שירות הביטחון הכללי, מערכת המשפט ושרים רבים מתנגדים ל"חוק הפוליגרף", שיחייב את שרי הקבינט המדיני-ביטחוני לעבור בדיקה תקופתית במכונת אמת כדי למנוע ולאתר מדליפים.
לעיון בתזכיר החוק - לחצו כאן
תזכיר החוק, שהופץ אמש (חמישי) להמשך חקיקה על-ידי המטה לביטחון לאומי (המל"ל) בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, זוכה להסתייגויות מאחורי הקלעים. השב"כ, שלפי ההצעה נדרש לערוך את הבדיקות התקופתיות, מתנגד נחרצות. "תפקידנו הוא לסכל טרור ופעילות חבלנית עוינת ולשמור על הדמוקרטיה, לא לעקוב ולבדוק נבחרי ציבור", אמר גורם בשב"כ.
במערכת המשפטית אומרים כי מעקב אחרי שרים בדמוקרטיה ואחרי הדלפות הם עניין שזר לארגון חשאי, ושמדובר במדרון חלקלק למעקבים נוספים. גם שרים רבים בקבינט מתנגדים כאמור למהלך. אחד מהם אמר: "מעקב כזה יפריע לעבודה השוטפת שלנו עם עיתונאים, שהיא זכות דמוקרטית בסיסית. כל שר יודע, גם כשהוא מדבר עם עיתונאים, מהו הקו האדום שעליו לא מתדרכים".
בדברי ההסבר לחוק נאמר כי "מטרת תזכיר החוק המוצע היא להסמיך את שירות הביטחון הכללי לבצע בדיקה עתית, לרבות על-ידי שימוש בבדיקות פוליגרף, אשר תקבע האם קיים חשש שמשתתף בדיוני קבינט, לרבות נבחר ציבור, העביר בלי סמכות מידע מדיוני הקבינט לידי גורם בתקשורת, או לידי גורם אחר, לשם פרסומם ברבים.
"בבסיס תזכיר החוק עומד הצורך להיאבק בתופעת ההדלפות מדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני ('הקבינט') שגורמת לפגיעה חמורה ביותר בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, במיוחד בעת מלחמה, בשני מישורים עיקריים: פגיעה משמעותית בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה - לאור חשיפת מידע מדיוני הקבינט שמגיע גם לידי האויב, פגיעה משמעותית בתהליך קבלת ההחלטות של הקבינט - לנוכח הקושי לקיים שיח פתוח, אמין ואפקטיבי במסגרת דיוני הקבינט (קרי, 'האפקט המצנן')".
עוד נאמר שתזכיר החוק מקודם לנוכח אירועי הדלפות רבים בשנים האחרונות מדיוני הקבינט, לרבות בעת האחרונה בתקופת המלחמה, שגרמו לנזק ביטחוני חמור ביותר, וכן לנוכח מסקנת עבודת המטה שהתבצעה במל"ל ולפיה הכלים הקיימים להתמודד עם תופעת ההדלפות לא נותנים מענה אפקטיבי לעצירת התופעה. "קיים אינטרס ציבורי חיוני גובר, בעיקר בעת מלחמה, לקדם את החוק האמור לצורך הגשמת התכליות הבאות: מניעת פגיעה בביטחון וביחסי החוץ", צוין בדברי ההסבר.
