כספים שלא הועברו לטיפול בכבישים, הגדרות מיושנות, ליקויים ישנים ומוכרים שלא טופלו ותוכניות עבודה שמשתנות כל הזמן. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') דוח מיוחד על טיפול המדינה בתאונות דרכים, והתמונה מדאיגה. למרות הממצאים, המבקר לא מזכיר בשמו אף אחד משרי התחבורה בשנים האחרונות.
הדוח המיוחד על הבטיחות בדרכים
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
רמת התחזוקה של הכביש משמעותית מאוד בכל הקשור למניעת תאונות דרכים. מחקר שערכו בנתיבי ישראל, האחראית על תחזוקת הכבישים הבינעירוניים בישראל, מצא ירידה משמעותית בתאונות הדרכים בעשרות מוקדי סיכון שטופלו. כך, למשל, מספר התאונות הקטלניות ירד בכ-58%, מספר התאונות הקשות ירד בכ-46% ומספר התאונות הקלות בכ-43%.
מחקר אחר, שנערך עבור הרלב"ד ב-2017, העלה כי שיפורים שבוצעו בתשתיות בכבישים בין השנים 2013-2010 חסכו מדי שנה כ-28 תאונות. לפי המחקר, בטווח של 15 שנה ניתן היה לצפות לחיסכון של 425 תאונות עם נפגעים בעלות כוללת של יותר מ-147 מיליון שקלים.
6 צפייה בגלריה
ארכיון. פרויקטים לטיפול במוקדי סיכון הוקפאו - ואנשים נהרגו בתאונות
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
אבל כמו כל דבר במדינה, בסוף מדובר בשאלה של כסף. נתיבי ישראל העבירה למבקר המדינה רשימה של פרויקטים במוקדי סיכון ובפניות שמאלה שמימושם הוקפא בשנים 2022-2020 בשל היעדר תקציב. לפי הדוח, בכל המיקומים של הפרויקטים המוקפאים אירוע באותה תקופה תאונות דרכים, שגבו מחיר בפצועים ואף בהרוגים.
התקציב שכבר הועבר היה נמוך משמעותית משנים קודמות או מהסכומים שנקבעו בתוכנית החומש. לפי המבקר, במהלך השנים 2021-2017 נתיבי ישראל הייתה אמורה לקבל 1.15 מיליארד שקלים בתקציב הרשאה להתחייב עבור טיפול במוקדי סיכון, אבל בפועל התקבלו 892 מיליון שקלים. לפי המבקר, הירידה בגובה ההרשאה להתחייב באה לידי ביטוי בכך שפחות פרויקטים הוצאו לפועל בשנים 2022-2021 ובפרט במחצית הראשונה של 2023. זאת למרות מלאי גדול של פרויקטים לביצוע במוקדי סיכון שאותרו.
הכבישים "המפורסמים" שעדיין לא טופלו
המבקר ציין מספר כבישים שמועדים לפורענות ולא קיבלו עדיין טיפול מלא. כך, למשל כביש 232 שבעוטף עזה, כביש 60, כביש 264 שבאזור באר שבע, כביש 55, וכביש 71. הדוח התמקד בנוסף בשני כבישים מרכזיים, שעלו לא מעט לכותרות בשל מסוכנותם.
כבר ב-2021 פרסם המבקר דוח חריף על המצב הקשה של כביש 90 ומסוכנותו לנהגים, בעיקר בחלק הדרומי שלו בין צומת הערבה לאילת. לפי המבקר, מאפייני הכביש יוצרים לנהגים סכנות שאינן מאפשרות להם מרווח טעות וכל סטייה קלה מהנתיב שבכביש עלולה להוביל לתאונה חזיתית שתוצאותיה קטלניות. לפי המבקר, כבר בשנות ה-90 הכירו הגורמים הממשלתיים בסכנות הטמונות בכביש.
6 צפייה בגלריה
תאונת דרכים בכביש 90, ארכיון. הליקויים הבטיחותיים בכביש עדיין לא טופלו
(צילום: מבצעי כבאות והצלה מחוז יו"ש)
לאחר פרסום הדוח, סוכם בין משרדי האוצר והתחבורה על תקציב של 110 מיליון שקלים עבור שדרוג כביש 90, זאת בנוסף לתקציב של 300 מיליון שקלים שהוקצו להרחבת המקטע שבין קטורה לנחל שיטה. למרות התקציב שניתן, דוח המבקר העלה כי כביש 90 עדיין לא טופל לכל אורכו, זאת בנוסף לבעיות תשתית נוספות שטרם בוצעו בכבישים בינעירוניים רבים במדינה.
כביש נוסף שהתמקד בו המבקר הוא כביש 65, שכבר יותר מעשור מזהירים תושבי האזור מפני הסכנות שבו. רק לאחר מאבק נרחב של ראשי המועצות, נכלל מקטע מהכביש בין מחלף גולני לדברת בתוכנית החומש הקודמת של נתיבי ישראל, והוא תוקצב ב-975 מיליון שקלים. העבודות אמורות היו להסתיים בסוף 2022, אך הן לא החלו בשל הקפאת התקציב.
6 צפייה בגלריה
תאונה בכביש 65, ארכיון. אחרי מחאה ארוכה אושרו תקציבים, אבל רק אחרי שלוש שנים פורסמו המכרזים
(צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז צפון)
לפי הדוח, רק ביולי 2023 נתיבי ישראל פרסמה מכרזים לביצוע עבודות בחלקים מהמקטע שבין מחלף גולני לדברת. בתשובתה עדכנה נתיבי ישראל שאושר לשם כך תקציב של 1.1. מיליארד שקלים.
המבקר המליץ לנתיבי ישראל ומשרד התחבורה למצוא דרכי פעולה כדי לקבוע סדרי עדיפויות בתקצוב ובביצוע של שדרוג כבישים שמתרחשות בהם תאונות רבות ואינם נכנסים לקטגוריה של "מוקדי סיכון".
מה מוגדר "מוקד סיכון"?
כאן גם טמונה בעיה נוספת שהעלה דוח מבקר המדינה. לפי משרד התחבורה והרלב"ד, כביש מוגדר מסוכן רק לפי מספר התאונות שהיו בו, ומספר הנפגעים באותן תאונות. זאת למרות שבעולם ישנן שיטות עדיפות יותר להגדרת כבישים מסוכנים, שיטות שמנסות למנוע את התאונה הבאה.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על דוח הבטיחות בדרכים
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
המשרד והרלב"ד המליצו בעצמם בתוכנית "50 עד 30" לאמץ את שיטת התוכנית הבינלאומית להערכת כבישים (iRAP). בארגון מדרגים את הכבישים בציון של 5-1 כוכבים, וככל שמספר הכוכבים גבוה יותר, כך הכביש בטוח יותר. בין המשתנים שקובעים את הציון של הכביש מתייחסים בארגון לרמת התחזוקה והרמה התשתיתית של הכביש וכן למפגעים שנמצאים עליו.
למרות שמדובר בשיטה שאוזכרה והומלצה על ידי המשרד והרלב"ד, נכון לסיום הביקורת לא נעשה כל שינוי בשיטה שקובעת איזה כביש מוגדר מסוכן. המבקר המליץ למשרד התחבורה ולרלב"ד לאמץ שיטה אחרת להגדרת הכביש, כך שהיא תתחשב בנתונים של הכביש ולא רק באירועים שקרו בו.
עשרות מיליוני שקלים הועברו לתקציבים אחרים
משרד התחבורה מסייע לרשויות מקומיות בתקצוב פרויקטים לשיפור הבטיחות בדרכים בתחומי הרשות. הפרויקטים שאושרו על ידי ועדות הבטיחות המקומיות מתועדפים על ידי המשרד, שמעביר את הפרויקטים הנבחרים לאישור ועדה משותפת שמורכבת מחשב המרד וראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות במשרד. מאז 2017 ברלב"ד מעבירים מדי שנה 120 מיליון שקלים לשיפור תשתיות הבטיחות ברשויות המקומיות.
6 צפייה בגלריה
תאונה בתל אביב. עשרות מיליונים שיועדו לשיפור תשתיות בערים ויישובים - הוסטו למטרות אחרות
(צילום: מוטי קמחי )
בדיקת המבקר העלתה כי למרות שהתקציב המינימלי עבור שיפור תשתיות הבטיחות ברשויות המקומיות עומד על 120 מיליון שקלים מהרלב"ד, בחמש השנים האחרונות התקציב הסופי היה נמוך מכך. כך, למשל, בשנת 2019, אז היו שרי התחבורה ישראל כ"ץ ובצלאל סמוטריץ', התקציב המקורי עמד על 270 מיליון שקלים - אך לאחר ההפחתות הוא עמד על כ-114 מיליון שקלים. בשנת 2022, אז שרת התחבורה הייתה מרב מיכאלי, הופחתו מהתקציב 134 מיליון שקלים.
לפי הדוח, הכספים שהופחתו הועברו לסעיפים אחרים בתקציב משרד התחבורה או לסעיפים אחרים בתקציב המדינה. חלקם הופחתו בתחילת שנת התקציב וחלקם בסוף השנה, כדי להתאים את התקציב לביצוע בפועל.
המבקר הדגיש כי למרות שהרלב"ד מעבירה 120 מיליון שקלים בשנה עבור שיפור מיזמי הבטיחות ברשויות המקומיות, אין לה "למעשה שליטה על הקצאת התקציבים שהיא מעבירה למשרד ועל ניצולם, ואין לה כלים כדי לפקח ולוודא שהתקציבים אכן ישמשו לצורך שיפור הבטיחות בדרכים ברשויות המקומיות".
ברלב"ד השיבו כי "חיוני שהתקציבים יהיו חלק מתקציב הרלב"ד, וכי הביצוע שלהם יירשם ישירות בתקנות התקציביות שלה". במשרד התחבורה ענו למבקר כי הם רואים לנכון "לשמור ולהגדיל את מעורבות הרבל"ד בהקצאת התקציבים ובפיקוח על מימושם, וכי ייבחנו דרכים להגדלת מעורבות הרלב"ד בהחלטות לגבי הבקשות ובמעקב אחר התועלות שבפרויקטים".
עשרות מיליונים מהתקציב לשיפור התשתיות ביישובים הוסטו למטרות אחרות. בכ-54% מהפרויקטים שאושרו לא נוצל בכלל התקציב
אבל גם לאחר שאושרו פרויקטים, לא כולם יצאו לדרך. לפי הדוח, בכ-54% מהפרויקטים שאושרו בשנים 2017-2019 לא נוצל התקציב כלל, זאת למרות שלפי הנהלים יש להתחיל בביצוע הפרויקטים בתוך שנה. בכמעט 70% מהפרויקטים נוצלו פחות מ-50% מהתקציב, זאת למרות שתוקף ההרשאות הוא לשלוש שנים, והפרויקטים היו אמורים להסתיים.
המבקר מצא כשלים נוספים בכל הקשור לניהול הפרויקטים ברשויות המקומיות. לפי הדוח, משרד התחבורה אינו מרכז נתונים על בקשות שהוגשו ולא אושרו, ואין למשרד מערכת שניתן לנהל בה את המידע על כלל הפרויקטים. בכלל, לפי המשרד, אין לו מידע אם הרשויות אכן מקדמות את הפרויקטים שאושרו עד שהוא מקבל את דרישות התשלום בגינם.
המבקר המליץ למשרד התחבורה ולרלב"ד לפעול להקמת מערכת ממוחשבת שתרכז את המידע על כל התהליכי העבודה ותאפשר מעקב אחר ביצוע הפרויקטים באמצעות דיווחים של הרשויות המקומיות. ברלב"ד מסרו כי מערכת כזו הוקמה ונמצאת בתהליך הרצה.
ארבעה שרים, ארבעה דגשים
המבקר הקדיש פרק נרחב בדוח לסוגיית האכיפה והענישה, שבו סקר את המדיניות של השר לביטחון לאומי האמון על המשטרה ומנחה את סדרי העדיפויות שלה. מהדוח עולה כי אין רציפות בכל הקשור לתוכניות העבודה בנושא, וכי כל שר בוחר להתמקד בדברים שלו.
כך, למשל, השר גלעד ארדן הדגיש ב-2019 את הפעילות נגד עבריינים חוזרים, פעילות שלא הופיעה אצל מחליפו השר אמיר אוחנה. אצל אוחנה מופיעה התוכנית לקדם בית דין מנהלי לתעבורה, שלא מופיע אצל שרים אחרים.
לפי הדוח, השר עמר בר לב בכלל לא הגדיר את נושא הבטיחות בדרכים כיעד מרכזי בפני עצמו, אלא התייחס אליו רק במסגרת היעד של צמצום הפשיעה והאלימות ברחוב הערבי ובערים המעורבות. ואילו השר איתמר בן גביר אמר כי הוא יתמקד בהגברת האכיפה והנוכחות בשילוב אמצעים טכנולוגיים.
6 צפייה בגלריה
חוסר עקביות בדגשים ובתוכניות העבודה
(צילום: אלכס קולומויסקי, דנה קופל, CHIP SOMODEVILLA / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP, ANGELA WEISS / AFP)
המבקר המליץ לאשר בממשלה תוכנית אסטרטגית כוללת וארוכת טווח כדי לאפשר המשכיות במדיניות. הוא הוסיף כי "חוסר העקביות בדגשים ובתוכניות העבודה מתאפשר בין היתר בשל היעדר תוכנית אסטרטגית רב-שנתית לבטיחות בדרכים, שכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים מחויבים לפעול על פיה".
אין שוטרים ואין שופטים
לפי הדוח, גם לאחר שנקבעה תוכנית עבודה למשטרה יש קושי בלהוציא אותה לפועל. כבר ב-2016 נערך מחקר במשטרה שהראה שאגף התנועה נשען על מיעוט אמצעים וכוח אדם מצומצם כדי למלא את תפקידו. בעוד שבכבישים הבינעירוניים פועלים שוטרי תנועה ייעודיים, האכיפה בתוך הערים מתבצעת על ידי שוטרי תנועה שכפופים לדרג הפיקודי בתחנות ובמחוזות ונדרשים לבצע משימות נוספות שאינן קשורות לתחום התנועה.
עוד עלה כי בזמן שמספר כלי הרכב והכבישים במדינה עלו לאורך השנים, תקני כוח האדם שניתנו לאגף התנועה נשארו זהים ולא הותאמו לאתגרים המשתנים. יתרה מכך, לא כל התקנים מאוישים, ולפי הדוח יותר מ-300 תקנים לא מאוישים במחוזות ובמשטרת התנועה הארצית. עוד עלה כי למרות שלרשות אגף התנועה עומדות 264 ניידות, בשל מצוקת כוח האדם מופעלות רק 120 ניידות במשמרת. זאת בניגוד ליעד שהוצב כבר ב-2005 – 450 ניידות במשמרת.
6 צפייה בגלריה
ארכיון. בגלל משבר בכוח אדם מפעילים פחות מחצי מהניידות בכל משמרת
(צילום: דוברות המשטרה )
המשטרה כתבה בתשובתה למבקר כי "גל התפטרויות וכן פרישה טבעית של שוטרים, לצד קושי בגיוס, הגדילו את פערי האיוש ביחידות התנועה". לפי המשטרה, אגף התנועה הקים מנהלת גיוסים אגפית שמתמקדת באיתור מועמדים ובקידום הגיוס לענף. בנוסף, במסגרת תוכנית העבודה לשנים 2023-2024 נבחנה הוספת משרות לתקני מערך התנועה הפרוס.
המבקר בחן גם את עבודת בתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ. לפי הדוח, מספר שופטי התעבורה בישראל לא גדל מאז 2016, אך מלאי התיקים הפתוחים גדל עד 2021 בכ-16%. המשמעות היא שכל שופט מטפל מדי שנה בממוצע בכ-3,400 תיקים וזמן הטיפול נע בין כמעט ארבעה לחמישה וחצי חודשים. המבקר ציין כי מדובר ב"פרק זמן ארוך בין מועד ביצוע העבירה לתשלום הקנס, והדבר פוגע במיידיות הענישה ובהשפעתה".
עוד עלה בדוח כי העומס במחוזות מרכז, ירושלים ותל אביב נמוך משמעותית מזה שבמחוזות צפון, דרום וחיפה. גם כשהעומס עולה משמעותית בכל הארץ, הפערים נשמרים ומגיעים לכמעט פי שניים. המבקר המליץ להנהלת בתי המשפט לבחון את התקנים של שופטי התעבורה, לרבות החלוקה בין המחוזות, על מנת להקל בעומס ולהביא לפעילות מיטבית.
