החיסונים הוכחו כאמצעי היעיל ביותר להתמודדות עם מגפת הקורונה. מלבד הגנה מפני תחלואה קשה, החיסון מפחית הדבקה ומגן על תינוקות, ילדים שטרם הגיעו לגיל חיסון, אנשים בעלי התוויית נגד לחיסון או כאלה הסובלים מדעיכה בחיסוניות. בנוסף לחשיבות לבריאות הפרט והציבור במובן הצר של הדבקה ותחלואה, כיסוי חיסוני גבוה באוכלוסייה חיוני לפתיחת המשק ושיקום הכלכלה, וכן הוא מפחית את העומס על בתי החולים, מה שמאפשר טיפול במחלות אחרות. לפיכך, אנשים הבוחרים שלא להתחסן לא רק מסכנים את עצמם, אלא גם פוגעים באינטרס הציבורי.
במטרה לקדם את ההיענות לחיסונים נגד הקורונה נשמעו לאחרונה בישראל קולות התומכים בקביעת "חובת חיסון" – בדומה לדיון המתקיים בגרמניה ובאוסטריה. אך ככל שהכוונה ב"חובת חיסון" היא להוראת חוק הכוללת סנקציה משמעותית על הנמנעים מחיסון (כגון קנס כספי גבוה, איסור גורף על ילדים לא מחוסנים להיכנס לבתי הספר או איסור שהיה של בלתי מחוסנים במרחב הציבורי), המשמעות היא פגיעה בחופש הרצון של הפרט ובזכויות נוספות, בהן חופש התנועה, הזכות לחינוך או הזכות לקניין.
מעבר לקושי המשפטי ולשאלת המידתיות, חובת חיסון שבצידה סנקציה היא מנוגדת לכללי האתיקה בבריאות הציבור. במקום שיתוף בקבלת החלטות, קידום תחושת סולידריות וחתירה אל הטוב המשותף, תוביל הפגיעה בזכויות הפרט לקיטוב חברתי ותגביר אנטגוניזם כלפי רשויות הבריאות והמלצותיהן גם בתחומים אחרים (למשל עטיית מסיכות או חובת בידוד).
ח"כ שטייניץ: לחוקק חוק שיחייב את כולם להתחסן
(צילום: סטס קופולו)
גם אם בטווח הקצר יוביל האיום בסנקציה לעלייה בשיעור ההיענות לחיסון, בטווח הארוך כרוכה בו פגיעה קשה ביחסי האמון בין הציבור לבין ראשי מערכת הבריאות וירידה בנכונות לשתף פעולה – מה שיפגע בבריאות של כולנו.
ד"ר עו"ד שלי קמין פרידמןיש עקרונות מנחים להתמודדות עם הססנות חיסונים, בהם בניית אמון, מחויבות לצדק חברתי והגנה על זכויות הפרט. כאן משתלב התו הירוק, המאפשר כניסה למקומות ציבוריים מסוימים למחוסנים או מחלימים בלבד, כיוון שיש בו צורך לשם חזרה בטוחה לשגרה. גם אם מטרתו המשנית של התו ירוק היא הכוונת התנהגות וקידום היענות לחיסון, מתן האפשרות לחלופת בדיקות והעובדה שאין דרישת לתו בכניסה למקומות חיוניים כמו בתי חולים ומרפאות, מצמצמים מאוד את הפגיעה בזכויות הפרט ואת הסטייה מהעקרונות הנ"ל.
לעומת זאת, חובת חיסון שמחייבת צעדי ענישה השוללים את חופש הרצון ופוגעים בזכויות נוספות, איננה לגיטימית ובעלת פוטנציאל פגיעה בבריאות הציבור בעתיד.
- ד"ר עו"ד שלי קמין פרידמן היא מומחית למשפט רפואי ומשפט בריאות הציבור, מחברת נייר המדיניות "הזכות לחיסון" של מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם וארגון רופאים לזכויות אדם
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
