מזוועות הטבח - לתיעוד ושימור ההיסטוריה: ניצולי הטבח בקיבוץ נחל עוז, שספג אבדות רבות, משתתפים בימים אלה בפרויקט התיעוד והדיגיטציה של חפצי ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, המתקיים בצריף בשדה בוקר. תושבי נחל עוז, שמתארחים במקום, הצטרפו למתנדבים ולבנות השירות הלאומי של המועצה לשימור אתרים, שכבר עוסקים במלאכת הקטלוג והשימור במסגרת הפרויקט.
4 צפייה בגלריה
בן גוריון בנחל עוז, בתמונה שנכללת במאגר שכעת ניצולי הטבח בקיבוץ מסייעים לתעד. בצד ימין נראה שמעון פרס, וברקע - רצועת עזה
(צילום: צריף בן גוריון)
באופן די מצמרר, אחד החפצים בקטלוג הוא איגרת ששיגר בן גוריון לתושבי נחל עוז לרגל חגיגות עשור לקיבוץ: "לחברים בנחל עוז, כל מי שיש בו ניצוץ חלוצי השתתף בשמחתכם בעשור ליישובכם", כתב, "איני יודע אם יש לכם נחל - אבל עוז לא חסר. התמידו בעוז והצליחו".
אריה דותן (77), תושב נחל עוז, התגייס גם הוא לפרויקט התיעוד. דותן ורעייתו חני (78), פונו מהקיבוץ לאחר ששרדו את הפלישה של מחבלי החמאס. "בשעה שש וחצי בבוקר הייתה הפגזה נוראית שלא הייתה מעולם", נזכר דותן, "תוך כמה דקות היה גם ירי נק"ל בצרורות, עם כלים כבדים. הבנתי שמשהו לא בסדר. הערתי את אשתי ואמרתי לה בואי ניכנס לממ"ד. בדרך כלל אנחנו לא ממהרים אבל זה נשמע יוצא דופן.
"בקבוצת הוואטסאפ של הקיבוץ היה אפשר להבין שיש כוח זר שנכנס, צועקים ויורים. כולם שואלים איפה כיתת הכוננות, וכולם שואלים איפה הצבא, איפה הצבא? בדרך כלל יש יחידות צבאיות שמסתובבות בשטח. הצבא הגיע מאוחר. ראינו יותר מאוחר שהם באו בהמוניהם לנחל עוז. הם הגיעו גם במטרה לבזוז, נכנסו לשכונות החדשות בהרחבה, ושם המשפחות הצעירות החדשות עם הילדים. הצבא ניסה להגיע אלינו, לבדוק מי בממ"ד. עברו כמה שעות טובות".
דותן ורעייתו החליטו להגיע לקיבוץ שדה בוקר, שם מתגוררת בתו. "אנחנו מנסים לנהל איזושהי שגרה. הטבע שלי הוא לעסוק בדברים שקורים היסטורית לעם היהודי, ובארץ בעיקר, אני חבר בעמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, חבר בכנס מפות ארץ ישראליות מהמאות הקודמות. אני אספן בלתי נלאה של דברי היסטוריה. הבנות שלי אמרו 'אבא, תמצא בזה עניין'".
המתכון של פולה לקוץ' מוץ'
"כשהתחלנו להיכנס לשגרה פגשתי את החבר'ה הצעירים שעוסקים בהדרכה בצריף. נפלתי על הזמן שבו הם מקטלגים את עזבונם של בן גוריון ופולה. קודם עשו את זה ידנית, אבל הדיגיטציה מאפשרת להנגיש את מורשתו של בן גוריון לציבור. צעירי שנת השירות לא מכירים את חלק מהחפצים האלה. הם נולדו במאה הזו. אני עוזר להם. הדבר הראשון שנתנו לי לעשות זה לקטלג ולתאר את העוזי שבן גוריון קיבל מהתעשייה האווירית במתנה. אני מחפש את המתכון של פולה לקוץ' מוץ'. אם אני אמצא את זה, בשבילי זה יהיה נהדר".
גיל שניידר, מנהלת הצריף, אמרה: "דווקא בימים אלה, בימי לחימה על הבית, כאשר החברה הישראלית ספגה ועודנה סופגת אבדות קשות בנפש וברכוש, חשנו צורך לסיים את מבצע התיעוד. המתנדבים תושבי העוטף הם אנשים שנאלצו לעזוב את ביתם, את סביבתם הטבעית, ומצאו את עצמם מתארחים כאן מכורח הנסיבות. ידיעותיהם הרבות, כמו גם היכרותם עם חפצים ישנים ועם דמויות מן ההיסטוריה, מסייעות לכל הצוות. אריה בא ברצון גדול מהבוקר ועד הצהריים. התיעוד והשימור הוא נגד חורבן של מורשת. אם חס וחלילה יקרה משהו לפריטים, התיעוד יישמר. כי במלחמות ואסונות טבע אי אפשר להחזיר כתבים שנפגעו".
בן גוריון הותיר בצריף אלפי פריטים, בהם כ-5,000 ספרים, עשרות אלבומים ומזכרות רבות שקיבל במהלך חייו - פסלונים, מדליות, מגילות, תעודות ועוד. על מנת לשמר את החפצים כראוי, ולהכיר טוב יותר את דמותו של ראש הממשלה הראשון, החלו בתיעוד אוסף החפצים במערכת דיגיטלית, כחלק ממיזם "ארץ חפץ" של יד בן צבי. בין החפצים שהתגלו לאחרונה באתר: אלבומי תמונות משפחתיים, מדליות של כבוד לציון עשור להקמת נתיבות ואופקים, מזכרות שונות מקהילות יהודיות בעולם ועוד.
בנוסף תועד אלבום מצה"ל לבן גוריון משנת 1963, שעליו מודבק סמל חרב עם עלה של זית. בעמוד הראשון מופיעה הקדשה: "לדוד בן גוריון, מצביא מערכות ישראל, בחיבה ובהערצה", לצד חתימות של יעקב דורי, יגאל ידין, מרדכי מקלף, משה דיין, חיים לסקוב, צבי צור ויצחק רבין.
