אורה רובינשטיין, דודתו של בר קופרשטיין שנחטף לעזה לפני 187 ימים ומאז נמצא בשבי חמאס, התקשתה לעצור את הדמעות כשצפתה הבוקר (רביעי) בריאיון של אחיינה מ-2020 ל-ynet. "זה משהו שלא ראיתי וזה הפתיע אותי", אמרה רובינשטיין. "אני מקווה שהוא כמו כל המשפחה שלנו חזק, ושהוא יתמודד עם זה".
הריאיון עם אורה רובינשטיין
(צילום: אסף חן)
קופרשטיין, שציין ב-1 באפריל את יום הולדתו ה-22, נחטף ב-7 באוקטובר ממסיבת ה"נובה" בקיבוץ רעים שבה עבד כמאבטח ללא נשק. על-רקע הניסיונות להגיע למתווה לעסקת חטופים חדשה, אמרה דודתו: "אין שום תחושה אופטימית עד שלא נדע את התנאים ומה הולך להיות בתוך העסק. אתה מרגיש שכאילו יום ככה ויום ככה, זו ממש רולטה רוסית".
מאז פרסום תיעוד החטיפה לפני יותר מחצי שנה, לא קיבלה המשפחה שום אותו חיים מקופרשטיין. הדיווחים שלפיהם השלב הראשון של העסקה יכלול רק שחרור הומניטרי של נשים, מבוגרים ופצועים, לא מוסיפים למתח שבו שרויה משפחת הצעיר. "מהיום הראשון היה לנו את החשש הזה והוא כל הזמן מלווה אותנו", אמרה רובינשטיין. "אנחנו יודעים שבר לא יהיה בין הראשונים שיחזרו וזה הדבר הכי קשה שיכול להיות".
הדודה אמרה עוד: "אם להורים אחרים יש כרגע תקווה ותחושה שאולי הבת שלהם תחזור, לנו אין את התקווה הזאת. אני מקווה מאוד שאנחנו נתבדה, אבל בינתיים שום דבר לא מוביל לתקווה הזאת. כמה שאתה מדבר עם הקבינט, עם ראש הממשלה, עם כל הנבחרים, זה מה שאתה שומע. אני בכל מצב דורשת את כולם. יש כאלה שחיים ויש גם מתים, צריך להחזיר את כולם הביתה".
טל, אביו של קופרשטיין, הוזעק לפני כארבע שנים מתוקף תפקידו כחובש באיחוד הצלה לטפל בילדה בת 4 שנפצעה. בדרכו לזירה רכוב על אופנוע הוא נפצע קשה מפגיעת רכב בתאונת דרכים שהותירה אותו במצב סיעודי. רובינשטיין, אחותו של האב, ציינה כי "טל מבין את הסיטואציה, הוא מכין את עצמו כל יום מחדש לקראת השחרור של בר ועושה הכול כדי שהוא יוכל לחזור הביתה. אנחנו כבר חצי שנה בתוך סיוט מתמשך".
הריאיון עם בר קופרשטיין ב-2020
(צילום: משי בן עמי)
קופרשטיין, הבכור מבין חמישה ילדים, התראיין כאמור ל-ynet ב-2020. זה קרה כשנסיבות פציעתו של האב בתאונה הובילו את הבן להחליף אותו בדוכן הפלאפל המשפחתי. "לא פשוט לנהל עסק לבד", סיפר אז קופרשטיין. "אבא שלי עבר תאונת דרכים, הוא השאיר עסק, אני לא רצתי שעסק ילך לפח ופתחתי אותו במו ידיי. אני עובד פה כל היום ומשלב את הלימודים ביחד. זה לא משהו שאתה מתכנן, אני פשוט התחלתי את החיים הרבה יותר מוקדם מבחינת עסקים".
הדודה רובינשטיין הגיבה בהתרגשות למראה האחיין. "הדוכן היה אמור להיות משהו שייתן משמעות לחיים שלהם. האבא והבן חברים הכי טובים. פחות מחודש אחרי שהדוכן נפתח טל עבר את תאונת הדרכים הנוראית, ואז גם התחילה הקורונה. באותה תקופה ניסינו בכל דרך אפשרית להחזיק את המקום ולבסוף נאלצנו למכור הכול ולהחזיר את החובות. בר היה עמוד התווך בכל הדבר הזה".
רובינשטיין הוסיפה: "אני מבקשת שמדינת ישראל תעשה הכול כדי להחזיר את כולם הביתה, ולא רק את הנשים והמבוגרים, אלא גם את הצעירים. אנחנו שומעים כל הזמן שעוד מישהו נרצח שם, והתפקיד של המדינה הוא להחזיר את כולם. בלי זה אני לא יודעת איך המדינה תוכל להמשיך להתקיים. זה מה שאני מצפה כאזרחית מדינת ישראל מראש הממשלה, מהקבינט וגם מהשרים שמתנגדים כמו סמוטריץ' ובן גביר. כמו שידעתם להכניס את כולנו לצרה הזו - תוציאו אותנו ממנה".
