אורנה ורונן, הוריו של חייל צה"ל עומר נאוטרה (22) שנמצא כבר 87 ימים בשבי חמאס בעזה, הגיעו מארה"ב לישראל כדי לפעול להשבת בנם החטוף. "אם לא ישוחררו החטופים - הכישלון והמכה למדינה יהיו כל כך גדולים שאני לא יודע איך נתאושש מהם", אמר הבוקר (שני) האב רונן ל-ynet Live. האם אורנה הוסיפה: "אנחנו מצפים שבכל רגע נתון תהיה הערכה מחודשת מהי הדרך הכי נכונה להשיג את המטרות".
הריאיון עם הוריו של עומר נאוטרה
(צילום: שמוליק דודפור)
133 חטופים ישראלים עדיין נמצאים בשטחי הרצועה, וקרוביהם פועלים בדרכים שונות כדי לפעול לשחרורם. במערכת הביטחון ובדרג המדיני משוכנעים שהלחץ הצבאי בעזה יוכל להביא לפריצת דרך. במקביל פועלים המתווכים במצרים ובקטאר לעסקה שבמסגרתה ישוחררו חטופים, אך חמאס מצידו מקשיח את עמדותיו ונכון לעכשיו לא מוכן להתקדם למשא ומתן עד שתופסק הלחימה.
עומר נאוטרה נולד בארה"ב, עלה לישראל ונחטף לעזה ב-7 באוקטובר. הוריו של החייל הבודד היו באותה העת בביתם בניו יורק. "אנחנו חיים בניו יורק 24 שנה", סיפרה האם אורנה. "עומר גדל בארה"ב ובגיל 18 הגיע לישראל לשנת מכינה. הוא התקבל ללימודים באוניברסיטה בארה"ב, אבל קיבל החלטה שהוא רוצה להתגייס ושירת בשריון.
"שם הוא היה בתפקיד בשבת השחורה, שוחחנו איתו ביום שישי אחר הצהריים אחרי חודש מאוד קשה של עבודה שהייתה לו על הגבול. עומר סיפר שהוא מצפה לשבת שקטה יחסית עם החיילים, וכמובן שכמה שעות לאחר מכן עמדנו ללכת לישון. בנוהל אצלנו אנחנו תמיד בודקים מה קורה בארץ לפני שהולכים לישון".
האב רונן: "בשעה 23:30 אצלנו אתה פותח ynet ואני רואה שלא רק שיש טילים על ישראל אלא גם חדירה קרקעית. זה ממש הקפיץ אותי, מיד ניסיתי ליצור קשר עם עומר אבל הוא כבר לא ענה. כמה ימים אחרי זה דפקו לנו בדלת נציגים של הקונסוליה, והודיעו לנו שעומר נחשב חטוף. כמה שעות אחרי האירוע פורסם סרטון שבו רואים אותו מוצא יחד עם הצוות שלו, והם נלקחים במצב סביר לתוך עזה".
מה עובר עליכם מאז?
רונן: "אנחנו בטירוף, אנחנו נמצאים ביקום אחר לגמרי. היינו בארה"ב בפגישות שהתחילו עם אנשי קונגרס וסנאט, ולאט לאט התחלנו לראות גם אנשי ממשל בכירים ובסופו של דבר פגשנו גם את הנשיא ביידן ואת ראש ה-CIA ברנס. אנחנו עובדים יחד עם המשפחות האמריקניות במטרה לעזור לדחוף את השחרור של החטופים האמריקנים בפרט, אבל את החטופים ככלל".
ההורים מספרים כי לא קיבלו אות חיים מבנם מהחטופים ששוחררו. "אנחנו בסיוט בלתי-פוסק", אמרה האם אורנה. "אנחנו פשוט לא מאמינים שזו המציאות של כולנו ובכלל מה שקרה פה. יש פה כל כך הרבה שכבות של כאב, פחד וצער, ואנחנו חייבים לשמור איזושהי תקווה שעומר בסדר ושאנחנו יודעים שהוא יצא חי. אנחנו חייבים להיצמד לתקווה הזאת שהוא מחכה שאנחנו נציל אותו, ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בעניין הזה".
רונן הוסיף: "אנחנו באים בקריאה לממשלה ולציבור בכלל לבוא בתודעה הזאת שהחיילים שנמצאים בשבי הם חשובים לא פחות מכל אזרח אחר. יש חוב מוסרי של המדינה להחזיר אותם. דיברו על זה שיש קבוצות שהיו מועדפות בהתחלה, ואחר כך אנחנו אומרים, גם מבחינה מוסרית וגם מבחינת המסר לחיילים שנמצאים בשטח, שאם חס וחלילה למישהו מהם יקרה משהו והוא ייתפס, כולם צריכים לדעת שהמדינה תדאג להם. לכן, כולם צריכים לצאת החוצה ומוטב שעה אחת קודם כי הזמן עובד נגדנו".
מה המסר שלכם לראש הממשלה?
רונן: "אני חושב שכל אזרחי ישראל מצפים ששחרור החטופים יהיה אולי לא תמונת ניצחון, אבל אם לא ישוחררו החטופים הכישלון והמכה למדינה היא כל כך גדולה שאני לא יודע איך נתאושש ממנה. לכן, הציפייה שלנו שזה יהיה בסדר עדיפות הלאומי במקום הראשון, שיעשה הכול, ואנחנו מתכוונים הכול, כדי לשחרר אותם".
ומה דעתכם על האמירה שהלחץ הצבאי יכול לקרב אותנו לשחרור החטופים?
אורנה: "אנחנו מקווים שזאת האסטרטגיה הנכונה ,אבל אנחנו גם מצפים שהיא תוערך מחדש אם זה לא עובד נכון. אנחנו כמעט חודש אחרי מה שנקרא הפעימה הקודמת, ואנחנו שומעים את הטיעון הזה כבר חודש ולא רואים שיש התקדמות משמעותית. אז אנחנו מצפים שבכל רגע נתון תהיה הערכה מחודשת מהי הדרך הכי נכונה להשיג את המטרות".
