"הסיכויים להעברת ריכוך למתווה (בסוגיית ביטול עילת הסבירות. ש"כ) הם נמוכים בעת הזאת. זו האמת. אני עושה כל מה שאני יכול. אני לא איש בשורה, ולא רוצה להשלות את עצמי ואת האחרים". כך אמר הבוקר (רביעי) נשיא המכון למדיניות עם היהודי פרופ' ידידיה שטרן שפרסם יחד עם עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מתווה פשרה לצמצום עילת הסבירות בגרסתה הנוכחית. בריאיון ל-ynet Live, הדגיש פרופ' שטרן: "דיברנו בדרגים הגבוהים שמעל רוטמן".
בזמן שוועדת החוקה של הכנסת ממשיכה לדון באישור הצעת החוק השנויה במחלוקת לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, סיפר פרופ' שטרן כי לפי מתווה הפשרה עילת הסבירות הקיימת תמשיך לחול על כל ההחלטות המנהליות של הרשויות, למעט נושאים שיוחרגו ובכללם החלטות של הממשלה. לדבריו, "כשהממשלה מקבלת החלטה נאמר ששיקול הדעת שלה לא יוחלף על-ידי שיקול הדעת של הרשות המבצעת. ניתן עדיין לבקר את ההחלטה, אבל בעילות המסוימות הקונקרטיות שיש להן קריטריונים ולא באמצעות עילת הסבירות".
הוא הוסיף: "באשר להחלטות של שרים, בדרך כלל החלטות שלהם יהיו כבולות לבחינה ולביקורת על פי עילת הסבירות, אלא אם יוגדר בהחלטה של שר שהיא בענייני מדיניות ולא עוסקת בנושא ספציפי איך לטפל בו אלא עוסקת בשאלה העקרונית יותר של מדיניות לגבי אותו עניין. גם כאן אותו נושא צריך להיות מאושר בממשלה כדי שיקבל את החסינות מפני עילת הסבירות".
שטרן, פרופ' למשפטים באוניברסיטת בר אילן, סיפר כי אתמול נערכו דיונים עם נציגי הקואליציה ועם נציגי האופוזיציה כדי לבדוק אפשרות של פשרה והגעה להסכמות. בנוגע ל"דרגים הגבוהים שמעל רוטמן", הסכים שטרן לומר: "מדובר באנשים שכשהם יסכימו על משהו, אפשר להגיד שההסכמה הזאת היא בת תוקף".
פרופ' שטרן ציין עוד: "קיימת עדיין אי הסכמה משמעותית בנוגע לנושא המינויים. האם מינויים גם הם כפופים לעילת הסבירות, כן או לא. הצענו שרק אותם מינויים שנדרש לגביהם אישור של הכנסת לא יהיו כפופים לבקרה של סבירות. בקואליציה רוצים שכל המינויים של שרים, לא רק אלה שמאושרים על-ידי הכנסת, גם הם יהיו חסינים מסבירות. אנחנו חושבים שאין להסכים על כך".
האם לטעמך אפשר בכל זאת להגיע בזמן הקרוב להסכמה?
"אני חושב שלוח הזמנים הוא קריטי. אם מביאים הצעה חדשה, אז צריך לפתוח הליך חדש של הסתייגויות ולא נראה לי שאפשר להספיק לעשות את זה עד יום שני הקרוב, למרות שהכול אפשרי תיאורטית. מבחינה מעשית זה מאוד קשה לביצוע. צריך רצון טוב של כל הגורמים, אני לא בטוח שהוא קיים. מה שאנחנו הצענו שכל הסכמה על פשרה בנושא הסבירות צריכה להיות יחד או בד בבד עם הבטחה פומבית של ראש הממשלה של סוף התביעות, במובן הזה שמכאן ואילך כל שינוי ייעשה רק בהסכמה יותר רחבה".
