ביום שלישי נאספו בכיכר הבימה בתל אביב אלפי אנשי ימין להפגנה פוליטית אופוזיציונית סטנדרטית על זהותה היהודית של המדינה. כמי שחנה סמוך לקריה ועשה את הדרך ברגל, בחנתי בדרכי לשם את ההמונים שצעדו לרחבה – גברים ונשים, דתיים וחילוניים, אשכנזים ומזרחים. כן, היו גם חרדים, אבל מעטים בלבד. ויש סיבה לכך שהחרדים לא באו להפגנה.
אל תטעו - רוב החרדים מזדהים עם מטרת ההפגנה ועם עיקר התוכן של הדוברים. גם הם חוששים לזהותה היהודית של ישראל, גם הם חוששים לביטחון המדינה וגם הם סבורים שממשלת בנט-לפיד פועלת בדורסנות רבה. בין אם בסתר ליבם ובין אם בגלוי, הם תמכו בהפגנה וצידדו בה, אבל לא הלכו אליה.
הסיבה המרכזית לכך היא כי המשמעות של הפגנה עבור הרחוב החרדי היא סגירת הגמרות והיכלי הישיבות לטובת מה שנראה כ"ביטול תורה". הציבור החרדי משנה את סדר יומו התורני אך ורק לטובת דברים שבעולם הדתי הוא מצווה עליהם, למשל לוויה של תלמידי חכמים, אירועים דתיים ומועדי ישראל כמובן.
סף הרתיחה שהוציא חרדים לרחובות הגיע כשהעבירו החלטות שניסו לפגוע באופן מובהק בצביון היהודי או באורח החיים החרדי. הפגנת ענק חרדית אולי לא תתקיים בשבועות הקרובים, אבל היא כבר לא כל כך רחוקה
בנוסף, הפגנה חרדית נראית אחרת, מדברת אחרת ומתנהלת אחרת לגמרי. נתחיל בזה שהפגנה חרדית תהיה בהפרדה - יהיו אזורים לגברים ואזורים לנשים. מעבר לנקודה הבסיסית הזו, הפגנה חרדית תתאפיין קודם כל ביותר נאומי רבנים ובפחות בפוליטיקאים. הפגנה חרדית גם תתקיים באזור חרדי או בסמוך לו ולא במרכז תרבותי חילוני-תל-אביבי. הפגנה חרדית תשדר מסרים אחרים גם אם המטרה היא אותה מטרה – זעקת הרוב היהודי במדינה.
יש כמובן חריגים ויוצאים מן הכלל. עד היום היו שני אירועים מרכזיים שהוציאו מאות אלפי חרדים לרחוב. הפעם הראשונה הייתה בשנת 1999, אז התערב בג"ץ בכמה נושאים הנוגעים לדת ומדינה וקיבל החלטות שגרמו לציבור החרדי לצאת להפגנת ענק בירושלים. הפעם השנייה הייתה לפני כמעט עשור, כשממשלת נתניהו-בנט-לפיד קידמה את חוק הגיוס, אז יצאו שוב כמיליון חרדים להפגנה בשערי ירושלים.
סף הרתיחה שהוציא אותם לרחובות הגיע כשהעבירו החלטות שניסו לפגוע באופן מובהק בצביונה היהודי של המדינה או באורח החיים החרדי. לפיכך נראה שהסף הזה קרב גם כעת. הפגנת ענק חרדית אולי לא תתקיים בימים או בשבועות הקרובים, אבל היא כבר לא כל כך רחוקה.
אפרים דודהחוק הבעייתי ביותר מבחינה "דתית" שהעבירה הממשלה הנוכחית הוא חוק הכשרות, שעלול להפוך את התחום בישראל לפרוץ יותר ואת הרבנות הראשית לרגולטורית בלבד. כרגע הסכנה שיהודים לא יאכלו כשר מקבלת ביטוי במלחמה פוליטית-משפטית בעיקר. השלב הבא יהיה אזרחי.
כך התנהלו הפגנות חרדיות עד כה וכך הן יתנהלו הלאה. הסיבה שחרדים לא הגיעו להפגנה ביום שלישי אינה כי הם לא מסכימים איתה אלא כי הם נוהגים אחרת. ואתם יודעים מה? הציבור שמרכיב את המחנה הלאומי יודע את זה, מבין את זה, ואפילו מכבד את זה.
- אפרים דוד הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
