אחרי שנודע כי בקואליציה "בונים" על צה"ל שירגיע את הרוחות סביב גיוס חרדים ויוציא צווי גיוס במשורה ובאופן מהונדס כך שלא יופעל מכבש לחצים על הרחוב החרדי, מתרבות כעת הטענות של חברי הכנסת מהאופוזיציה - ובחדרים הסגורים גם של הקואליציה - נגד צה"ל.
מטענות של חברי כנסת עולה כי הנתונים אינם שקופים, וכי העובדה שצה"ל פועל ללא פרסומם מאפשרת למסמס את מימוש פסיקת בג"ץ כלשונה.
בימים האחרונים, עם חזרת הכנסת מפגרת הקיץ, הולך וגובר המתח בקואליציה וחלק מהחרדים אף דורשים חוק גיוס ברור שיפטור את הפלונטר אחת ולתמיד. בינתיים פתרון לא נראה באופק, ויש הטוענים כי התנהלות הצבא תהיה המפתח לכך שהחרדים לא ישברו את הכלים.
בשל כך פנה היום (ראשון) ח"כ חילי טרופר מהמחנה הממלכתי לפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר ירושלמי, ודרש לקבל לידיו את נתוני הגיוס המצויים בידי צה"ל כדי להבין כיצד בכוונתו לפעול. מדובר בנתונים שבצבא מסרבים לחשוף, ולאחרונה אף התפתחה בוועדה מהומה גדולה לאחר שחברי כנסת טענו כי נציגי צה"ל הגיעו לא מוכנים לדיון ומעלימים מידע במכוון. כעת דורש טרופר נתונים מפורטים שיסייעו במעקב אחר פסיקת בג"ץ.
"במסגרת מימוש פסיקת בג"ץ נדרש צה"ל לפעול לגיוס חייבי גיוס מהמגזר החרדי", כתב טרופר לפצ"רית. "מקץ שלושת חודשי גיוס יולי-ספטמבר, ברצוני לשאול: כמה צוווים הוצאו וכמה מתוך מי שקיבל צו התייצב בלשכת הגיוס?". הוא הוסיף שאלות וביקש לדעת כמה צווים שניים הוצאו למי שטרם התייצב.
"מפרסומים שונים עולה כי צה"ל קבע בתחילת שנת 2024 את המספר 3,000 כיעד לגיוס לשנה זו", הוסיף במכתב. "האם כעת, לקראת סיום השנה, המספר עדיין עומד כך? האם לא נעשתה עבודה שתגדיל את מספר המגויסים לאור התמשכות המלחמה, הארכת השירות הסדיר וקריאתם של לוחמים למילואים בפעם הרביעית?".
טרופר ציין את "הצווים הסלקטיביים" שמוציא צה"ל, והעלה את הטענה המרכזית הרווחת כיום במסדרונות הכנסת, שלפיה יש אי-בהירות גדולה לגבי הקריטריונים למשלוח צווים ראשונים לצעירים חרדים. בשל כך, הוא ביקש לדעת איך בוחר הצבא למי ישלחו צווים ראשונים, האם הצבא ממשיך לשלוח צווים לפי סטטוס עבודה או רישיון והאם קיימות קבוצות "מועדפות" שמקבלות "פטור שקט".
3 צפייה בגלריה
חרדים מפגינים נגד גיוס. "הלוחמים לא צריכים מילים יפות, הם צריכים שותפים"
(צילום: הרצל יוסף)
לדבריו, "מהממשלה הקיימת אין לי שום ציפייה. זו ממשלה שבוחרת בשעת מלחמה, כשבכל יום נופלים לוחמים ויש מילואימניקים שהיו בשנה האחרונה יותר בחזית מאשר בבית, לקדם חוק השתמטות עלוב. אלה אנשים שידברו מילים גדולות על מלחמה ואחדות וביחד, אבל במעשים שלהם יעסקו בחישובים פוליטיים. אם באמת היה אכפת להם מהלוחמים האמיצים, הם היו מורידים את הנטל מכתפיהם. הלוחמים לא צריכים מילים יפות, הם צריכים שותפים".
בהמשך מתח טרופר ביקורת כלפי הצבא: "בצער, ומתוך הערכה גדולה למפקדי צה"ל על ההישגים הצבאיים המדהימים, נדמה שגם בצבא לא מבינים מספיק את עומק השבר. אני לא מזהה שם מאמץ אמיתי להרחיב את השורות, אפילו אחרי פסיקת בג"ץ. הצבא בוחר לקרוא שוב ושוב לאותם מילואימניקים כי זה יותר זמין ויותר קל, וזה מפרק אותנו מבפנים. עם כל אהבתי לצה"ל, אי-אפשר להשלים יותר עם התשובות המעורפלות שלהם".
בשיחות בחדרים הסגורים מודים גורמים חרדים שהעניין עדיין נחשב לאחד מהנושאים המורכבים מצד הממשלה, ומאיים על שלמותה.
שעון החול מבחינת החרדים הולך ואוזל משום שבסוף חודש נובמבר אמור להיפסק המימון למעונות יום עבור מי שאינם משרתים, ופתרון אחר טרם נמצא.
