בג"ץ יקיים היום (חמישי) דיון שני בעתירות המבקשות לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בהוצאה לנבצרות של ראש ממשלה רק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית. הדיון, שבו ישתתפו 11 שופטי עליון - בהם הנשיאה אסתר חיות, יועבר בשידור חי.
לפני כחודשיים הוציא בג"ץ צו על תנאי, שבו הורה למדינה לנמק מדוע לא לדחות את כניסתו לתוקף של החוק לכנסת הבאה. השופטים טענו כי החוק חוקק באופן ברור עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו - ולכן קיים בו אפקט פרסונלי. אז גם הודיעו על ההרכב המורחב שידון בו.
נשיאת העליון חיות תעמוד בראש ההרכב, ויתר השופטים נקבעו על פי ותק: המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית, השופט נועם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת ענת ברון, השופט דוד מינץ, השופט יוסף אלרון, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף והשופט אלכס שטיין.
החוק, שחוקק במהירות לאחר עתירה שקראה להוציא את נתניהו לנבצרות, מאפשר לו להפר את הסדר ניגוד העניינים שלפיו הוא מנוע מלעסוק במהפכה המשפטית. באמצעותו יכול ראש הממשלה לקדם שינויים מרחיקי לכת המערכת המשפט בזמן שהוא עצמו עומד לדין, ללא חשש מהוצאה לנבצרות.
מה הוא התיקון לחוק?
במרץ האחרון העבירה הקואליציה את "תיקון מס' 12", שצמצם את עילת הנבצרות בחוק. לפי התיקון בחוק, הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאינו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו, או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא אותו לנבצרות בניגוד לרצונו - אז תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך.
התיקון בחוק משמעותי. הוא לא מתייחס להוצאת ראש ממשלה לנבצרות בשל הליך פלילי, ולמעשה נוטל מהיועצת המשפטית לממשלה את הסמכות לעשות זאת. עד לשינוי, החוק התייחס למצב שבו "נבצר" מראש הממשלה למלא את תפקידו - אך לא פירט באילו נסיבות. כל עוד לא היה פירוט, בג"ץ נדרש לתת פרשנות לחוק ולקבוע מתי עשויה להיות נבצרות, ובסמכות מי להכריז עליה.
עד לתיקון החוק, הפרשנות לנבצרות הייתה סיבה בריאותית, אך הייתה התייחסות גם לסיבות אחרות אפשריות. בעתירה שנדחתה, נטען כי יש להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עקב החקירות שהתנהלו נגדו. בג"ץ קבע אז כי הגורם המוסמך להכריז על הנבצרות הוא היועץ המשפטי לממשלה, וכי אכן אפשר לעשות זאת מחמת הליך פלילי - אך רק במקרים נדירים ויוצאי דופן. התיקון לחוק, כאמור, ביטל את האפשרות הזו.
אישור חוק הנבצרות במליאת הכנסת
3 צפייה בגלריה
השופטים הבהירו כי בידי בג"ץ הסמכות לבקר חוקי יסוד מבחינה שיפוטית. הדיון באוגוסט
(צילום: שלו שלום)
מה היה בדיון הקודם, באוגוסט?
חיות, נשיאת בית המשפט העליון, המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית דנו בתיקון לחוק - ויצאו נגד המניע הפרסונלי שבו. הם הבהירו כי בידי בג"ץ הסמכות לבקר חוקי יסוד מבחינה שיפוטית, והשופט עמית הסביר כי "כשמדובר בחוקי יסוד בית המשפט מרסן את עצמו, אך 'הפלסטלינה' שעושים מהם מאששת את הטענה כי חייבת להיות ביקורת".
במהלך הדיון אמרה חיות כי "הדברים מפורשים", וקבעה כי מדובר בחוק פרסונלי. היא אף תהתה "האם הפרסונליות לא מגיעה לכדי שימוש לרעה של הכנסת בחוק יסוד?", והוסיפה כי "טביעות האצבע מאוד ברורות".
מה טוענים העותרים?
את העתירות הגישו התנועה למען איכות השלטון וח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). התנועה לאיכות השלטון טוענת כי זהו תיקון פרסונלי אשר "חותר תחת הבסיס המשטרי בישראל לפיו הרשות השופטת מאזנת ובולמת את הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – וכינונו הוא מעבר נוסף אל דיקטטורה". עוד טוענת התנועה נגד תחולתו המידית של החוק, ומסבירה כי הוא "יוצר תקדים חדש ומסוכן. ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".
מהי עמדתה של היועמ"שית?
בדיון הקודם בתיקון לחוק טענה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי יש לפסול אותו, ובתשובתה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ - שניתנה לפני כשבוע - סברה כי יש לדחות את תחולתו לפחות עד לכנסת הבאה. בתשובתה כתבה כי "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי". היא ציינה כי באמצעות דחיית התחולה תינתן אפשרות "לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי 'מסך בערות'".
היועמ"שית פירטה את השתלשלות האירועים, ואמרה כי לאחר הצגת מתווה המהפכה המשפטית עדכנה את ראש הממשלה כי הוא כפוך להסדר ניגוד עניינים בשל משפטו ואסור לו לדון בשינויים במערכת המשפט. היא ציינה כי "ב-20 בפברואר, ימים אחדים לאחר שהוגשו עתירות הנבצרות (שביקשו להוציא את נתניהו לנבצרות), לאחר החלטות בית המשפט הנכבד בדבר הגשת תגובות לעתירות, ולאחר הודעת ראשי הקואליציה - הונחה על שולחן הכנסת ה-25 הצעתם של מספר חברי כנסת מכלל סיעות הקואליציה - הצעת חוק יסוד: תיקון - נבצרות ראש הממשלה".
3 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה קראה לבטל את התיקון לחוק יסוד, מה יעשה ההרכב בראשות חיות?
(צילום: יואב דודקביץ, אורן בן חקון)
מאותו רגע, כך הסבירה, נתניהו החל לעסוק במהפכה בגלוי - ואף הודיע כי הוא "נכנס לאירוע". אז קבעה היועמ"שית כי "תיקון חוק היסוד נועד לתכלית כפולה: ראשית, לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות מתחום טוהר המידות ולפטור אותו מההשלכות המשפטיות שהיו עלולות לנבוע מהפרת החובה של לפעול בניגוד עניינים. שנית, למנוע מבית המשפט הנכבד להכריע בעתירות נגדו".
מהי עמדת הכנסת?
על פי עמדת הייעוץ המשפט של הכנסת, אין מקום לדחיית מועד החלת התיקון לחוק הנבצרות, ובפרט מאחר שמדובר בחקיקת יסוד. עמדתה העקבית של היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק היא כי ראוי לכונן חוקי יסוד הנוגעים ליחסים בין הרשויות בתחולה נדחית - כלומר מהכנסת הבאה - אך משעה שבחר המחוקק מפורשות לכונן את החוק בתחולה מידית, אין מקום להתערב בכך.
בתשובת הכנסת נכתב כי "בהתייחס לשאלת דחיית תחילתו של החוק, בתשובה מתואר בהרחבה הליך כינון חוק היסוד המתקן, שכלל דיונים מקיפים בהשתתפות חברי כנסת וגורמים נוספים, ובסופו נערכו שינויים בנוסח בעקבות ההערות שנשמעו. ההסדר כפי שגובש עדיף על ההסדר החסר שהיה קיים ערב חקיקתו, ובהתאם לפסיקת בית המשפט הנכבד, הביקורת השיפוטית צריכה להתבסס על תכלית החוק, ולא על המניעים שהובילו לחקיקתו".
עוד צוין בתשובה כי "לחוק היסוד המתקן אין השפעה על הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, ועל חובותיו על פיו. החוק מאוזן, דומה במהותו ובפרטיו להסדרי נבצרות שנקבעו לנושאי משרה אחרים בישראל, דוגמת נשיא המדינה ויו"ר הכנסת, ודומה אף להסדרים שהוצעו בעבר בעניין זה. בית המשפט קבע פעמים רבות שהדין הקיים אינו אוסר על כינון חוקי יסוד משטריים בתחולה מידית, ועל כן אין מקום לאסור על כך במצב הנורמטיבי הנוכחי".
מהי תגובתו של ראש הממשלה?
נתניהו השיב לבג"ץ בסוף השבוע שעבר, אז טען כי הפיכת הצו למוחלט "משולה למעשה להתערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע, ולא אקט פרשני. במדינה דמוקרטית-ליברלית, מנהיגים נבחרים ומודחים על ידי העם. לעתים נדירות כהונת מנהיג מופסקת שלא באמצעות הדחה, וזאת כשהמנהיג מאבד את מסוגלותו לתפקד - במקרים דוגמת אובדן דרמטי של יכולת פיזית או מנטלית".
לדבריו, "גם קביעת נבצרות מנהיג במדינות דמוקרטיות נעשית על ידי המנהיג עצמו או על ידי נבחרי העם. פרשנות העותרים להסדר החוקתי הקודם, לפיה היועץ המשפטי לממשלה או בית המשפט יכולים להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות שלא מסיבות פיזיות או מנטליות מנוגדת לחלוטין לעקרונות הבסיסיים ביותר של משטרנו החוקתי. פרשנות כזו סותרת את עקרונות המשטר הדמוקרטי".
בנוסף, טען נתניהו כי גם ליועמ"שית בהרב-מיארה "אין כל סמכות להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות, ואין כל סמכות לקבוע שאפשרות תאורטית כזו תיוותר על כנה בניגוד מוחלט לרצון הבוחרים ולחקיקת היסוד של הרשות המכוננת ברוב מוחלט של חבריה. מצב שכזה אינו מתקבל על הדעת, לא זו הייתה כוונת המחוקק המכונן בעבר, ולא זו כוונת המחוקק המכונן כיום". הוא אף נמנע מלהשיב האם יציית לבג"ץ במקרה של התערבות בחוקי יסוד.
פורסם לראשונה: 12:38, 26.09.23
