מסיבת העיתונאים של גלנט שבה קרא לעצור את החקיקה
יותר משבוע חלף מאז ההודעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, שקרא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית והזהיר מההשלכות על כוחות הביטחון מהמשך החקיקה. ראש הממשלה נתניהו עדיין לא העביר לגלנט מכתב פיטורים, כשברקע מתיחות ביטחונית בכמה גזרות.
לפי שעה, נראה שגלנט דווקא צפוי להישאר בתפקידו, למרות שעדיין אין מועד לשיחה או פגישה בינו לבין רה"מ נתניהו. הוא אמור להתנצל על האופן שבו התנהל - נאום בזמן שנתניהו שהה בחו"ל, אבל מנגד לא צפוי להתנצל על מהות הדברים. נתניהו טוען כי גלנט נרמל סרבנות - דבר שעליו גלנט לא מוכן להתנצל. במגעים בין השר גלנט לראש הממשלה בנימין נתניהו מתווך יו"ר ש"ס אריה דרעי.
שר הביטחון לשעבר בני גנץ, שהיה בקשר עם גלנט לפני החלטתו להזהיר מפני השלכות החקיקה, מתח הבוקר ביקורת על כך שנתניהו עדיין לא החליט. "48 שעות - שני פיגועים, הפלת כלי טיס שחצה משטח סוריה, דיווחים על הרוגים איראנים בסוריה - ונתניהו ממשיך להחזיק בישראל שר ביטחון על תנאי", כתב גנץ. "על כך נאמר - סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה".
7 צפייה בגלריה
עדיין לא הועבר מכתב פיטורים, יו"ר ש"ס מתווך במגעים בין הצדדים. נתניהו, גלנט ודרעי
(צילום: יואב דודקביץ', קובי קואנקס , מוטי קמחי )
עצירת החקיקה, משבר עם ארה"ב והמשך ההפגנות: למה הפיטורים הובילו?
ההודעה על פיטורי שר הביטחון הביאה למחאות ספונטניות חסרות תקדים, כשאלפי מפגינים חסמו את נתיבי איילון, ובמקביל הפגינו גם כ-3,000 בני אדם מתחת למעונו של נתניהו בירושלים, ואף פרצו מחסום משטרתי ראשון לכיוון המעון. סנונית ראשונה לערעור היחסים עם ארה"ב הגיעה כמה שעות לאחר הפיטורים, כשבוושינגטון התייחסו להפגנות הספונטניות לאחר פיטורי גלנט, ואמרו כי הם "מודאגים מהמצב בישראל". דוברת במועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן אמרה כי ארה"ב "קוראת בתוקף למנהיגים בישראל להגיע לפשרה - בהקדם האפשרי".
למחרת ההודעה, הגיע גלנט לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת וחשף בדיון הסגור: "לפי דוחות המודיעין - ישנה החלשות במעמדה הבינלאומי של ישראל, לרבות התמיכה של ארצות הברית". הלחץ מההפגנות שנמשכו בעקבות פיטורי השר הביאו להצטרפות של גורמים משמעותיים למחאה נגד המהפכה המשפטית, כשיו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד הודיע במסיבת עיתונאים מיוחדת, לצד בכירי המשק, כי אם רה"מ נתניהו לא יחזור בו מפיטורי השר ויעצור את החקיקה - "נתחיל בשביתה". באותו המעמד הודיע יו"ר ועד רשות שדות התעופה, איש הליכוד פנחס עידן, על "עצירת כל ההמראות", ובהסתדרות הרפואית גם כן הודיעו על "השבתת כלל מערכת הבריאות". יומיים לאחר מכן דווח כי לשכת נתניהו הייתה בקשר עם גורמים מטעם ההסתדרות בנוגע לשביתה הכללית שעליה הכריז בר דוד.
המחאה חסרת התקדים באיילון לאחר ההודעה על הפיטורים
(צילום: עומרי קדם)
7 צפייה בגלריה
פגישת ההידברות הראשונה אצל הנשיא, יממה לאחר שנתניהו הודיע על עצירת החקיקה
(צילום: קובי גדעון, לע"מ)
7 צפייה בגלריה
אמר כי "ישראל לא יכולה להמשיך בדרך הזו", ודחה את הזמנת נתניהו לבית הלבן בתקופה הקרובה. ביידן
(צילום: רויטרס)
לאחר יום ארוך שבו השתהה עם ההודעה, בין היתר בשל לחץ בקואליציה משותפיו, ולאחר שהגיע לסיכום עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על הקמת המשמר הלאומי תחת משרדו, ויממה לאחר שפיטר את גלנט, הודיע נתניהו בנאום מיוחד על עצירת החקיקה. למחרת החלה בבית הנשיא ההידברות בין הצדדים על המהפכה המשפטית. צוותי עבודה מטעם הקואליציה, סיעת יש עתיד וסיעת המחנה הממלכתי נועדו בבית הנשיא, לפגישה שהתנהלה בדלתיים סגורות.
על אף תחילת ההידברות וההודעה על עצירת החקיקה, ביום שלישי התייחס בקולו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ליממות הסוערות שעברו על ישראל, ואמר כי "כמו הרבה תומכים אדוקים של ישראל - אני מאוד מודאג. היא לא יכולה להמשיך בדרך הזו, אני מקווה שנתניהו יגיע לפשרה הוגנת. די הבהרתי את זה". הוא הוסיף כי הוא לא מתכוון להזמין את ראש הממשלה נתניהו לבית הלבן בתקופה הקרובה. בירושלים הדבר נתפס כלא פחות מ"פיגוע מדיני" וסטירת לחי מהדהדת, ושרים בממשלה טענו כי ארה"ב לא יכולה להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל. חברי כנסת בליכוד אף תקפו את ביידן במילים קשות יותר.
עצירת החקיקה הובילה גם למחאה בקרב תומכי המהפכה המשפטית, שקיימו בחמישי צעדה ממוזיאון תל אביב ועד לקריית הממשלה. בשלב מסוים אפשרה המשטרה לאלפי מפגינים לרדת לנתיבי איילון לכיוון דרום, שם תועדו גם חברי כנסת מעוצמה יהודית ומהליכוד שכינו בעבר את המפגינים "אנרכיסטים". גם בקרב מתנגדי המהפכה המשפטית המחאות לא נפסקו, על אף הדיונים אצל הנשיא. בשישי עשרות הפגינו מול ביתו של יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ בראש העין, וקראו לו "לא ליפול לשטיקים של נתניהו בהידברות", וכמו כן עשרות מפגינים מ"מחאת קפלן" התייצבו מול ביתו של שר החקלאות אבי דיכטר באשקלון. במוצאי שבת הפגינו כ-175 אלף בני אדם בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, בשבת הראשונה שלאחר תחילת השיחות בבית הנשיא, ורבבות אחרים מחו בשורה ארוכה של מוקדים נוספים.
אחת מהתקיפות בסוריה, שיוחסו לישראל
7 צפייה בגלריה
צילומי הלוויין אחרי התקיפה הלילית בסוריה שלשום
(צילום: : ImageSat International (ISI))
תקיפות בסוריה, פיגוע דריסה וירי בתפילות הרמדאן בירושלים: מה קרה בגזרה הביטחונית?
כשלושה ימים לאחר פיטורי גלנט, סוריה האשימה שישראל תקפה באזור דמשק. לטענתה, מערכות ההגנה האוויריות פעלו נגד התקיפה ויירטו כמה מהטילים. המרכז הסורי למעקב אחר זכויות אדם, ארגון אופוזיציה שמושבו בבריטניה, טען כי היו הרוגים בתקיפה. למחרת שוב דווח בסוריה על תקיפה שמיוחסת לישראל, שבה נהרגו שישה פעילים במשמרות המהפכה של איראן במדינה, בהם שני יועצים צבאיים של משמרות המהפכה. שלשום, בלילה שבין שבת לראשון, משרד ההגנה של סוריה מסר כי ישראל תקפה מוצבים במחוז חומס שבמרכז המדינה, שלפי מקורות מודיעיניים מערביים פגעו בשורה של "בסיסי אוויר" באזור מרכזי במדינה, שבו מוצבים אנשי צבא איראנים. ואם בזה לא די בגזרת הצפון, מל"ט חדר אתמול משטח סוריה לישראל, והופל ב"אמצעים רכים" (לוחמה אלקטרונית).
בלילה שבין שישי לשבת, לאחר תפילות יום השישי השני של הרמדאן שעברו בשקט יחסי, נורה למוות מוחמד אלעסיבי (26), סטודנט לרפואה מהיישוב חורה שבנגב, על-ידי שוטרים באזור שער השלשלת בעיר העתיקה בירושלים, לאחר שלפי המשטרה הוא פתח באש מנשק שחטף משוטר. בעוד שבמשטרה טענו שמדובר היה בפיגוע, על אף שלא פרסמו תיעוד מהאירוע, במשפחתו הביעו חוסר אמון במשטרה ובכוחות הביטחון, ולא האמינו לגרסאות מהשטח. האירוע הועבר לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).
יממה לאחר אותו הירי, שלושה לוחמי גבעתי נפצעו בשבת בפיגוע דריסה בגוש עציון, ליד בית אומר, בהם אחד במצב קשה. המחבל הפלסטיני, מוחמד בראדעיה (23) מהכפר צוריף, נורה ונהרג. על פי החשד המחבל האיץ ופגע בלוחמים שהיו במקום ועסקו במשימה של אבטחת צירים כדי למנוע יידוי אבנים וירי מהכפר בית אומר, דרכו עובר כביש 60. לוחם אחר ירה והרג את המחבל, קצין במנגנוני הביטחון.
הבוקר כוחות הביטחון עצרו בשכם שני חשודים בסיוע למחבלים שביצעו את פיגוע הירי שהתרחש בחווארה לפני כשבוע וחצי, ובו נפצעו שני לוחמים באורח בינוני. לפי הדיווחים, בחילופי אש שהתפתחו בין חמושים לכוחות הביטחון, נהרגו שני פלסטינים. השניים חוסלו לאחר שפתחו באש לעבור הכוחות ולא קשורים לפיגוע.
7 צפייה בגלריה
נתניהו נפגש עם שני המועמדים לרשת את גלנט בתפקיד. ברקת ודיכטר
(צילום: דנה קופל, יריב כץ )
ומה עשה נתניהו מאז?
יומיים לאחר ההודעה, כשגלנט עדיין לא קיבל את מכתב הפיטורים, הוא נפגש בשלישי עם נתניהו לדיון ביטחוני שתוכנן מראש בלשכת ראש הממשלה. למחרת נודע כי נתניהו נפגש באותו היום גם עם שר החקלאות אבי דיכטר, שמועמד להחליף את גלנט כשר הביטחון. הפגישה עסקה באפשרות מינויו של דיכטר לתפקיד. למחרת, ביום רביעי, נפגש נתניהו עם מועמד נוסף לרשת את גלנט - שר הכלכלה ניר ברקת. לברקת יש קשרים בממשל האמריקני, ויש הטוענים שנוכחותם תסייע להביא שקט בגזרה זו. כמו כן, הוא נחשב למועמד שמקובל על הצבא.
הממשלה אישרה אתמול את הקמת המשמר הלאומי תחת משרדו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לאחר שהחליטה גם על קיצוץ רוחבי של 1.5% בכל משרדיה לטובת הקמת המשמר - בהתאם להבטחתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבן גביר. ההחלטה גררה שורה של ביקורות במשטרה, כשגם המפכ"ל רב-ניצב קובי שבתאי וגם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הביעו את התנגדותם לצעד.
נתניהו הגיב אתמול בצהריים על העתירה לפיה הוא ביזה את בית המשפט בנאום "אני נכנס לאירוע" שנשא לפני כשבוע וחצי, אז הודיע כי ייכנס לעובי הקורה בנוגע להשגת פשרה במהפכה המשפטית, ובכך לטענת העותרים הפר את הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם. "עם כל הכבוד לכל הסדר ניגוד עניינים, כאשר יש נושא שנשיא המדינה מודיע שלדעתו הוא עלול להוביל חלילה למלחמת אחים, ראש הממשלה חייב מתוקף תפקידו לנהל את הנושא ולהיות מעורב בו", כתב נתניהו בתגובתו - וקרא לדחות את העתירה על הסף.
נתניהו הודה לראשונה כי המהפכה המשפטית הינה נושא ש"משפיע על ביטחון המדינה וכלכלתה", וכן כינה את התקופה הנוכחית "משבר לאומי בעל השלכות פנימיות וחיצוניות למדינת ישראל". לכן, לדבריו, "ראש הממשלה מחויב לפעול לטובת העם כדי לנסות להביא להסכמה לאומית רחבה ככל האפשר, למניעת אלימות ולהבטחת החוק והסדר והתפקוד השוטף של המדינה, ביטחונה ויציבותה הכלכלית של המדינה, ושמירה על יחסי החוץ של המדינה".
