שר המשפטים גדעון סער התייחס היום (רביעי) בריאיון למורן אזולאי בכנס לשכת רואי החשבון לבחירות הקרבות, הסביר מדוע הוא לא רואה את עצמו משתייך לאף גוש, מה קרה בינו לבין איילת שקד, מה הוא חושב על מחמוד עבאס וגם למה ה"גנגסטריזם" מדאיג אותו.
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2022 במקום אחד
"כאשר באים ואומרים - אני לוקח את זה כדוגמה אקטואלית - ליועמ"שית, 'אם לא תתני חוות דעת לפי מה שאנחנו רוצים, אנחנו נדיח אותך יום אחרי הבחירות', זה אומר בדיוק על מה הבחירות - האם אנחנו רוצים משטר דמוקרטי תקין או שאנחנו רוצים גנגסטריזם", הסביר סער בריאיון בכנס באילת.
"לפני שבועיים עלתה במליאת הכנסת הצעת חוק שבאה בעצם לבטל את כל השיטה הנוכחית ולהמיר אותה בזה שהממשלה, באישור המליאה, תבחר את שופטי בית המשפט העליון, את הנשיא, את סגן הנשיא - כל אחד שמכיר את הפוליטיקה הישראלית מבין שזה קודם כל פוליטיזציה טוטאלית של התהליך...התחושה שלי לקראת הבחירות הללו זה שלא מדובר בבחירות עם אפשרות לחילופי שלטון, אלא עם אפשרות ריאלית לשינוי משטר, לחילופי משטר - וזה מאוד מטריד".
- באיזה גוש אתה רואה את עצמך אחרי הבחירות?
"אני לא משייך את עצמי לגושים. אני אסביר - כל התפיסה כרגע אומרת שיש 61 מנדטים לפה או לשם, לא לומדים לקחים מכל הסיבובים שעברנו, אלה שבסופם לא הייתה ממשלה שהיא הרוב, ואלה שבסופם הייתה ממשלה שהחזיקה שנה. היעד לפי דעתי צריך להיות ממשלת אחדות לאומית רחבה שלא נשענת על הקצוות. איך אתה מגיע לזה? אני אומר לך שברגע שלא יהיו 61 מנדטים לגוש בנימין נתניהו-חרדים, ייפתח הפתח לממשלת אחדות לאומית רחבה שלא נשענת על הקצוות".
- ושנתניהו חלק ממנה?
"אני לא חושב שהוא יכול להוביל, אני לא חושב שהוא יכול לעמוד בראש עם הכיוונים שהוא היום מתווה. בכלל, אני חושב שישראל צריכה להתקדם קדימה, היא לא צריכה לחזור אחורה. ולדעתי, זה פשוט לא נכון למדינה ולכן אני שולל את זה".
- נכנסת לממשלה עם רע"מ ומרצ. בדיעבד, זה ניסוי שהצליח?
"בואי נדבר על עובדות - במדיניות מול איראן, מול סוריה, מול רצועת עזה, בהתיישבות ביהודה ושומרון, בהתיישבות מול הגולן - אני טוען שהממשלה הייתה יותר ימנית מהממשלה הקודמת. עזבי סיסמאות, אני מוכן לבדוק עובדות לגבי רצועת עזה - ספגנו כל הזמן ירי טילים ובלוני תבערה והממשלה הזאת באה עם משוואה אחרת, עם תגובה על כל עפיפון תבערה, לצורך העניין, וזה הוכיח את עצמו. המשוואה השתנתה".
"לא על הכל אפשר לדבר, אבל אני אומר שמבחינה אמיתית-ביטחונית-התיישבותית-מדינית, הממשלה עמדה איתנה נגד הניסיון של הקמת הקונסוליה לפלסטינים בירושלים, שהייתה הבטחת בחירות בארצות הברית. להגיד לך את האמת מה אני חושב שהיה קורה אם ביבי היה ראש הממשלה במצב כזה? היה מופעל עליו לחץ הרבה יותר אגרסיבי מהממשל הדמוקרטי והוא היה קורס, כפי שהוא קרס לאורך כל הדרך. מה עשתה הממשלה הזאת? שחררה מחבלים? מסרה שטחים?".
- ומה לגבי חבר הכנסת מנסור עבאס?
"שמענו אתמול, מי שצפה בחדשות 12, איך הביאו את מנסור עבאס לרב דרוקמן. הרי אין רב שלא נתן הכשר למנסור עבאס במסגרת ניסיונות ביבי לצרף אותו לממשלת ימין, פשוט סמוטריץ' לא הסכים לזה. אבל אני מודיע לך היום אחרי שנה שבה הייתי באותה קואליציה עם רע"ם, לא ישבתי עם מנסור עבאס אפילו חלק קטן מהזמן שישב איתו נתניהו, אפילו לא חלק מזערי השעות שישבו איתו ביבי ואנשיו. עם כל הכבוד יש פה שיטה - לנסות לנקוט סטנדרטים כפולים. הציבור בסוף ישפוט. בשנה האחרונה הממשלה הייתה עסוקה בעשייה ואנשי ליכוד היו עסוקים בתעמולה".
- תנועת הליכוד עשתה את עבודתה בתור מפלגה באופוזיציה.
"אני לא חושב שלהצביע הצבעות נגד האינטרס הלאומי זה לעשות את עבודתה כאופוזיציה".
- יכול להיות שאתה ובני גנץ תעשו חיבור, טכני או בכלל, לקראת הבחירות?
"התוכנית שלנו, ואנחנו מבצעים אותה, היא לרוץ כ'תקווה חדשה' בבחירות האלה. אנחנו מקימים עכשיו מטות בחירות בכל רחבי הארץ, נערכים לריצה במתכונת שרצנו בבחירות לפני כמעט שנה וחצי, ויש לנו מה להציג לציבור".
- איילת שקד היא שותפה פוליטית גם להמשך? אפשר להקים איתה ממשלה?
"תלוי איזו ממשלה. אנחנו עד עכשיו יושבים באותה ממשלה. אולי לא הממשלה שהיא רצתה, אבל אנחנו עדיין יושבים באותה ממשלה".
- כי השבוע התחיל בפיצוץ ביניכם.
"יש פה עניין מאוד פשוט שהיה לפני שנה ולפני כמה שבועות - שקד הייתה בשמחה מקימה ממשלה בראשות נתניהו וגם ניסתה לשכנע אותי בזה, גם בתקופה האחרונה וגם לפני שנה, ואני חושב שזה לא טוב למדינה. מעבר לזה, במשרדים שהיא שרה היא עושה עבודה טובה, אבל בסופו של דבר כשאני מסתכל על הכיוון שהמדינה צריכה ללכת, יש בינינו מחלוקת. זו מחלוקת לגיטימית לשם שמיים, בשום אופן לא בעלת גוון פרסונלי".
- האם לקראת הבחירות נראה צירופים חדשים, אולי דמויות כלכליות?
קודם כל תמיד יש סיכוי. אבל אני רוצה להגיד בכנות, על פי הניסיון שלי, אנשים מחוץ למערכת הפוליטית לא ששים היום להצטרף למערכת הפוליטית. פעם אמרתי משפט: 'מי שראוי לא רוצה ומי שרוצה לא ראוי'. אז זה כמובן קיצוני ויש דמויות בטוח ראויות שיצטרפו. אבל לצערי, היום כשאתה רואה את המגוון אנושי שיש להם עמדה טובה בדרך המקצועית שלהם, ומציע להם להצטרף למערכת הפוליטית, בדרך כלל אתה לא רואה התלהבות".