס הנייה.
התובע הכללי חאן ציין כי האישומים נגד סינוואר, הנייה ודף כוללים "השמדה כפשע נגד האנושות, רצח כפשע נגד האנושות, לקיחת בני ערובה כפשע נגד האנושות, אונס ומעשים אחרים של אלימות מינית כפשעים נגד האנושות, יחס אכזרי כפשע מלחמה ופגיעה באופן חמור בכבוד האישי כפשע מלחמה". חאן הוסיף אז: "העולם היה בהלם ב-7 באוקטובר כשאנשים נקרעו מחדרי השינה שלהם, מהבתים שלהם, ומהקיבוצים שלהם בישראל. אנשים סבלו מאוד".
