נשיא פינלנד סאולי ניניסטה וראש הממשלה הפינית סאנה מרין הכריזו הבוקר (חמישי) רשמית כי הם תומכים בהצטרפות של ארצם לברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו), בצעד היסטורי שצפוי להכעיס מאוד את רוסיה ואת נשיאה ולדימיר פוטין. הודעתם, שלפיה על פינלנד להצטרף לנאט"ו "ללא דיחוי", סוללת למעשה את הדרך להצטרפות שכזו. בצהריים, בתגובה ראשונה על ההכרזה, מסר הקרמלין כי הצטרפות פינית לנאט"ו היא "איום חד-משמעי" על רוסיה, וכי הדבר "מצדיק תגובה סימטרית". אחר כך הזהיר משרד החוץ הרוסי כי מוסקבה תיאלץ להגיב ב"צעדים צבאיים-טכניים".
9 צפייה בגלריה
דגלי רוסיה, שבדיה ופינלנד. עשרות שנים של ניסיון לשמור על ניטרליות צבאית באות אל קצן
(צילום: shutterstock)
"פינלנד חייבת להגיש ללא עיכוב בקשה להצטרף לנאט"ו, ואנחנו מקווים שהצעדים שעל המדינה לעשות כדי לקבל את ההחלטה הזו יינקטו בהקדם האפשרי, בימים הקרובים", מסרו הנשיא וראש הממשלה של פינלנד בהודעתם. כעת יהיה זה הפרלמנט הפיני שיכריע בסוגיה, אבל אחרי שקיבל אור ירוק משני המנהיגים – הוא אינו צפוי להכשיל את המהלך.
פינלנד, החולקת גבול באורך של כ-1,300 קילומטרים עם רוסיה, ידעה לאורך ההיסטוריה יחסים מתוחים – וגם מלחמות – עם מוסקבה, אבל במשך שנים ניסתה לשמור על מידה מסוימת של ניטרליות, ודאי בהיבט הצבאי, ולמרות היחסים הקרובים שקיימה עם נאט"ו נמנעה מלהצטרף אליה רשמית. מאז הפלישה של רוסיה לחצי האי קרים שבאוקראינה בשנת 2014 וסיפוחו אליה הידקה הלסינקי את יחסיה עם נאט"ו, והמלחמה שבה פתח פוטין נגד הממשלה בקייב בפברואר השנה רק עודדה את פינלנד להאיץ את ההתקרבות הזו.
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר חל שינוי חד בדעת הקהל הפינית בכל הנוגע להצטרפות לנאט"ו, ולפי סקרים אחרונים, כעת 76% מאוכלוסיית פינלנד תומכת בצעד כזה, ורק 12% מהפינים מתנגדים. לשם השוואה, לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה בתחילת השנה עמד שיעור הפינים התומכים בהצטרפות לנאט"ו על כ-25% בלבד.
ההודעה של מנהיגי פינלנד כי הם תומכים בהצטרפות לנאט"ו צפויה לעודד את שכנתה שבדיה לנקוט צעד דומה. גם בשבדיה חל לאחרונה גידול חד בשיעור התומכים בהצטרפות לברית הצפון-אטלנטית, והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית השולטת במדינה שוקלת כעת מחדש את סירובה ארוך השנים להצטרף לברית הזו. היא צפויה להכריע בעד ההצטרפות. ההערכה ששבדיה תצטרף גם היא נשענת בין השאר על ההנחה שלא תרצה להיות המדינה הנורדית היחידה שתישאר מחוץ לברית: נורבגיה, דנמרק ואיסלנד חברות בה כבר מיום היווסדה.
זמן קצר אחרי פרסום הודעתם של מנהיגי פינלנד הבוקר מיהרה לברך עליה ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן, ומסרה כי ארצה תפעל להשלים את צירופה של הלסינקי במהירות. גם המדינות הבלטיות, שבעבר היו חלק מברית המועצות ונשלטו על-ידי מוסקבה, בירכו על ההכרזה. שר החוץ של ליטא, גבריאליוס לנדברגיס, מסר: "פינלנד החליטה להצטרף לברית. נאט"ו עומדת להפוך לחזקה יותר. המדינות הבלטיות עומדות להפוך לבטוחות יותר".
במקביל להודעת הנשיא וראש הממשלה אמר שר החוץ הפיני פקה האביסטו לחברי הפרלמנט האירופי כי צירופה של פינלנד לנאט"ו יגביר את הביטחון באזור הים הבלטי: "אנחנו משוכנעים שפינלנד תביא ערך מוסף לנאט"ו. כוחות ההגנה שלנו לעת מלחמה עומדים על 280 אלף חיילים, וכוח המילואים המוכשר למשימה הוא כ-900 אלף גברים ונשים".
הפלישה לאוקראינה ערערה את תפיסת הביטחון
ההצטרפות המסתמנת של פינלנד ושבדיה, שכנותיה של רוסיה, צפויה כאמור להכעיס מאוד את הנשיא הרוסי פוטין: מוסקבה הזהירה לאחרונה מההשלכות ה"חמורות", כלשונה, שיהיו להחלטה פינית ושבדית להצטרף לנאט"ו. היא הדגישה כי במקרה של הצטרפות כזו היא תצטרך לחזק את כוחות האוויר, הים והיבשה שלה באזור הים הבלטי, ורמזה גם כי היא עשויה לפרוס טילים היפר-סוניים במובלעת הרוסית קלינינגרד, השוכנת בין פולין לליטא. אמש אמר נשיא פינלנד ניניסטה כי אם ארצו תצטרף לנאט"ו הצעד לא יהיה מכוון נגד אף אחד, וכשנשאל מה יאמר אם המהלך יכעיס את פוטין השיב: "אגיד לו 'אתה גרמת לזה, תביט במראה'".
בצהריים, אחרי הכרזתם של ניניסטה ומרין, האשים הקרמלין כי במעשה זה הצטרפה פינלנד ל"צעדים הלא-ידידותיים" שנקט האיחוד האירופי נגד רוסיה. "התרחבות נאט"ו לא תהפוך את העולם או את אירופה לבטוחים יותר", מסרה לשכתו של פוטין, והדגישה: "כולם רוצים להימנע מעימות ישיר בין נאט"ו לרוסיה".
9 צפייה בגלריה
כוחות נאט"ו באפגניסטן ב-2012. חברות הברית יראו בהתקפה על אחת מהן התקפה על כולן
(צילום: AP)
9 צפייה בגלריה
הגנרלים הבכירים של ברית ורשה נפגשים במוסקבה בשלהי ימיה של ברית המועצות, ב-1991
(צילום: AP)
המאבק בין רוסיה לנאט"ו, נזכיר, הוא למעשה הסיבה שבגינה פלש פוטין לאוקראינה: נשיא רוסיה החליט להשתמש בקייב כקלף מיקוח כדי לגרור את ארה"ב ואת שותפותיה בנאט"ו למשא ומתן נרחב יותר על פריסת הכוחות ואזורי ההשפעה ברחבי אירופה, בצל התפשטות הברית הצפון-אטלנטית עוד ועוד מזרחה, לעבר רוסיה. מאז תום המלחמה הקרה ב-1991 התרחבה נאט"ו מארגון צבאי בן 16 מדינות לארגון של 30 חברות המשתרע ממש עד לגבול הרוסי, תוך שהיא מצרפת אליה את רוב מדינות "ברית ורשה" לשעבר, הברית הצבאית המזרחית שהובילה רוסיה מול נאט"ו בימי המלחמה הקרה.
לקריאה נוספת: אחרי 200 שנה בלי מלחמה – גם שבדיה בדרך לברית
רוסיה רואה בנאט"ו את האיום הצבאי הגדול ביותר עליה, וברשימת דרישות שהעבירה בדצמבר לארה"ב היא תבעה מוושינגטון שנאט"ו תסיג כוחות ממדינות במזרח היבשת שהיו בעבר חלק מהגוש הקומוניסטי – בהן פולין, רומניה והמדינות הבלטיות ליטא, לטביה ואסטוניה – ושהארגון יתחייב שלא לצרף אליו עוד ממדינות המזרח, ובראשן אוקראינה וגאורגיה. ארה"ב ונאט"ו דחו את הדרישה בתוקף, והדגישו שאחד מעקרונות היסוד של הברית הצפון-אטלנטית הוא שכל מדינה העומדת בתנאי הסף של הברית רשאית להצטרף אליה. הן הזהירו את פוטין כי אם יפלוש לאוקראינה הוא ייענה דווקא בהגדלת כוחותיה של נאט"ו בסמוך לגבולות רוסיה, בדיוק ההפך מהמטרה שאליה הוא חותר, אבל הנשיא הרוסי התעלם מהאזהרה הזו – ופתח במלחמה.
הפלישה הרוסית לאוקראינה ערערה את תפיסת הביטחון ששלטה באירופה במשך שנים, ומדינות אירופיות שאינן חברות בנאט"ו ושרק לפני חודשים אחדים לא האמינו כי נשקפת להן סכנה של ממש מצד מוסקבה החלו לשקול מחדש את צעדיהן. פינלנד ושבדיה הן שתיים מהמדינות הללו: במשך שנים הן קיימו אמנם קשרים קרובים עם נאט"ו, אך נמנעו מלהצטרף אליה כחברות באופן רשמי, בין השאר מתוך רצון לשמור על יחסים טובים עם רוסיה ולהבהיר כי הן רואות עצמן ניטרליות במאבק הצבאי בינה לבין ארה"ב.
סעיף 5 של אמנת נאט"ו: כולן בשביל אחת
עבור מדינות החוששות לביטחונן ולשלמותן הטריטוריאלית היתרון העיקרי בהצטרפות לנאט"ו הוא סעיף 5 באמנת הברית: סעיף זה קובע כי כל התקפה על אחת ממדינות נאט"ו תיחשב בעיני חברות הברית להתקפה על הברית כולה – והן יתגייסו לסייע לה צבאית. המשמעות היא שהצטרפות של פינלנד ושבדיה לנאט"ו אמורה להבטיח להן שאם רוסיה תתקוף אותן – כל חברות נאט"ו, בהן מדינות עם צבאות חזקים במיוחד כמו ארה"ב, בריטניה וצרפת, יתגייסו לעזרתן.
עד כמה דרמטית יכולה להיות התגייסות כזו הוכיחה המלחמה המתחוללת כעת באוקראינה: מדינות נאט"ו אמנם מסייעות לקייב בנשק ובהדרכה צבאית, אך הן נמנעות מלשלוח את חייליהן להילחם ברוסים, מתוך הבנה שצעד כזה יכול להוביל למלחמת עולם. אילו הייתה אוקראינה חברה בנאט"ו, היו חברות הברית מחויבות להצטרף ללחימה ולעזור לה בשדה הקרב עצמו.
על רקע ההערכה שפינלנד ושבדיה יבקשו שתיהן להצטרף לנאט"ו, בהלסינקי ובשטוקהולם חוששים כעת שרוסיה תנצל את הזמן שיעבור מרגע בקשת ההצטרפות ועד לקבלתן הרשמית כדי לתקוף את השתיים, ושמכיוון שהן עדיין לא יהיו חברות רשמית בברית – נאט"ו לא תתגייס לסייע להן. תהליך הקבלה יכול להימשך שנה, ובימים האחרונים מנסים הפינים והשבדים לגייס ערבויות מחברות הברית, כדי לוודא שהן יספקו להם הגנה בתקופת המעבר הזו. לפי דיווחים, ערבויות מסוג זה כבר התקבלו מארה"ב ומגרמניה, ואתמול, עם הגעתו לביקורים בשבדיה ובפינלנד, הבטיח גם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון סיוע דומה.
