לפני יומיים מצאו בני משפחתו של רב-סמל מתקדם במיל' איתי פרי ז"ל בין חפציו ציור שריגש מדינה שלמה. פרי הצטלם עם הציור הזה, ובו לב צבעוני שצייר לו בנו עידו בן ה-6. הוא גם כתב למשפחתו שהוא מסתובב עם הציור בכיס של המדים. "עידו כתב שם בכתב ידו: אני אוהב אותך אני מתגעגע אבא מקווה שלא תיפצע", מספרת האלמנה, הילה פרי. "מצאנו את הציור בחפצים שהביאו לנו מהצבא".
פרי (36) נפל ביום ראשון שעבר בקרבות בעזה ונטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין. הצילום שלו, קורן מאושר, עם הציור שקיבל מבנו, הצליח לגעת בלבבות רבים. "התמונה של איתי עם הציור התפרסמה בכל העולם", מספרת יעל נגה, אמה של הילה. "התמונה הזאת עם הציור מספרת במדויק מי זה איתי, תמונה שמגדירה אותו עם החיוך הענק והלב הגדול והאופטימי והצבעוני כפי שהבן צייר. כזה היה איתי”.
הילה (35), אם לעידו בן ה-6, גיל בן 3 וחצי, והתינוקת אורי בת ה-8 חודשים, מספרת איך הגיע הציור לידי בעלה. "בשבועות הראשונים איתי היה בעוטף באזור שאי אפשר היה כל כך להגיע לשם. באחת ההזדמנויות הוא עבר בבית של סבא של חבר טוב לאסוף את הדברים שלו אחרי שהוא פונה מעין השלושה. שאלתי את עידו אם הוא רוצה לשלוח לאבא משהו והוא צייר את הלב וכתב לאבא בכתב יד. כשאיתי קיבל את הציור הוא שלח לנו תמונה בחזרה שהוא קיבל את המכתב של עידו ואמר לו שהוא מסתובב עם המכתב שלו בכיס של המדים.
"עידו ילד חכם. הוא הביע את החששות שלו מהגרוע מכל בהתחלה. הוא כתב 'אל תיפצע' אבל גם אמר דברים קשים מזה. הייתי מאוד בטוחה ומשוכנעת כשאמרתי לו שהכל יהיה בסדר ושהוא יחזור. לא ידעתי שאני משקרת לו. יש בו עדיין שביב של תקווה שהוא יכול לעשות משהו שיכול להחזיר אותו. הוא אמר לי 'אני עכשיו הגבר במשפחה'. הוא וגיל כועסים שהוא הלך לצבא. הם גם כעסו לפני כן. כל פרידה ממנו הייתה להם קשה. כשהם באים הביתה ממילואים ואחר כך חוזרים לבסיס, זה מאוד קשה לילדים".
הילה מספרת שעידו שמח לקבל את הציור בחזרה. "סיפרתי לו גם שמישהי רוצה להכין לי שרשרת בצורה של הלב שצייר, אז הוא אמר לי, 'רק אני יכול לענוד את השרשרת, זה ציור שאני ציירתי'". אנחנו משוחחים בגינה המטופחת בבית במודיעין, מתחת לעץ הפומלית. "הגינה היא לגמרי של איתי, אני לא יודעת מה יהיה פה עכשיו, לא יודעת מה יהיה בהמשך עם הגינה", אומרת הילה, וממשיכה לספר על בעלה, מהנדס מכונות שעבד בחברת הייטק. "זה באמת נשמע נורא קלישאתי אבל הוא פשוט לב ענק. הוא אהב את החיים, את המשפחה, את החברים. הוא אמר לי שהוא חושש להיכנס, שהוא בעיקר חושש מהלא נודע, אבל לא סיפק פרטים. הוא לא סיפר הרבה כדי להגן עליי, שלא אפחד".
נתי, אביו של איתי, מוסיף: "שמענו המון סיפורים על איתי מאנשי הצבא, לא הבנתי כמה הוא מקצוען, שהעריצו אותו והעריכו אותו בתוך הגדוד שלו בצורה יוצאת דופן. הילה עטופה במשפחה מדהימה, לא רק אנחנו כמובן, ההורים שלה ואחותה וחברות שמחוברות אליה בנימי נפשה ונמצאות כאן 24/7. היא תמשיך להיות עטופה תמיד".
האב השכול מתאר את הפגישה האחרונה עם בנו, בבית במודיעין, עם הילה והילדים. “נפגשנו כאן בבית והוא היה אחר. הוא היה מאוד רגוע. הילדים היו בלחץ, עידו היה מאוד בלחץ, מאוד בלחץ. בפעם הזאת הוא רצה להיות איתו. הוא רצה לחזור לעזה ברוגע, ככה הרגשתי. ונדהמתי מזה, זה לא היה איתי הרגיל שלי”.